הטכנולוגיה שמאחורי הביטקוין / צילום: רויטרס
לפני 25 שנה, בשנת 1992, היו בעולם 26 אתרי אינטרנט בלבד. שנה לאחר מכן, ב-1993, נולד הדפדפן הראשון - Mosaic - שאיפשר לגלוש ביניהם. הוא התפתח במהירות, ופריצת דרך של ממש ב-1994 איפשרה להציג אלמנטים גרפיים באתרים. עד אוגוסט 1995 מספר האתרים גדל ל-10,000. בשנת 1994 נפל דבר בעולם האינטרנט, שהיה באותם ימים שולי ובלתי מוכר, וחברה שלימים תיקרא נטסקייפ הוקמה. החברה פיתחה דפדפן משוכלל ומתקדם הרבה יותר, ובתוך ארבעה חודשים מהשקת המוצר הוא כבר שלט ללא עוררין בשוק.
אם נחפש את יום ההולדת של בועת הדוט-קום, כנראה שאפשר לציינו ב-9 באוגוסט 1994. באותו יום הנפיקה נטסקייפ את מניותיה לציבור. לחברה היה רק רבעון אחד של דוחות כספיים, הכנסות של כ-5 מיליון דולר והפסדים של 2.7 מיליון דולר. ארבע חודשים קודם להנפקה הציבורית נמכרו 11% ממניות נטסקייפ לפי שווי חברה של כ-170 מיליון דולר. בתום יום המסחר הראשון נסחרה החברה בשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר - גידול של פי 18 בתוך ארבעה חודשים.
ואולם התהילה החזיקה מעמד לזמן קצר בלבד, והדגימה את האימרה האמריקאית לפיה "חלוצים הם אלה שמסיימים עם החצים בגב". עד לשנת 1998 איבדה החברה, שעדיין לא היה לה מודל פיננסי של ממש, את רוב השוק למיקרוסופט עם הדפדפן שלה, אקספלורר, ובנובמבר של אותה שנה נמכרה נטסקייפ לחברת AOL בעסקת מניות שהוערכה ב-4 מיליארד דולר - כלומר, רק 25% מעל המחיר ביום המסחר הראשון ארבע שנים קודם לכן. המוצר עצמו, דפדפן נטסקייפ, שרד בקושי שש שנים נוספות, ובשנת 2004 הוא ננטש לגמרי.
התחזית של קרוגמן התבדתה
ההתפתחות המהירה של האינטרנט הפכה את האימייל, שנולד בשנות ה-70, לאפליקציה פופולרית. בשנת 1994, לכ-11 מיליון בתי אב בארה"ב היה חיבור לאינטרנט, והשימוש העיקרי שלהם היה אימייל. מספר המשתמשים בעולם היה קטן הרבה יותר: ב-1994, רק ל-0.25% מהאוכלוסייה העולמית היה אינטרנט, וגם כאן השימוש העיקרי היה אימייל.
לחזון של עולם שהוא כפר גלובלי של מידע דיגיטלי, שלא לדבר על העברת חלקים של ממש מחיי המסחר לאינטרנט, הגיבו רבים בסקפטיות, אם להתבטא בלשון המעטה. פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה וכיום מתנגד בולט ומפורסם לביטקוין ולמטבעות הדיגיטליים, אמר בריאיון לתקשורת בשנת 1998 כי "הגידול של האינטרנט יואט באופן דרסטי (וכאן בא הסבר מדעי-מתמטי מדוע, ח.ש). עד 2005 יהיה ברור לכול שהשפעת האינטרנט על הכלכלה לא תהיה גדולה מהשפעת מכשיר הפקס".
אפילו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, התקשה בראיון טלוויזיוני לדיוויד לטרמן בשנת 1995 להגן על תעשיית האינטרנט בפני לגלוגי המראיין: "שמעתי איזה חדשה גדולה שאפשר לשמוע משחק בייסבול באינטרנט, וחשבתי 'לא שמעתם על רדיו?'". כשגייטס ניסה להסביר שבאינטרנט ניתן לשמוע את המשחק שוב ושוב, השיב לטרמן בלגלוג "לא שמעתם על מכשיר הקלטה?". מומלץ בחום לצפות בראיון הקצר הזה, לכל מי שחושב שהוא מבין בדיוק מהו ביטקוין ואיך הבלוקצ'יין ישפיע על העולם בתוך 10 שנים מהיום.
כיום, 20 שנה מאוחר יותר, נטסקייפ היא זיכרון היסטורי והאינטרנט הוא גוגל, אמזון, אובר, נטפליקס, פייסבוק, קרג ליסט, ווייז ועוד אוסף שימושים שמעטים יכלו להעלות על הדעת בזמנו. התחזיות של מומחים כמו פרופ' קרוגמן התבדו. ובכל זאת, כל זה לא היה קורה ללא נטסקייפ, או פתרון אחר דומה לזה שהציעה נטסקייפ בשנות ה-90. היו משקיעים שהרוויחו הון בנטסקייפ ובחברות אחרות שהיו הבסיס של אינטרנט 1.0 ובועת הדוט-קום, ומשקיעים רבים אחרים הפסידו סכומי עתק.
ואולם כל זה היה רעש רקע חסר חשיבות מבחינת מהפכת המידע העצומה שהתחוללה בעולמנו בעקבות האינטרנט. נטסקייפ באה והלכה, אבל העולם כנראה לא יחזור למכתבי דואר, להשכרת סרטי די.וי.די, לכרטיסי טיסה כתובים בכתב יד או למפות מודפסות. היעלמותן של החברות שהמציאו את מנועי החיפוש הראשונים - מארצ'י (1990) ועד אקסייט (1995) - לא מונעת ממאות מיליוני אנשים כיום להשתמש בגוגל על בסיס יומיומי. גם כאן רבים הרוויחו כספים ורבים הפסידו, אך אין זו אלא עובדה פרוזאית כשבוחנים את מהפכת הנגשת המידע.
עם כל הרעש סביב הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, פחות מ-1% מהאנשים בעולם רכשו מהם אי-פעם. בארה"ב יש כ-11 מיליון מיליונרים, ורק כ-300 אלף ארנקי ביטקוין שיש בהם יותר מביטקוין אחד. מספר האנשים שהשתמשו בבלוקצ'יין בדרך אחרת כלשהי קטן אף יותר. ואולם, כמו הדפדפן והאימייל בשנת 1994, הביטקוין והבלוקצ'יין (הביטקוין הוא אפליקציית הבלוקצ'יין הראשונה והפופולרית ביותר עד כה - ח.ש) הם טכנולוגיות בשלות שהועמדו במבחן, והם מוכנים לשלב הבא - שימוש על-ידי ציבור רחב של משתמשים.
כמו האינטרנט של 1994, הם עדיין חסרים אלמנטים חשובים כמו "קילר-אפ" (בהנחה שהביטקוין אינו כזה), וכן חלקים של התשתית הטכנולוגית, לרבות שפת תכנות פשוטה. כל זה ייקח זמן ומשאבים, ואלה מגיעים לתחום בקצב גדל והולך. בסופו של דבר, גם הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יבשילו, בתהליך הדומה למה שעבר האינטרנט בין 1994 ל-2002.
נקודת המפנה קרובה משנדמה
בעולם הטכנולוגיה נהוג לדבר על "נקודת המפנה" ('Inflection Point'). זוהי נקודה שבה חל שינוי דרמטי במהלך התפתחותן של טכנולוגיות או השימוש בהן. מהפכה במקום התפתחות. המצאת הדפדפן של נטסקייפ הייתה נקודה כזו. כמה רחוקים המטבעות הקריפטוגרפיים מנקודה זו? קשה לדעת. אבל לא אתפלא אם הנקודה קרובה משנדמה. בין המצאת החשמל ועד ש-25% ממשקי הבית האמריקאיים השתמשו בטכנולוגיה, חלפו יותר מ-40 שנה. למחשבים האישיים זה לקח 15 שנה, ולסמארטפונים פחות מחמש שנים.
נכון להיום, פחות מ-0.5% מאוכלוסיית העולם רכשה מטבע קריפטוגרפי או השתמשה בטכנולוגיית בלוקצ'יין בצורה כלשהי. זה מותיר כ-3.8 מיליארד אנשים עם חיבור לאינטרנט וכ-3 מיליארד איש ללא חיבור למערכת הבנקאית, שיכולים למצוא ערך רב מחיבור לעולם החדש של מטבעות קריפטוגרפיים. בשנים הקרובות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים, שהם שני צדדים של אותו מטבע, יאפשרו רשימה ארוכה של מהפכות שאת רובן איננו יכולים אפילו לשער.
הרשימה כוללת אפשרויות כמו "סניף בנק" על כל מכשיר טלפון עבור 3 מיליארד איש חסרי גישה למערכת הבנקאית; העברת כספים מהירה ומאובטחת בין מדינות ללא תשלום של עמלות שמנות; רישום פשוט ונגיש של זכויות כמו בעלות במניות; מתן אשראי מכל רחבי העולם, תשלומים זעירים (מיקרו פיימנטס) למאות אלפי אנשים במקביל; "אסימונים" (tokens) המחליפים את כרטיסי הכניסה למופעים; רישום זכויות באוצרות אמנות; מעקב אחרי מקורם של מוצרים ו"כשרותם"; מטבעות שישמשו לתמריץ, כמו נקודות לנוסעים של חברות תעופה; ועוד אינסוף אפשרויות.
למטבעות הדיגיטליים שימושים אפשריים רבים, ואלה יתרחבו ככל שעוד אנשים ואמצעים יופנו לתחום. אנחנו נמצאים בקושי בתחילתו של השלב השני מתוך חמישה בתהליך של אימוץ הטכנולוגיה.
כמובן יהיו גם "נטסקייפים" רבים, ומשקיעים יפסידו או ירוויחו סכומים גדולים ב"מנועי החיפוש" של המטבעות הקריפטוגרפיים. מי יודע, ייתכן כי ה"גוגל" של התחום טרם נולדה, והביטקוין יסיים את דרכו כמו ש-AOL סיימה. ואולם דבר אחד ברור מעל לכל ספק: הכפר הגלובלי הדיגיטלי יזדקק לכסף גלובלי דיגיטלי. בעולם שבו ניתן לשלוח תמונה מטלפון נייד אחד למשנהו מקצה העולם ועד קצהו, ללא עלות כלשהי ובתוך שניות, תקום מערכת תשלומים ומסחר דומה, שהיא גם יעילה, זולה ואמינה, משוחררת מאחיזת החנק של "מתווכי האמון" כמו הבנקים, ושל מטבעות הפיאט.
■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money".
----------
■ מאמר ראשון בסדרה - הבלוקצ'יין יעשה לבנקים את מה שחולל האינטרנט לדפוס?
■ מאמר שני בסדרה - המהפכה שמטרידה את מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב
■ מאמר שלישי בסדרה - חוכמת האת'ריום - הדור הבא של החוזים החכמים
■ מאמר רביעי בסדרה - האם הביטקוין בדרך להחליף את הזהב?
■ מאמר חמישי בסדרה - הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקוין
■ מאמר שישי בסדרה - מה הוביל את הביטקוין ל-10,000 דולר בתוך פחות מ-9 שנים?
■ מאמר שביעי בסדרה - בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים