פנסיית הגישור הממוצעת ששולמו לקצינים שפרשו מצה"ל ב-2016 עמדה על 19,085 שקל בעוד שנגדים שפרשו משירות קבע הסתפקו בפנסיה ממוצעת של 13,368 שקל, כך עולה ממסמך שהוצג לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. גיל הפרישה הממוצע מהצבא עמד ב-2016 על 46.6 שנים והקצבה הממוצעת (המשולמת מיום הפרישה ועד להגעה לגיל הפנסיה) עמדה על 16,622 שקל (לקצינים ונגדים). במסגרת הסכם "יעלון-כחלון" התחייב צה"ל להוריד את פנסיית הגישור הממוצעת שתשולם לפורשים ל-12 אלף שקל בממוצע עד שנת 2023, אך מבקר המדינה הביע ספק לגבי יכולתו של הצבא לעמוד בהתחייבות זו.
מהנתונים עולה עוד כי התוספת המיוחדת לפנסיה שמעניק צה"ל על-פי שיקול דעתו, המכונה "תוספת הרמטכ"ל", גדלה ב-2016 ועמדה על 9% בממוצע לעומת 8.8% ב-2015 ו-8.3% בשנת 2013. צה"ל הגדיל את הפנסיה של כמחצית מהפורשים בשיעור של 8% ומעלה ושיעור ההגדלה המרבי עמד על 19% ומעלה.
הנתונים שפורסמו מצביעים על-כך שאין כמעט הבדל בין פורשים המוגדרים לוחמים לפורשים אחרים המוגדרים תומכי לחימה או טכנולוגיים. 63.7% מכלל הפורשים מצה"ל ב-2015 הוגדרו תומכי לחימה, 22.2% לוחמים ו-14.1% טכנולוגים.
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על תוספת הרמטכ"ל וקבע כי היא אינה ניתנת בהתאם לקריטריונים ברורים ואחידים כי היא גבוהה בהרבה מהאומדנים ששימשו בסיס לתחשיבי הפנסיה בוועדות דוגמת וועדת לוקר. בנוסף התברר כי הרמטכ"ל עצמו, שהתוספת קרויה על-שמו, כלל אינו מודע לתוספות הניתנות.
תקציב הגמלאות עמד ב-2016 על 7.5 מיליארד שקל. לטענת הצבא הסיבה המרכזית לגידול בפנסיית הגישור היא גיל הפרישה הגבוה יחסית של אנשי הקבע שפרשו מצה"ל: ב-2016 עמד גיל הפרישה הממוצע לקצינים ולנגדים על 46.6 לעומת 44.5 בשנת 2000. במסגרת הסכם "יעלון-כחלון" אמור גיל הפרישה לרדת ל-43 בממוצע לקצינים בעוד שגיל הפרישה לנגדים אמור לעלות ל-53 משנת 2023 ואילך.
ההסכם נחתם במאי 2016 ביומו האחרון של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בתפקיד. שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע כי יכבד את ההסכם למרות שהוא מסתייג מחלקים ממנו.