כביש 6 צפונה / צילום: איל פישר
חברת כביש חוצה ישראל משיבה אש: בתגובה לתביעה בהיקף 186 מיליון שקל שהגישה חברת סולל בונה נגד כביש חוצה ישראל הממשלתית, בטענה לשורה של מחדלים בביצוע עבודות לסלילת מקטע בכביש 6, טוענת חוצה ישראל כי מי שהתרשל וגרם לנזקים לפרויקט זו למעשה סולל בונה.
כעת תובעת חוצה ישראל מחברת סולל בונה "פיצוי חוזי" בסך כולל של כ-30 מיליון שקל, בגין עיכובים קשים לטענתה, לתקופה של 14 חודשים, בסיום פרויקט לבניית מקטע בכביש 6, באורך של כ-7.6 ק"מ, בין אזור חציית נחל שובל את כביש 40 ועד מחלף להבים (חיבור כביש 6 עם כביש 31 והיישוב להבים).
הסכסוך בין שתי החברות פרץ במאי השנה, אז הגישה חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי את תביעתה נגד חברת כביש חוצה ישראל בגין שורה של מחדלים שגרמו לה, לטענתה, נזקים משמעותיים במהלך העבודות לסלילת הקטע שבין מחלף להבים למחלף שוקת בכביש 6. סולל בונה זכתה במכרז להקמת הקטע בשנת 2012, בהיקף כספי של 270 מיליון שקל.
הפרויקט תוכנן להתבצע במשך 28 חודשים, אך העבודות ארכו בסיכומו של דבר 45 חודשים והסתיימו באוגוסט 2016. קטע הכביש נפתח בפועל 4 חודשים קודם לכן, אך לטענת סולל בונה, חברת חוצה ישראל סירבה במשך תקופה ארוכה לתת לה תעודת השלמה לפרויקט ועיכבה כספים רבים. בסולל בונה טוענים כי בסיכומו של דבר סיימה את הפרויקט בהפסד.
בכתב התביעה טענה החברה הקבלנית כי "הנתבעת והפועלים מטעמה כשלו באופן מחפיר בכל תהליך ההכנה", כאשר נתנו בין השאר צו להתחלת עבודות ל-1 בנובמבר 2011, למרות שהעבודות שהעבירה היו שונות מאוד מאלה שהציגה במכרז, שחלק מהן לא היו מאושרות לביצוע.
בנוסף טוענת חברת התשתיות כי חוצה ישראל לא ביצעה תיאומים נדרשים עם נתיבי ישראל ועם המשטרה, וכן לא הנפיקה ביטוחים מתאימים, באופן שעיכב את תחילת העבודות ב-4.5 חודשים.
בין היתר תובעת סולל בונה פיצויים בגין סילוק כ-800 אלף מ"ק חרסית והבאת חומר מילוי יקר בכמות דומה בעקבות מחדל של חוצה ישראל לטענתה, כאשר הנזק הנטען ממהלך זה עומד על 50 מיליון שקל; 22.6 מיליון שקל על עלויות עודפות והפסדים בשל התארכות הפרויקט שנגרמה לכאורה בגלל התנהלות חוצה ישראל; 18.5 מיליון שקל על "שיבוש" ו-10.6 מיליון שקל על עלויות שנגרמו מביצוע הסדרי תנועה זמניים. כ-30 תוספות שהתבקשו מעבר לדרישות המכרז לכאורה מסתכמות ב-34.5 מיליון שקל. סך התביעות מגיע ל-151 מיליון שקל, שבתוספת התייקרויות ומע"מ מסתכמים ב-186 מיליון שקל.
בשני כתבי הטענות שהגישה חוצה ישראל לבית המשפט בתגובה לתביעה - כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד - טוענת חוצה ישראל טענות הפוכות.
בכתב התביעה מגוללת חוצה ישראל התנהלות רשלנית של סולל בונה, אשר גרמה, לטענתה, לדחייה בלתי מוצדקת של 14 חודשים בסיום העבודות, מעבר ל-28 חודשים בהם היא מחויבת על-פי החוזה. "אין, וסולל בונה לא תוכל להצדיק, פיגור מתמשך מצידה של 14 חודשים, מעבר ל-28 חודשים בהם היא מחויבת על-פי החוזה - זהו עיקר הסכסוך בין הצדדים, ובעניין זה חוצה ישראל נחושה למצות את כל זכויותיה מול סולל בונה", נכתב בתביעה.
לטענת חוצה ישראל, סולל בונה כשלה קשות בביצוע העבודות, בין היתר, כאשר לא התארגנה כראוי לביצוע הפרויקט; לא העמידה את צוותי ההנדסה והניהול הנדרשים על-פי הוראות החוזה; לא ארגנה צוותי עבודה וציוד הנדסי המתאים להיקף המשמעותי של העבודות; ולא הכינה תוכנית עבודה מסודרת כנדרש בחוזה, והתחילה בביצוע איטי וחסר של העבודות בקטעים מוגבלים.
לטענת חוצה ישראל, המיוצגת על-ידי עורכי הדין ניר סברוב, נועם מחלב וסמי סבזרו ממשרד עורכי הדין שניצר גוטליב סאמט ושות', הניסיון להימנע מתשלום פיצוי חוזי זה, הוא שעומד, בין היתר, ביסוד תביעתה של סולל בונה "בסכום מופרך" של כ-186 מיליון שקל. מרבית הסכום של הפיצוי החוזי אותו תובעת חוצה ישראל (22.5 מיליון שקל) כבר קוזז מחשבונות הקבלן, ויתרת הסכום נתבעת במסגרת התביעה שכנגד.
על רקע האמור, דוחה חוצה ישראל בכתב ההגנה שהגישה את כל תביעותיה של סולל בונה - הן אלה הנוגעות ללוחות הזמנים של הפרויקט והן אלה הנוגעות לעבודות חריגות לכאורה - וטוענת כי "עסקינן בתביעות מצוצות מהאצבע, שכל מטרתן ניפוח תקציבי של הפרויקט".
כן נטען בכתב ההגנה כי תביעת סולל בונה מהווה "דוגמה מובהקת לתביעות-סרק המוגשות בשנים האחרונות, כעניין שבשגרה, על-ידי חברות קבלניות כנגד גופי המדינה, ואשר תכליתן העיקרית היא לשפר בדיעבד את הצעת המחיר שהגישו במסגרת הצעתם למכרז".
לטענת חוצה ישראל, סולל בונה מבקשת, הלכה למעשה, להגדיל בדיעבד את הצעתה במכרז, בערך כולל של כ-50%, והכול ללא כל יסוד.
מסולל בונה נמסר בתגובה: "סולל בונה בטוחה כי טענותיהם של הצדדים יתבררו לאשורן בבית המשפט".