שולה זקן / צילום: איל יצהר
שולה זקן תיעצר על-ידי המשטרה ותובא לבית המשפט למסור את עדותה בפרשת הלבנות ההון לכאורה בחברה הציבורית ב. יאיר. בנוסף, תוגש לבית המשפט כראיה הקלטה שהקליטה זקן של שיחה בינה לבין יאיר ביטון - כך קבעה הערב (א') השופטת טלי חיימוביץ', אשר הוציאה צו הבאה נגד זקן, לאחר שזו לא התייצבה למסור עדות בשבוע שעבר, חרף זימונה על-ידי הפרקליטות.
שולה זקן - לשעבר מנהלת לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהעידה נגדו בפרשת הולילנד והביאה להפללתו - מסרבת מזה תקופה להעיד בבית המשפט המחוזי במשפט שבמרכזו עומד חשד להזרמת כספים מהחברה הציבורית ב.יאיר לארגון הפשע של יצחק אברג'יל.
במהלך החקירה של פרשת הלבנת הון בחברת ב. יאיר גבתה המשטרה עדות גם מזקן, שהייתה מקורבת מאוד לביטון ואף הקליטה שיחות שניהלה עמו. זקן זומנה למסור עדות בשעה שריצתה עונש מאסר של 11 חודשים, שנגזר עליה במסגרת פרשת הולילנד (בפרשה זו העידה זקן נגד אולמרט וכן העבירה לפרקליטות קלטות בהן הקליטה שיחות שניהלה עמו ועם אחרים).
חלק מראיות התביעה בתיק ב. יאיר הן קלטות שבהן מוקלט ביטון, המוכיחות לכאורה את הקשר שלו לאברג'יל ואת האישומים נגדו, בהן אותן קלטות שהקליטה זקן. זקן זומנה להעיד על שיחות אלה, תוך שהפרקליטות מבקשת להגיש גם את ההקלטות שהקליטה כראיה בתיק.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר עשתה זקן דין לעצמה בפעם השנייה, ולא התייצבה לעדות. המדינה ביקשה להוציא צו הבאה לזקן - כך שזו תיעצר על-ידי המשטרה ותובא לעדות, ואולם מנגד ביקשו עורכי דינה לאסור על המדינה לעשות שימוש בהקלטות של שיחות בין זקן ליאיר ביטון. זאת בטענה, כי העדה מסרה את ההקלטות לידיהן של המשטרה והפרקליטות, כחלק מהסכם עד מדינה בהליכים הפליליים שהתקיימו נגד אולמרט, ולא הסכימה להגשת הקלטות בתיקים אחרים.
לטענת בא-כוחה של זקן, עו"ד עופר ברטל, ההקלטות נמסרו למדינה, בתנאי שישמשו אך ורק בשני ההליכים נשוא ההסכם - ההליכים נגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט בפרשות הולילנד וראשונטורס - ולאחר סיום הדיון בהם, היה על המאשימה להחזירן לידיה של העדה, ולא להוסיף לעשות בהן שימוש בחקירות אחרות.
הדברים נלמדים, לשיטת עו"ד ברטל, בראש וראשונה, מנוסח ההסכם הקובע שהמדינה ראשית לעשות כל שימוש שתמצא לנכון בהקלטות, ובלבד שיהיה רלוונטי לתיקים התלויים ועומדים באותה עת, דהיינו, לא תיקים שטרם נולדו.
גם התנהגותה של המדינה בהמשך הדרך, מלמדת לטענתו, על הבנתה, כי אין לה זכות לעשות שימוש בהקלטות לצרכים אחרים, לבד מההליכים נשוא ההסכם, ללא הסכמת העדה.
בסוף שנת 2014 זומן עו"ד ברטל למשטרה, והתבקש להורות לעדה לשתף פעולה בחקירה נשוא תיק זה, על-מנת שניתן יהיה להגיש את ההקלטות כראיה. הוא סרב בשם העדה, והסביר, כי ההקלטות נמסרו למשטרה לשימוש רק בהליכים שהיו תלויים ועומדים אז, ולא ניתן להמשיך ולעשות בהן שימוש לתיקים עתידיים. עוד טען, כי העדה עייפה מהליכים ובתי משפט, וביקשה לשים קץ למעורבותה בהם. לכן הורה לעדה לסרב להתייצב לחקירה, וכך עשתה.
כעבור מספר חודשים פנה עו"ד ברטל במכתב לעורכי הדין המטפלים בתיק ב.יאיר בפרקליטות, בדבר סירובה של העדה כי יעשה שימוש בהקלטות בתיקי חקירה אחרים, לבד מאלה שהוזכרו בהסכם. לבסוף, טוען הוא, כי המדינה הסכימה לשחרורה של העדה על-תנאי, לאחר תום שני שלישים מתקופת מאסרה. גם הסכמה זו מלמדת כי לשיטת המדינה, העדה לא הפרה את ההסכם.
המדינה מתנגדת לבקשת שולה זקן. לטענתה, בעת מסירת ההקלטות למשטרה, ידעה זקן כי השיחות עם יאיר ביטון נמצאות בין יתר ההקלטות, ועשתה זאת מרצונה החופשי. אין בהסכם כל התחייבות מצד המדינה להגביל עצמה לעשות שימוש בהקלטות, רק בתיקים מסוימים. המדינה, נטען, גם הבהירה לעו"ד ברטל, במהלך המפגש במשטרה בדצמבר 2014 כי בקשת האישור מהעדה היא לפנים משורת הדין, ומדובר בחומר חקירה שניתן יהיה לעשות בו שימוש גם ללא אישורה של העדה.
עוד טענה באת-כוח המדינה, כי אי שיתוף-פעולה בתיק זה אינו מהווה הפרת ההסכם, כי בהסכם התחייבה העדה לשתף פעולה רק בהליכים נשוא ההסכם. לכן לא התנגדה המדינה לשחרורה לאחר תום שני שלישים מתקופת מאסרה.
לבסוף טענה, כי עתירת העדה הועלתה בשיהוי ניכר, באשר היה ידוע לעדה זה מכבר אודות כוונתה של המדינה לעשות שימוש בהקלטות.
השופטת חיימוביץ פתחה את ההחלטה בהערת אגב בנוגע לויכוח על היקף הסכם עדת המדינה שנחתם עם שולה זקן. "איני משוכנעת כי ההליך הנוכחי הוא הפורום המתאים ביותר לברר את שאלת היקף התחייבויותיהם של צדדים להסכם שנערך בתיק אחר".
"עם זאת", הוסיפה השופטת, "לאחר שהשאלה הונחה לפתחי, והצדדים ביקשו כי אחליט בה על-פי המסמכים שהוצגו בפניי, ובפרט על יסוד נוסח ההסכם, אעשה כבקשתם".
השופטת דחתה את טענתו של עו"ד ברטל, כי המדינה רשאית לעשות בהקלטות רק שימוש רלוונטי לתיקים שהיו תלויים ועומדים במועד חתימת ההסכם, דהיינו, תיקים שנפתחו עד ה-27.3.14. "אני סבורה כי מנוסח ההסכם עולה מסקנה הפוכה", קבעה.
אותם סעיפים להסכם, קובעים, בין היתר, כי "הנאשמת מתחייבת בזאת לשתף פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה ולמסור הודעות אמת מפורטות על כל הידוע לה על אודות הפרשיות המוזכרות ונדונות בראיות החדשות, המעורבים באותן פרשיות והתיקים התלויים ועומדים כנגד המעורבים באותן פרשיות התלויים ועומדים בבתי המשפט השונים; הנאשמת מתחייבת בזאת למסור כל חומר נוסף שברשותה, לרבות מסמכים, ראיות חפציות, צילומים ועוד שהינו רלוונטי לפרשיות המוזכרות ונדונות בראיות החדשות; הנאשמת מתחייבת לסייע, ככל שיידרש, בחקירה ובהשגת ראיות נוספות נגד הדמויות המעורבות בראיות החדשות; הנאשמת מתחייבת בזאת למסור עדות אמת מלאה בכל הליך שיפוטי ככל שתדרש".
על כך כתבה השופטת: "המדינה לא נטלה על עצמה כל התחייבות או הגבלה ביחס לשימוש בחומרים שנמסרו לה".
עוד ציינה השופטת, גם אם נניח, בניגוד למפורש בהסכם, כי זכות המדינה לעשות שימוש בחומר, נגזרת מהיקף ההתחייבויות שנטלה על עצמה העדה, גם אז אין בנוסח ההסכם כדי לתמוך בטענתה. "מנוסח ההתחייבויות שקיבלה על עצמה העדה... נלמדת כוונת המדינה להמשיך ולחקור על בסיס החומר שמסרה העדה, ובמידת הצורך אף להגיש בעקבות החקירות כתבי אישום נוספים".
כך, נקבע, בסעיף 4 להסכם עדת המדינה, התחייבה שולה זקן לסייע ככל שיידרש, בחקירה ובהשגת ראיות נוספות נגד "הדמויות המעורבות בראיות החדשות".
"אין חולק כי נאשם 5 (יאיר ביטון, א' ל"ו) עונה להגדרה זו, שכן הוא אחת הדמויות נשוא הראיות החדשות שסיפקה העדה. המדינה, כך עולה מהכתוב, לא הגבילה עצמה לנאשמים בהליכים נשוא ההסכם, אלא ל"דמויות", ככל שיהיו, המעורבות בראיות החדשות", ציינה השופטת.
עוד נקבע בהחלטה, "לאחר שנחה דעתי כי השימוש בהקלטות כראיה בתיק זה, אינו נוגד את ההסכם עליו חתמה העדה, אני דוחה את הבקשה".
לבסוף קבעה השופטת כי מכיוון שהעדה לא התייצבה לדיון בתאריך 1.11.17 למרות שזומנה כדין, ניתן בזאת צו הבאה נגד העדה. שחרור כפוף להפקדת 3,000 שקל".
כתב האישום בפרשת ב. יאיר הוגש בספטמבר 2015, ובמסגרתו נחשף הקשר בין הקבלן ביטון לבין ראש ארגון הפשע, יצחק אברג'יל. כתב האישום הוגש נגד ביטון, אברג'יל, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ ונגד החברות ב. יאיר, ש.י.נ גן רווה ו-א.א.נ חשמל.
האישומים כוללים שלל עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.
לפי כתב האישום, במהלך השנים התפתחה מערכת יחסים חברית בין אברג'יל לביטון, במסגרתה נקשר הקשר הפלילי האסור. לטענת הפרקליטות, ב-2007 קשרו אברג'יל וביטון קשר, יחד עם בלולו ופינס פושט-הרגל, להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מירמה, באמצעות חברת ב. יאיר.
לפי האישום, אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת, והעברת חלק מהכספים שיועדו לבנייה, אל אברג'יל.