ביטקוין. צילום: רויטרס
שאלה: מה יכול להיות גרוע יותר מלהחמיץ את הזינוק בן 1,900% בשווי הביטקוין? תשובה: להישאר ללא גישה לשלל הרב הזה בגלל ששכחתם את סיסמת הביטקוין שלכם.
אנשים רבים שקנו ביטקוין לפני שנים מגלים כעת שהם יושבים על אוצר שאינם מסוגלים לגעת בו, מכיוון שהם אינם מסוגלים לזכור את קודי האבטחה המסובכים הנדרשים לצורך גישה למטבעות הביטקוין שלהם, נמצא הכסף שלהם בסוג של שומקום. זה כמו לשכוח את סיסמת הגישה לחשבון הבנק - אבל בלי שיהיה בנק שניתן יהיה לפנות אליו לקבלת סיסמה חדשה.
בעלי הביטקוין האלה צופים בחוסר אונים מיוסר בביטקוין, שזינק מתחילת השנה פי יותר מעשרים לשווי של יותר מ-19 אלף דולר (לפני שצנח בסוף השבוע בכ-30%).
פיליפ נוימאייר קנה 15 ביטקוין תמורת 260 דולר ב-2013, כשהחליט להכליל את המטבע הווירטואלי באתר הסחר המקוון שלו. כעת מתקרב שווי ההשקעה שלו ל-300 אלף דולר, והוא מקווה לשחזר את הסיסמה ששכח כבר מזמן. הוא שקל לנסות היפנוזה, אך לעת עתה הוא בונה מחשב על שמנסה להשתמש ב"כוח ברוטלי" כדי לפצח את הקוד.
המחשב, שגובהו עולה על מטר וחצי, עובד כל כך קשה שהוא יושב בתוך מכל מלא ב-1,022 ליטר מים מינרליים מיוחדים שסופגים את החום שהוא מייצר. למרות זאת, מעריך נוימאייר כי יהיה צורך ב-200-300 שנה כדי למצות את כל הקונפיגורציות האפשריות של האותיות, הספרות והסמלים.
"קרוב לוודאי שאהיה בן 332 שנים עד אז, ואני מקווה שהביטקוין עוד יהיה שווה משהו", מציין נוימאייר.
ניק טסטה, מפיק ווידיאו בסאן פרנסיסקו, הסכים שאחד מלקוחותיו ישלם לו בביטקוין חשבון בסך 150 דולר. שבריר הביטקוין של טסטה שווה כיום יותר מ-2,500 דולר - בהנחה שהוא יצליח להגיע אליו. טסטה עדיין מחזיק במחשב הנישא הישן שלו, אבל כשהוא פתח אותו הוא גילה כי הארנק הדיגיטלי שבו אוחסן שבריר הביטקוין שלו - נמחק. קרוב לוודאי שהארנק נפל קורבן לניקוי מחשב נלהב יתר על המידה.
"אני באמת בועט בעצמי על שלא הקפדתי יותר לשמור על אמצעי הגישה לזה", אומר טסטה. "אחרי שנתיים-שלוש זה נראה בלתי אפשרי לשחזר את זה".
ביצוע עסקות ביטקוין מצריך שני מפתחות - האחד ציבורי והשני פרטי. שתי מחרוזות האותיות והספרות הן חלק ממערכת שמאפשרת לביטקוין להחליף ידיים ללא מתווכים. המפתח הפרטי מסורבל ונראה, למשל, כמו: E9873D79C6D87DC0 FB6A5778633389 F4453213303DA61 F20BD67 FC233AA33262. להגנה על המפתח הפרטי יש חשיבות עליונה. כל מי שמשיג גישה למפתח הזה יכול להעביר או להוציא את הביטקוין, ואי אפשר לבטל או לעצור עסקאות כאלה.
זוהי הסיבה לכך ש"ארנקים" דיגיטליים - המקום שבו מאוחסנים מפתחות אלה - חייבים להישמר בקפדנות, בדרך כלל באמצעות סיסמאות נוספות. אבל הרבה דברים עלולים להשתבש, וריבוי שכבות האבטחה הפך למלכודת עבור אנשים רבים שמחזיקים בבעלות חוקית על ביטקוין.
Chainalysis, העוקבת אחר תנועות הביטקוין לתוך ארנקים ומחוצה להם ברחבי העולם, מעריכה כי אבדו 2.8-3.8 מיליון מטבעות ביטקוין - כ-23% מסך ההיצע. Chainalysis מכלילה בחישוב זה גם את כמיליון מטבעות הביטקוין השייכים על פי האמונה הרווחת לממציא הביטקוין המסתורי, שכינויו סטושי נקמוטו. אם זה נכון, הרי שממציא הביטקוין איבד יותר מ-18 מיליארד דולר.
יש אנשים שמנסים להימנע מבעיות אלה באמצעות אחסון הביטקוין בבורסה או אצל צד שלישי שמשמש כנאמן. אך אחרים טוענים כי חשבונות כאלה עלולים להיפרץ.
חלק מהמשקיעים מנסים להשתמש בטכנולוגיה אנלוגית כדי להגן על עצמם מפריצה. בריאן גוס, רדיולוג באריזונה, מאחסן את המפתחות שלו במכשיר חומרה מוגן PIN. הוא גם שומר סיסמת שחזור בת 24 מילים, וכן סיסמה נוספת, בשני מכשירי Cryptosteel נפרדים - מכשירי מתכת מיניאטוריים עם לוחות מוטבעים בדומה לטבלאות שבץ-נא. את אחת הטבלאות הוא מחזיק במדינה שנמצאת במרחק של כמה מדינות מאריזונה כדי להאט את התקדמותו של כל גנב אפשרי.
"זה עלול להיראות קצת פרנואידי, אבל מדובר בכסף", אומר גוס.
ג'ייסון מילר, מהפנט במקצועו ותושב גרינוויל בדרום קרוליינה, החל לאחרונה לסייע לאנשים לשחזר סיסמאות נשכחות או למצוא מכשירי אחסון שאבדו. הוא גובה 1 ביטקוין פלוס 5% מהסכום שהלקוח מצליח להשיב לעצמו, אך מציין כי תנאים אלה פתוחים למו"מ.
"פיתחתי אוסף שיטות שמאפשרות לאנשים להשיג גישה לזיכרונות ישנים יותר, או לראות דברים שהם אפסנו בפינה נסתרת", אומר מילר. ג'יימס האוולס, איש טכנולוגיית מידע בניופורט, ווילס, הפסיד 7,500 מטבעות ביטקוין שאותם הוא כרה ב-2009, מכיוון שהכונן הקשיח שבו הוא אחסן את המפתח הפרטי שלו הושלך בטעות לאשפה במהלך ניקוי המשרד. סיפורו הפך החודש לוויראלי לאחר ששווי תוכן הכונן נסק ליותר מ-100 מיליון דולר. כעת עושה האוולס מאמצי כרייה קדחתניים במזבלה, וכדי למצוא את הכונן יהיה עליו למיין הר של אשפה שהושלכה במקום במשך ארבע שנים.
נתן מרדוק, ששכח מהביטקוין שקנה לפני שלוש שנים, פנה לדייב ביטקוין, מנעולן אלמוני בעולם המטבע הקריפטוגרפי. תחילה היו לו ספקות לגבי אלמוניותו של דייב ביטקוין ואתר האינטרנט המינימליסטי שלו.
"הגעתי לנקודה שזה היה לקחת את הסיכון ואולי להיות ממוזל, או לבלות את שארית חיי בתהייה אם אזכה להשיב לעצמי את הביטקוין אי פעם", סיפר מרדוק.
דייב ביטקוין הוא למעשה ארבעה אנשים שמנהלים חברה בשם "שירות החזרת ארנקים" (Wallet Recovery Service). תמורת 20% מהסכום המושב הם מנסים לגלות את המפתח האבוד באמצעות מחשבים עוצמתיים ואלגוריתמים.
בדרך כלל יש ללקוחות מושג מעורפל על הסיסמה שלהם, והם שולחים לדייב ביטקוין כל מילה או אות אפשרית שיש סיכוי שהשתמשו בה. מייסד החברה, שביקש לשמור על עילום שם, אמר שמספר הפניות שמקבלת כעת החברה מתקרב לפי ארבעה בהשוואה למספר ההזמנות שקיבלה לפני שנה. ביום הולדתו של מרדוק שלח לו דייב ביטקוין אימייל שבו נאמר כי סיסמתו שוחזרה.
"הפעם צילמתי עותקים ועשיתי גיבוי", אמר מרדוק. "על השגיאה הזאת אני כבר לא אחזור".