גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לממש את הפוטנציאל: מה צופן העתיד לתמ"א 38?

בשנת 2005, כאשר תמ"א 38 יצאה לדרך, השוק לא ידע כיצד לקבל אותה ■ עם הזמן עלתה המודעות לתוכנית, וכעת היא הפכה למדוברת ביותר בענף הנדל"ן ■ כיצד השתנתה תמ"א 38 עם השנים, והאם באמת תהיה למנוע צמיחה מרכזי של ענף הנדל"ן?

למשש את הפוטנציאל מה צופן העתיד לתמ"א 38?/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
למשש את הפוטנציאל מה צופן העתיד לתמ"א 38?/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף יעז 

כאשר נולדה תמ"א 38 בשוק לא ידעו איך לקבל את הרך הנולד. עם השנים, הפך בן הכלאיים המוזר לבעל פוטנציאל ויש הרואים בו ילד פלא נדל"ני. אותו פעוט, שנולד אי שם בשנת 2005, מתקרב לגיל הבר המצווה, זמן טוב לבחון מה עשה עד היום? מה מצבו בהווה? והאם אכן אותו ילד בעל פוטנציאל, יממש אותו ויהפוך למנהיג מוביל דרך?

בעוד שבתחילת הדרך אי הוודאות ששררה סביב התוכנית כולה היתה גבוהה, הרי שכיום רוב רובו של השוק סבור כי מדובר בפתרון ישים, כזה שיכול ליצור מהפכה של ממש. זהו ההישג המרכזי של תמ"א 38. בעזרת תומר רייפמן, סמנכ"ל חברת יעז, המתמחה בייזום פרויקטים של התחדשות עירונית, ננסה להתבונן בתמ"א 38 - מה היה בעבר, מה קורה בפועל ומה צופן לה העתיד, החל משלב טרום הפרויקט, דרך שלב התכנון ועד לביצוע בפועל.

טרום פרויקט - עד לחתימת החוזה מול היזם

העבר - רבים לא היו מודעים לתמ"א 38 ולכן מלאכת שכנוע הדיירים היתה מאוד ארוכה ומייגעת. בשל מחסור במקורות מידע מהימנים, הן לדיירים והן ליזמים, התחום התנהל בחובבניות ללא חוקי משחק ברורים. שחקנים רבים נכנסו אל השוק וניסו את מזלם, בדיעבד התברר שחלקם הגדול הם מעאכרים, שעשו מניפולציות על הדיירים וגרמו להם לעוגמות נפש. השחקנים הבינוניים והגדולים הביטו על השוק מבחוץ, בעיקר עד לשלב בו נכנס לתמונה פתרון ההריסה והבנייה מחדש.

ההווה - המודעות לתחום עלתה פלאים והדיירים עצמם החלו לטול חלק בהבשלת הפרויקט. עידן ה"דפיקה על דלתות" חלף מן העולם, בערי הביקוש מתנהלים לרוב מכרזי יזמים המתחרים על לב הדיירים. כך נדחקים מהשוק שחקנים לא ראויים ונכנסות אליו החברות הבינוניות והגדולות, שהבינו כי תמ"א 38 היא מנוע הצמיחה המרכזי של שוק המגורים. נוצרה וודאות גבוהה יותר בנוגע לזכויות הבנייה, כך שהתמורות המובטחות לדיירים די זהות ונקודות החיכוך ביניהם ליזם הולכות ומתמעטות.

העתיד - התחום ימשיך וישתכלל ומכרזי הדיירים יהפכו ליותר הומוגניים ויעילים, שכן הדיירים ילמדו מטעויות שנעשו בעבר. כמו כן, הרגולציה תיכנס לפעולה כבר בשלב טרום החוזה - הן בפן המוניציפאלי והן בפן הממשלתי ותקל על מלאכת החתימה. התמורות יהיו די קבועות ואחידות, מה שיהפוך את היכולות הכלכליות והמוניטין של היזם לשיקול המרכזי של הדיירים. בנוסף, תופעת הדייר הסרבן תהפוך למינורית ושולית.

שלב התכנון - לאחר החתימה על החוזה ועד למתן היתר

העבר - תחילת הדרך אופיינה בכאוס תכנוני אחד גדול אל מול הרשות המוניציפאלית - החל משלב הפקיד הזוטר ועד לראש הוועדה. מרבית הרשויות לא החזיקו במדיניות מובנית באשר לתוכנית ולכן כל דיון בוועדה יצר סוג של תקדים, כך שקשה היה לדעת מהן זכויות מכוח תמ"א 38. הגורמים המממנים לא נכנסו למשחק ,מאחר ופחדו למנף פרויקטים לא ברורים שמאחוריהם יזמים ללא רזומה מספק ופרויקטים רבים לא יצאו אל הפועל, או לחלופין נעזרו במימון יקר של גופים חוץ בנקאיים.

ההווה - לכל רשות מוניציפאלית יש לכל הפחות מדיניות סדורה באשר לתמ"א 38, חלקן אף הכינו תוכנית מתאר מקומית המסדירה את הנושא בעיר. עניין זכויות הבנייה טרם הוסדר, אך הוודאות התכנונית רבה יותר וכניסת הדיווח המקוון צפויה לייעל את זמן קבלת ההיתר , שעומד על קרוב לשנתיים בממוצע. חלק מהבנקים והגופים המוסדיים הרימו את הכפפה והחלו ללוות פרויקטים, בעיקר בתחום ההריסה ובנייה ונושא הערבויות הוסדר.

העתיד - נושא הזכויות ייפתר לחלוטין, לכן הדיונים בוועדות והליכי האישור יהפכו לפורמליים יותר. העידן המקוון ייעל את התהליך כך שהזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה מעת הגשת הבקשה יקוצר לשנה. כל הבנקים ייכנסו למשחק התמ"א 38 ויציעו ליווי ליזמים, מהלך זה יוריד את הריביות בשוק לרמות של פרויקטים מסורתיים.

 

שלב הביצוע

העבר - חוסר הידע והאינפורמציה התבטא בעיקר בתמחור לקוי של פרויקטים, הרווח היזמי והקבלני היה לוט בערפל. הפערים בין התחזיות לבין היקפי ההוצאות בפועל עמדו לעיתים על עשרות אחוזים וכמות הפרויקטים התקועים בשל קשיים תזרימיים היתה יחסית גבוהה. מאחר ורוב הפרויקטים בתחילת הדרך היו של תמ"א 38 חיזוק מבנים, חלק ניכר של המבצעים היו 'קבלני טנדר' אשר עובדים באופן לא מוסדר, מה שהקשה עוד יותר על חיי הדיירים בתקופת הביצוע.

ההווה - הידע והניסיון שנאסף בנושא תמחור הפרויקטים ופתרון בעיות בשטח העלה את רמת הבנייה ויעילותה. בחברות השונות הוקמו מחלקות ייעודיות לתמ"א 38 וההתמחות בתחום גדלה. חלקם של "קבלני הטנדר" הלך ופחת - הן בשל ההתמקצעות בתחום והן בשל הכמות ההולכת וקטנה של מיזמי תמ"א 38 חיזוק מבנים. בערים מסוימות, בהן החלו להיבנות בפועל פרויקטים רבים, נוצר מחסור בכוח אדם.

העתיד - הארץ תתמלא בפרויקטים של תמ"א 38 וחברות ביצוע גדולות יתייחסו לתחום כמנוע צמיחה מרכזי. שחקנים לא מקצועיים ימצאו עצמם מחוץ לענף. כמות הקבלנים תקטן והתחום יהיה נחלתם של השחקנים הבינוניים והגדולים. חלקה של תמ"א 38 הריסה ובנייה ילך ויגדל. מכאן שהניהול והפיקוח בתחום יהיה דומה לזה הקיים בפרוייקטי בנייה מסורתיים. הממשלה תצטרך לשחרר חסמים באשר להבאת כוח אדם נוסף לתחום על מנת לא לעכב פרויקטים. 

בסיכומו של דבר, תמ"א 38 עברה כברת דרך ארוכה מאז באה לאוויר העולם - השוק מאמין בה, הדיירים רואים בה אמצעי להשבחת נכסים, והיזמים אימצו אותה ופועלים לקדם כמה שיותר בפרויקטים, בעיקר באזורי ביקוש. נותר רק לראות האם אכן, כאמור, תמשיך לממש בעתיד את הפוטנציאל הטמון בה.

חברת יעז בנייה מתמחית בפרוייקטי התחדשות עירונית לכניסה לאתר הקליקו כאן

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

1,800 תביעות ויותר מאלף מפונים: הנזקים עליהם מפצה רשות המסים

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: "שוק המניות בת"א אטרקטיבי מוול סטריט גם להמשך"

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?