סולל בונה נגד כביש חוצה ישראל: תובעת 186 מיליון שקל

החברה טוענת לנזקים שנגרמו לה בסלילת קטע להבים-שוקת ■ חוצה ישראל: מדובר בכספי ציבור, מסרבים לשלם לקבלן סכומים שהוא לא זכאי להם

חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי תובעת את חברת כביש חוצה ישראל הממשלתית ב-186 מיליון שקל, על שורה של מחדלים שגרמו לה לטענתה נזקים משמעותיים במהלך העבודות לסלילת הקטע שבין מחלף להבים למחלף שוקת בכביש 6. סולל בונה זכתה במכרז להקמת הקטע בשנת 2012, בהיקף כספי של 270 מיליון שקל.

הפרויקט תוכנן להתבצע במשך 28 חודשים, אך העבודות ארכו בסיכומו של דבר 45 חודשים והסתיימו באוגוסט 2016. קטע הכביש נפתח בפועל ארבעה חודשים קודם לכן, אך לטענת סולל בונה חברת חוצה ישראל סירבה במשך תקופה ארוכה לתת לה תעודת השלמה לפרויקט ועיכבה כספים רבים. בסולל בונה טוענים שבסיכומו של דבר סיימה את הפרויקט בהפסד.

בכתב התביעה טוענת החברה הקבלנית כי "הנתבעת והפועלים מטעמה כשלו באופן מחפיר בכל תהליך ההכנה", כאשר נתנו בין השאר צו להתחלת עבודות ל-1 בנובמבר 2011, למרות שהעבודות שהעבירה היו שונות מאוד מאלה שהציגה במכרז, שחלק מהן לא היו מאושרות לביצוע. בנוסף טוענת חברת התשתיות כי חוצה ישראל לא ביצעה תיאומים נדרשים עם נתיבי ישראל ועם המשטרה, וכן לא הנפיקה ביטוחים מתאימים, באופן שעיכב את תחילת העבודות בארבעה וחצי חודשים.

על פי התביעה, חוצה ישראל ביצעה בשלב המכרזי שינויים במפרט הפרויקט "וקבעה כי הזוכה במכרז לא יהיה רשאי לסלק מן האתר חומרים לפני שעשה את כל הנדרש על מנת להתאים את החומר המקומי החפור לשמש כחומר מילוי... דא עקא, שלאחר זכיית סולל בונה במכרז... מסרה הנתבעת תכניות לביצוע מהן עלה כי על סולל בונה לסלק מן האתר כ-800 אלף מ"ק חרסית ובמקומם להביא לאתר חומר מילוי מובא יקר בכמות דומה". הנזק הנטען ממהלך זה עומד על 50 מיליון שקל.

נוסף על הפיצוי בסוגיית המילוי תובעת סולל בונה 22.6 מיליון שקל על עלויות עודפות והפסדים בשל התארכות הפרויקט שנגרמה לכאורה בגלל התנהלות חוצה ישראל; 18.5 מיליון שקל על "שיבוש" ו-10.6 מיליון שקל על עלויות שנגרמו מביצוע הסדרי תנועה זמניים. כ-30 תוספות שהתבקשו מעבר לדרישות המכרז לכאורה מסתכמות ב-34.5 מיליון שקל. סך התביעות מגיע ל-151 מיליון שקל, שבתוספת התייקרויות ומע"מ מסתכמים ב-186 מיליון שקל.

מחוצה ישראל נמסר: "החברה מודעת לכך שיש מחלוקות גדולות בין הצדדים, לאור דרישות הקבלן שהחברה סבורה שאין להן בסיס. מדובר בכספי ציבור והחברה מסרבת לשלם לקבלן סכומים שלדעתה הוא לא זכאי להם".