בורסת פרנקפורט / צילום: רויטרס
דפוסים חשודים במסחר בחוזים עתידיים על מטבעות - שנחשפו בניתוח שערך ה"וול סטריט ג'ורנל" - נמנו עם הסיבות שהמריצו את לשכת הסטטיסטיקה של גרמניה לחדול ממשלוח נתונים כלכליים רגישים לעיתונאים לפני שהנתונים הופכים זמינים לציבור כולו.
ברגעים לפני שחרורם של כמה נתונים גרמניים חשובים, מתנהגים החוזים העתידיים על האירו כאילו חלק מהסוחרים מכירים את הנתונים העתידים להתפרסם בהודעה. כך עולה מניתוח נתוני סחר שנערך בהזמנת הג'ורנל.
לאינדיקטורים כלכליים שונים, כולל נתוני האינפלציה והצמיחה, עשויה להיות השפעה עזה על שוקי המטבע, בייחוד אם הנתונים חורגים מציפיות המשקיעים. כלכלת גרמניה היא הגדולה ורבת-ההשפעה ביותר בגוש האירו בן 19 המדינות.
ניתוח של נתוני השנים 2012-2017 מראה כי החוזים העתידיים על מט"ח נטו לרשום תנודות בכיוון שעליו הצביעו הנתונים הגרמניים - עוד לפני פרסומם של נתונים אלה. למעשה, מחירי החוזים העתידיים רשמו תנודות רבות יותר ב-30 הדקות שקדמו לפרסומה של הודעה מפתיעה, מאשר ב-30 הדקות שלאחר פרסום ההודעה.
במועד מוקדם יותר בשבוע שעבר אמר אחד מדוברי לשכת הסטטיסטיקה של גרמניה כי הניתוח שהזמין הג'ורנל "עורר דיון בסוגיה האם מה שאנחנו עושים עדיין נעשה בעיתוי המתאים". שלשום (ו') הודיעה הלשכה כי תחדל לספק במסגרת אמברגו פרסום נתונים כלכליים לסוכנויות ידיעות.
הרגולטור הפיננסי הגרמני, רשות הפיקוח הפיננסי הפדרלית, הודיעה שהיא חוקרת את המסחר שבוצע בסביבות המועדים שבהם שוחררו לפרסום נתונים כלכליים.
כמחצית השעה לפני פרסומן של הודעות כלכליות חשובות, נהגה לשכת הסטטיסטיקה הגרמנית לשלוח לתשע סוכנויות ידיעות נתונים כלכליים מהודעות אלה - בלוויית הוראות חמורות להימנע מפרסומן עד פרסום ההודעות עצמן.
בכמה מסוכנויות הידיעות האלה, נשלחו הנתונים לכתובות אימייל משותפות שזמינות למספר רב של עובדים. לשכת הסטטיסטיקה שלחה גם את נוסח ההודעות הכלכליות לארבע מסוכנויות ידיעות אלה באמצעות שירות מקוון שמוגן בסיסמה. בשל התחכום והאוטומציה של המסחר בבורסות, "אפילו יתרון זמני קטן בהשגת מידע" עשוי לאפשר לסוחרים לנחש שינויים במחיר ולרשום רווחים מידע כזה, לדברי לשכת הסטטיסטיקה הגרמנית.
לשכת הסטטיסטיקה הגרמנית שולחת נתונים לפני פרסומם לציבור גם למספר קטן של משרדי ממשלה ולבנק המרכזי של גרמניה, וזהו נוהל נפוץ למדי באירופה. נוהל זה לא ישתנה, על פי אחד מדוברי הלשכה. הדובר הוסיף כי ללשכה יש "שליטה" או תובנה "טובה יותר" לגבי מי מקבל את הנתונים מראש, ויש לה אמון כי משרדי הממשלה יטפלו בנתונים בזהירות רבה.
גם בארה"ב ובבריטניה מקבלים כתבים גישה מוקדמת לנתונים לפני פרסומם לציבור, אך הם חייבים להשיג גישה זו באופן אישי בחדרים "נעולים" מיוחדים בבניין ממשלתי שבו נחסמים אמצעי התקשורת האלקטרוניים שלהם עד הסרת אמברגו הפרסום.
את הניתוח שהוביל להחלטה של לשכת הסטטיסטיקה של גרמניה ערך בהזמנת הג'ורנל הפרופסור לפיננסים אלכסנדר קורוב מאוניברסיטת ווסט וירג'יניה.
פרופ' קורוב ביצע ניתוח מצרפי של נתוני סחר מתקופה של חמש שנים כדי לבדוק אם אכן השוק נע - עוד לפני פרסומם של נתונים מפתיעים - בכיוון שאליו עשוי היה לנוע בתגובה לפרסום אותם נתונים מפתיעים. הניתוח שלו מראה תנועה בכיוון "הנכון" ב-30 הדקות שלפני פרסומם הרשמי של הנתונים. פרופ' קורוב אומר כי לא סביר שתנועת השוק ב-10 הדקות שלפני פרסום הנתונים הרשמי היא פרי המקרה.
יש ראיה נוספת לכך שפיקוח רופף על הפצת הנתונים משפיע על השווקים. שבדיה שומרת על הנתונים בקנאות כה רבה שאיש מחוץ ללשכת הסטטיסטיקה - אפילו לא ראש הממשלה עצמו - זוכה לראותם לפני פרסומם הרשמי. הסחר בקרונה השבדית לא הראה שום דפוסים יוצאי דופן.
ניתוח שערך פרופ' קורוב בנתוני צרפת ואיטליה - שתי הכלכלות הגדולות האחרות בגוש האירו - לא הוביל למסקנות חד-משמעיות בשל ההשפעה המינימלית על חוזי המט"ח העתידיים.
כמובן שיש הסברים חלופיים לתנודות המחיר. ייתכן שחברה אחת או יותר הצליחה לנבא בהצלחה רבה יותר את תוכן ההודעות הכלכליות על בסיס הנתונים שאספה החברה בכוחות עצמה.
אך לגרמניה יש היסטוריה של פיקוח רופף על חשיפה מבוקרת של נתונים. בנייר עבודה של הבנק האירופי המרכזי (ECB) מ-2016 נטען כי נתוני האבטלה בגרמניה ידועים לשוק מראש עוד לפני פרסומם, וזאת בניגוד לנתונים כלכליים אחרים בגוש האירו.