מטע בננות / צילום: רויטרס
ביוני השנה הגיע צוות חוקרים אירופי לפפואה ניו גינאה במשימה בעלת משמעות עולמית: חיפוש אחרי שיח בננה ענק.
המדענים חדרו למעבה הג'ונגלים של המדינה בדרום האוקיינוס השקט, ברכב וברגל, בלוויית שני מאבטחים חמושים. הם הגיעו לשם בעקבות צילומים שהופצו ברשת, שצולמו לכאורה על ידי מקומיים, לפיהם נראים שיחי בננה אדירים בגובה של כמה קומות, עם עלים באורך מטר וחצי.
תוצאות החיפוש היו חלקיות בלבד: הם מצאו שפע של מיני בננה בלתי רגילים, אבל החיפוש אחרי "הענקית" לא נשא פרי. "כולנו היינו ממש מאוכזבים", אמרה ג'ולי סרדו, מדענית צרפתייה במכון המחקר העולמי Bioversity International.
מדענים ברחבי העולם ממהרים היום למצוא ולפתח זנים חדשים של בננות, בין היתר בגלל משבר אפשרי באספקת קבנדיש - הזן הנפוץ ביותר במרכולים ברחבי העולם. בננות הן מהפירות הפופולריים ביותר בעולם, כולל ארה"ב, שמייבאת בננות בשווי 2.3 מיליארד דולר בכל שנה.
זן קבנדיש מצוי בסכנת הכחדה ממחלת פטרת שמתפשטת בעולם, והורגת את צמחים שנושאים את הפרי. הבעיה היא קשה מאחר שבננות מזן קבנדיש הן נטולות זרעים, והשתילים שלהן הם שיבוטים גנטיים, שפגיעים במיוחד למחלות.
הפטרת שמגיעה מהאדמה פגעה לפי הערכה ביותר מ-30% ממטעי הבננות באסיה ובאוסטרליה, והיא חודרת לאפריקה ולמזרח התיכון. אם היא תגיע לאמריקה הלטינית ולאיים הקריביים, שאחראים ל-85% מיצוא הבננות העולמי (ולרוב היבוא לארה"ב), היא תמחק מיליארדי דולר משוק היצוא לארה"ב.
הפטרת הזו פוגעת גם בכמה זנים פחות ידועים. לכן המדענים סורקים אזורי טבע פראי ועובדים במעבדות שלהם בחיפוש אחרי חלופות אפשריות - אם כי מתברר שקשה למצוא כאלו שייפגעו לטעמם של הצרכנים. ישנם יותר מ-1,500 זני בננות אכילים וטבעיים, אבל בדרך כלל הם נראים ונטעמים מוזר. כמה מהם מוזרים בצורה. אחרים אדומים. יש בננות בקליפה מסולסלת במקום רגילה. לבננות רבות יש זרעים בגודל אפונים. חלק מהן רכות מדי, עם קליפה דקה או הבשלה מהירה מדי. יש כאלו שאפילו מקלפות את עצמן, כלומר תלויות על העץ עם הבשר בחוץ.
"הצרכן קשור מאוד לבננת קבנדיש שההתנהגות שלה ניתנת מאוד לחיזוי ואפשר לסמוך עליה", אמר ד"ר מיגל מוניוז, מדען מקוסטה ריקה בחברת Dole Food, שמשווקת יותר מ-2 מיליארד ק"ג של בננות ברחבי העולם בשנה. "זה זן כמעט מושלם", הוא מקונן.
בננה בטעם גומי
חברות, גופים ממשלתיים ומוסדות מוציאים מיליוני דולר על מחקר ופיתוח של בננה משובחת חדשה. באוקטובר, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הכריז על תוכנית של 98 מיליון דולר לפיתוח זנים חדשים של הפרי וכדי לעצור את התפשטות המחלה.
ד"ר מוניוז עובד עם חוקרים על החדרת מוטציות בתאי בננה שיובילו לזנים שעמידים בפני המחלה. צוות מדענים בהובלת אדולפו מרטינז מהמכון למחקר חקלאי בהונדורס מגדל בננות היברידיות על ידי הכלאת קבנדיש עם זנים אחרים. מרטינז מנסה מידי שבוע שלוש או ארבע בננות חדשות מהמטעים של הצוות שלו. אבל יש בעיה: רוב הזנים המוכלאים לא מתוקים מספיק, הוא אומר. "לכמה מהם יש טעם של לאטקס, או שהן יבשות מדי או קרמיות מדי. יש סוגים בלי טעם בכלל".
וישנו עניין הצבע. רוב הצרכנים מצפים מהבננה להיות בעלת קליפה ספציפית. חלק מהבננות ההיברידיות הן כתומות מדי, ואחרות הן קלות מדי. המטרה היא להגיע לזנים שיוכלו לעבור מבחני טעימה של צרכנים אמריקאים. ד"ר מרטינז מעריך שעל כל 1,000 זני בננה חדשים יש רק זן אחד עם פוטנציאל מסחרי.
ויש גם את העמידות - הפרי צריך גם להיות מסוגל לעמוד במסעות של אלפי קילומטרים מהמטעים שלו, אל מדפי המרכולים, בלי להירקב או לאבד צבע.
"קונים בננות בעיניים"
אחד הזנים היותר מבטיחים, שכינויו המעבדתי הוא GCTCV-219, הופיע בטייוואן לפני יותר מעשר שנים, בעקבות מוטציה במטע של עצי קבנדיש שיצרה זן עמיד יותר למחלת הפטרת.
כעת הזן הזה גדל בצורה מסחרית בקנה מידה קטן בפיליפינים, ונמכר ליפן. שם הוא משווק כ"בעל טעם אלגנטי", בזכות טעמו המתוק קצת יותר. אבל הצורה של הבננה מאתגרת. היא איננה מתעקלת כרגיל, ובמקום אשכול בננות צפוף רגיל, הבננות מרווחות יותר זה מזו. זה אומר שצריך לפצל אותן לאשכולות קטנים של ארבע-חמש בננות כדי להכניס לתיבות הובלה סטנדרטיות. הצרכנים מעדיפים אשכולות גדולים יותר, אומר אוגוסטין מולינה הבן, מדען של Bioversity במנילה שהקדיש 40 שנים לעבודה בתעשיית הבננות. "הרבה מאוד צרכנים קונים בעיניים, לא בחוש הטעם", לדבריו.
המדען ג'יימס דייל מאוניברסיטת קווינזלנד באוסטרליה, סיים לאחרונה ניסוי של שלוש שנים שהראה שהוא יצר בננת קבנדיש מהונדסת גנטית שאינה מושפעת מעפר שנגוע בפטרת. ד"ר דייל אומר שהצוות שלו שתל עוד שתילים חדשים כאלו לבדיות נוספות, והפרי יצטרך אישור רגולטורי לפני שיהיה אפשר לגדל אותו למטרה מסחרית. "הנדסה גנטית היא נושא שנוי מאד במחלוקת", הוא מוסיף.
בינתיים, חוקרים אחרים ממשיכים לשוטט בג'ונגלים בחיפוש אחרי חלופות. חוקרים באוניברסיטת הפיליפינים לוד בניוס סורקים את 7,000 האיים במדינה זו בחיפוש אחרי בננות בר. הצוות נשלח לכל אי בשוליים החיצוניים של מדינה למשך שבוע בדרך כלל, ומבקש מהמקומיים עזרה באיתור צמח מתאים. אם המזל מתמזל, הם מוצאים צמח בננה לצד דרך או כביש, אבל בדרך כלל הם צריכים להיכנס לג'ונגלים סבוכים באזורים הרריים. כל מסע כזה יכול להניב רק זן בננה אחד שהחוקרים לוקחים איתם חזרה לאוניברסיטה, אומר לברני גואקו, אחד מהם.