כתבי אישום נוספים הוגשו בשבוע שעבר בפרשה המכונה "אור הגנוז", במסגרתה הואשמו מנהלי חברות דלקים ונאשמים נוספים בעבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון, בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקל. כעת, במסגרת הפרשה, רשות המסים הגישה לבית המשפט השלום בראשון-לציון כתבי אישום חדשים נגד שי פרתוק (39) מרמלה ואליהו פנחסי (53) מחולון, בגין עבירות מס ואי-דיווח על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים (כל אחד על-פי חלקו בפרשה).
כתב האישום נגד פרתוק, שהוגש בידי עו"ד איתי שוורץ מהיחידה המשפטית מע"מ (אזור מרכז) ועו"ד תמר הלברטל מהיחידה המשפטית במס הכנסה, מייחס לו ניכוי מס תשומות בסך כ-13 מיליון שקל שלא כדין בחברת דקל בבעלותו וכן אי-דיווח על הכנסות החברה בסך של כ-72 מיליון שקל.
מכתב האישום נגד פרתוק, שהיה מנהלה של חברת "פי אנד אף קפיטל אספקת דלקים", ונגד החברה שעסקה בתיווך ובהובלת דלקים, עולה כי במהלך תקופה, ובמטרה להתחמק מתשלום מס, ניכו פרתוק והחברה מס תשומות ב-10 דוחות תקופתיים למע"מ בהיקף של כ-13 מיליון שקל, וזאת מבלי שהיו ברשותם חשבוניות.
פרתוק נדרש מספר פעמים במהלך חקירותיו להמציא את מערכת הנהלת החשבונות של החברה, אך הוא נמנע מלעשות כן. בנוסף, נטען, פרתוק לא הגיש לפקיד השומה דוח על הכנסותיה של חברת "פי אנד אף קפיטל אספקת דלקים" ועל הכנסותיו שלו לשנת 2014, כאשר על-פי הדיווחים למע"מ מחזור הכנסותיה של החברה בשנה זו עמד על כ-72 מיליון שקל
לפי כתב האישום נגד אליהו פנחסי, בידי עו"ד אסתר ששון מהיחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ועו"ד איתי שוורץ מהיחידה המשפטית מע"מ (אזור מרכז), פנחסי היה בעליה ומנהלה של חברת "מ.ד דלקים והשקעות" אשר עסקה בשיווק דלקים, ובמהלך השנים 2013-2014 קנה או קיבל 33 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-11 מיליון שקל. חשבוניות אלה נכללו בספרי החשבונות של החברה. בכך, נטען באישום, ניכו םפנחסי והחברה שלא כדין את המס הנובע מהחשבוניות הפיקטיביות בסכום של כ-2 מיליון שקל.
פרשת "אור הגנוז", שחקירתה הגלויה החלה בינואר 2015, עוסקת בעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקל כאמור, עבירות על חוק העונשין וכן בעבירות מס שנעברו בנסיבות מחמירות.
הגשת כתבי האישום בפרשה, אלה הנוכחיים וכן הקודמים, באה בעקבות חקירה מורכבת ומסועפת שנוהלה על-ידי יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב ויחידת להב 433-יאל"כ של משטרת ישראל ובסיוע חקירות מכס ומע"מ ירושלים וכן יחידות חקירות מס הכנסה מרכז.
בין הנאשמים ששמם הוזכר בפרשה היה גם מאיר נחמני, אמרגנו של הזמר קובי פרץ שהורשע בעבירות מס ונשלח לשנתיים מאסר בפועל. נחמני היה אחד הנאשמים גם בפרשת "אור הגנוז", ולפני כשנה הגיע להסדר טיעון עם רשות המסים, במסגרתו הורשע על-פי הודאתו בעבירות של הכשלת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון וריצה 6 חודשי עבודות שירות בגין הרשעתו בפרשה (המכונה "האור הגנוז") של הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-50 מיליון שקל.
כן, במארס אשתקד נחתם הסדר הטיעון הראשון בפרשת "אור הגנוז" - אלכס הירש, בעליה וממנהליה של חברת גולד פאר דלקים הרשומה ברמלה, שנחשב לאחד החשודים המרכזיים בפרשה, הודה והורשע אז בעבירות מס והלבנת הון בהיקף עשרות מיליוני שקלים. במסגרת ההסדר עם הירש תוקן כתב האישום נגדו, כך שיוחסו לו עבירות הלבנת ההון בהיקף של 45 מיליון שקל, והירש הודה בנוסף בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, שהמע"מ הנובע מהם עומד על סך של 7 מיליון שקל, ומס ההכנסה שהועלם בגינם הגיע לסך של 50 מיליון שקל. בנוסף, הורדה מכתב האישום כנגד הירש עבירת מהילת הדלקים שיוחסה לו.
השופטת מיכל ברק-נבו קיבלה את הסדר הטיעון והרשיעה את הירש בשורת עבירות מס, עבירות מע"מ ועבירות הלבנת הון. במסגרת ההסדר הוסכם כי הירש ירצה 6 שנות מאסר בפועל וישלם קנס בסך חצי מיליון שקל.
כתב האישום המקורי הוגש נגד הירש, נגד חברת גולד פאר דלקים שבבעלותו ובניהולו וכן נגד אשרף חמידיאן ונגד חברה שבבעלותו ובניהולו, דיזל האומן (2009). על-פי כתב האישום המקורי, הירש קשר, יחד עם מיקי (מיכאל גילון) ענתבי, שהינו עבריין נמלט, קשר לרישום כוזב במסמכי תאגיד ולהפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל, מחברות שעל פעילותן העסקית השתלט ענתבי, להירש ולחברה שלו העוסקת במסחר בדלק.
כמו כן, על-פי כתב האישום, הירש אף לקח חלק בהפצת חלק מהחשבוניות לעצמו. עוד על-פי כתב האישום, הירש דיווח על החשבוניות הפיקטיביות, שקיבל מחלק מקשירת הקשר עם ענתבי, לרשויות המס, ובכך הקטין את חבותו במס בעשרות מיליוני שקלים.
לפי האישום, במסגרת הקשר שקשר הירש עם ענתבי לביצוע העבירות, השתמשו הירש, ענתבי ואחרים שפעלו מטעמו של ענתבי במנגנון מתוחכם ומורכב לכיסוי עקבותיהם: מלבד הוצאות קבלות עבור החשבוניות ורישום כוזב של החשבוניות בספרי החשבונות הן של החברה המקבלת והן של החברה המנפיקה לכאורה, הירש ושותפו בחברה גם רשמו 364 צ'קים על סך 138 מיליון שקל לטובת החברות מהן כביכול קיבלו שירותים, אך בפועל פרטו את הצ'קים בבנק למזומן אותו שמרו בחזקתם.
בנוסף, נטען, ענתבי נרשם כמיופה-כוח של שתי החברות בצ'יינג' של מאיר נחמני, אמרגנו של הזמר קובי פרץ, ושם הוא ואנשיו חתמו על מסמכים, לפיהם כביכול פרעו המחאות נוספות מגולד פאר לטובת החברות כמזומן וקיבלו את הכסף עבור שירותי החברה, זאת למרות שההמחאות מעולם לא נפרעו בפועל.
מלבד עבירות המס, כתב האישום כלל אישום בגין מהילת דלקים כנגד הירש, אך כאמור אישום זה נמחק מכתב האישום המתוקן.
הודאתו של הירש הייתה צפויה להשפיע על כתב האישום נגד נחמני, שהואשם בהלבנת הון בהיקף של 50 מיליון שקל ובשימוש במסמכים מזויפים בפרשה. לפי הנטען, על-מנת לכסות את עקבותיו, פעל בין היתר הירש באמצעות תחנת חלפנות כספים ( צ'יינג' ) של מאיר נחמני ברחוב הרצל ברמלה, על-מנת ליצור מצג כוזב של עסקאות לגיטימיות ולהלבין הון.
לפי הנטען, את הצ'יינג' המדובר שבאמצעותו סייע להירש וביצע את העבירות המיוחסות לו הקים נחמני במהלך 2005, אך כדי לטשטש את הקשר שלו אליו רשם את הצ'יינג' במשרד האוצר על-שם רעייתו, ענת נחמני, וזו הצהירה כי היא המנהלת היחידה של הצ'יינג'. ואולם, לפי הנטען, בהמשך פעל מאיר נחמני כמנהל הצ'יינג' לבדו.
לפני כשנה, כאמור, הורשע נחמני בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של 50 מיליון שקל, לאחר שהודה כי פעל בניגוד לחובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, בנוגע לצ'קים של אלכס הירש. בתחילה ייחסה המדינה לנחמני חשד לקשירת קשר לביצוע פשע, יחד עם המעורבים האחרים, שימוש במסמכים מזויפים ופעולות ברכוש אסור בהיקפים של עשרות מליוני שקלים, אך במסגרת ההסדר הודה נחמני בביצוע עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון בלבד.
כפי שפורסם ב"גלובס", ההליך בעניינם של הנאשמים השלישיים בפרשה, משפחת חמידאן, הועבר להליך של גישור פלילי בפני השופטת ליאורה ברודי, בניסיון להגיע להסדר טיעון עמם.