הנקראות ביותר

מה הוביל את הביטקוין ל-10,000 דולר בתוך פחות מ-9 שנים?

עליית מחיר הביטקוין עשויה לנבוע מ-3 מקורות או משילוב שלהם: ספקולציות של משקיעים, הערכות שלהם שהביטקוין יהיה הזהב החדש והערכות שהביטקוין יהפוך לכסף של ממש

ביטקוין / צילום: רויטרס
ביטקוין / צילום: רויטרס

עם התחזקות מחיר הביטקוין, רבים ממהרים להזהיר את הציבור כי זוהי "בהלת צבעונים" חדשה, וכי סופו של הביטקוין להיעלם, כיוון ש"אין לו שווי כלכלי". התזה הזאת בנויה על שתי טענות מרכזיות: הראשונה היא כי אין מאחורי הביטקוין גורם "בעל תוצר" המנפיק אותו, אין ממשלות המגבות אותו, ולכן סופו להתכנס ל"ערכו הכלכלי", שהוא אפס.

הטענה השנייה, המשלימה, היא שרק למטבעות של מדינות (מטבע פיאט) יש ערך מהותי, שכן שוויים נגזר מהתוצר של המדינות המנפיקות אותם - ולכן יש להם ערך כלכלי אמיתי, הנובע מביצועיה הכלכליים של המדינה המנפיקה. הבעיה עם תיאוריה זו שהיא לא רק מגלה חוסר הבנה לעצם מהותו של הכלי המכונה כסף, אלא שהיא גם מתעלמת לחלוטין מהעובדות.

איפה הייתם בנוב' 2008? הסיפור מאחורי היסטריית הביטקוין

loading

נתחיל בכמה עובדות. בינואר 1913 נוסד הבנק המרכזי של אמריקה תחת השם הפדרל ריזרב סיסטם. מאז איבד הדולר האמריקאי כ-96% מכוח הקנייה שלו (ראו גרף) - כלומר, כמעט 100% מערכו. באותה תקופה גדל התל"ג האמריקאי יותר מפי 15 בערכים ריאליים. ב-100 השנים שחלפו מאז, הפכה ארה"ב למעצמה צבאית וכלכלית שכמוה לא ראה העולם מאז האימפריה הרומית. הנה כי כן הקשר, או יותר נכון היעדר הקשר, בין הביצועים של המטבע והביצועים של הכלכלה.

דולר
 דולר

הזהב, לעומת זאת, שאין מאחוריו אף ממשלה שמגבה אותו ואף גורם "בעל תוצר", עלה בערכים ריאליים באותה תקופה כמעט פי שניים וחצי. במילים פשוטות, 1,000 דולר משנת 1913, שנשמרו בדולרים, שווים כיום בכוח קנייה לכל היותר 40 דולר. ואולם, אותם 1,000 דולר, אם נשמרו בזהב, שווים כיום 2,500 דולר בכספי 1913.

עוד על ביטקוין


כלומר, 1,000 הדולר האלה הפכו ל-40 דולר, אם הושקעו במטבע המגובה על ידי הכלכלה החזקה ביותר בעולם. לעומת זאת, אותם 1,000 דולר נהפכו ל-2,500 דולר (פי 62), אם הושקעו בכסף (זהב), שאינו מגובה על ידי אף גורם "בעל תוצר" המנפיק אותו או עומד מאחוריו. עובדה זו לא צריכה להפתיע כלל את מי שמבין מהו בעצם כסף, ומאין הוא שואב את ערכו.

בועת הצבעונים היא מיתוס

אם במיתוסים עסקינן, כדאי להתייחס גם לסיפור הצבעונים. נדמה כי רבים מכירים את הסיפור הידוע על בועת הצבעונים של אמסטרדם ב-1637. ואולם, העובדות מאחורי הסיפור הזה קצת פחות ידועות. העדות הראשונה לאירוע הצבעונים נכתבה בשנת 1841, כ-200 שנה לאחר התרחשותם, על ידי צ'רלס מקיי בספרו "אשליות נפוצות במיוחד ושיגעונם של ההמונים" (Extraordinary Popular Delusions and the Madness of Crowds). בזכות הספר הזה, כל העולם "יודע" כיום מה התרחש באמסטרדם 200 שנה קודם לכן.

ואולם, בשנים האחרונות נעשה מאמץ לרדת לעומקו של הסיפור. ב-2006 הכלכלן ארל תומפסון מאוניברסיטת UCLA פרסם מאמר בשם "מאניית הצבעונים - עובדות ודמיונות", ובו קבע כי "סיפור בועת הצבעונים הוא ברובו המצאה. מדובר היה במחירי אופציות. בינתיים, מחירי הספוט (כלומר, מחיר פקעות הצבעונים בפועל) כמעט ולא עלו". 

מחיר
 מחיר

ההיסטוריונית פרופ' אן גולדר מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון כתבה בספרה "בהלת הצבעונים: כסף, כבוד, ומידע בעידן הזהב ההולנדי", כי "לא היו הרבה אנשים מעורבים בסיפור הצבעונים, וההשלכות הכלכליות היו זניחות. לא מצאתי (בארכיונים שבהם חיפשה ביסודיות) עדות לכך שאפילו אדם אחד פשט את הרגל". כל הסיפור הדרמטי שאנו מכירים, מסכמת גולדר, הוא ברובו לא נכון - ואינו אלא מיתוס.

הטענה בדבר הקשר בין ערך המטבע והתוצר של המדינות המנפיקות את המטבע, איננה אפילו מיתוס. היא נובעת מבורות.

לכסף אין כל ערך אינהרנטי, והוא אינו אלא מוסכמה חברתית על כלי, דרך ומנגנון לבטא ערך. הכסף הוא מעין סרגל - יחידת מדידה אחידה לכל המוצרים והשירותים במשק. לעתים הכסף הוא גם כלי לשימור הערכים האלה. וכמובן, מעצם טבעו כיחידת מדידה, הוא מאפשר בקלות מסחר בין המוצרים.

היחס בין הכסף למוצרים - ובלשון מודרנית, המחירים - נקבע בהתאם להעדפות השחקנים ביחס למוצרים. אם הביקוש למוצר גבוה, המתחרים עליו מוכנים לתת יותר יחידות כסף תמורתו, ולהפך אם הביקוש נמוך. סך כל המחירים נקבעים על פי היחס שבין כמות הכסף לכמות המוצרים (הכמות מורכבת מכמות פיזית וממהירות השימוש בכסף - Velocity - שכן שימוש מהיר יותר מתבטא בכמות גדולה יותר).

אם כמות הכסף גדלה, יותר יחידות כסף "רצות" אחר כמות קבועה של מוצרים, ומחירם יעלה - שכן יש יותר כסף בנמצא לשלם עבורם. וההפך יקרה אם כמות המוצרים תעלה - למשל, כתוצאה משיפור טכנולוגי. במשק שבו כמות כסף קבועה ויש גידול בכמות המוצרים, המחירים יירדו - שכן יש יותר מוצרים לכל יחידת כסף.

פוטנציאל להפוך לזהב דיגיטלי

מכיוון שכסף הוא כלי, תוצאה של מוסכמה שנועדה לבטא את ערך המוצרים - מה יכול להיות ערכו של הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון והמוביל בעולם, שהשימוש בו התחיל לפני כמעט 9 שנים, וכיום הוא נסחר בשווי של מעל 10,000 דולר ליחידה?

עליית מחיר הביטקוין יכולה לנבוע מ-3 מקורות או משילוב שלהם. המקור הראשון הוא ספקולציה. משקיעים מעריכים שמחירו יעלה, ולכן מנסים להרוויח מעלייה כזו. בדיוק כפי שמשקיעים קונים מניות של חברות, שאף פעם לא שילמו דיבידנד ונסחרות במכפיל רווח של כמעט 300 (כמו מניית אמזון, למשל).

המקור השני לעליית מחיר הביטקוין הוא הערכתם של משקיעים כי הביטקוין (או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים) יהיה הזהב החדש, וכי בעתיד, חלק משמעותי של שוק "שמירת הערך" יעבור לזהב הדיגיטלי הזה - ולפיכך, ערכו יעלה בהתמדה.

מקור שלישי להתחזקות הביטקוין הם אלה המעריכים כי בסופו של דבר, הביטקוין יהפוך לכסף של ממש - כסף דיגיטלי, פרטי ובינלאומי. לדעתם, הביטקוין יהיה מה שזהב היה עד לשנת 1914 - כלומר, אמצעי תשלום ומדד ערך בינלאומי. כאמצעי כזה, יתייצב ערכו של הביטקוין על סכום גבוה בהרבה ממחירו כיום, שכן כמותו מוגבלת, לעומת כמות המוצרים שעבורם ישמש כאמצעי תשלום.

לצורך ההפשטה, ניתן לחשוב על זה כאילו החלפנו, למשל, רבע מכל הכסף בעולם בביטקוין. סך שוויים של כל הביטקוינים הקיימים יהיה, אם כן, כשוויו של רבע מהכסף בעולם שאותו החליפו - ובמספרים, לפחות 100 טריליון דולר, או פי 1,000 ממחיר הביטקוין כיום - כלומר, 10 מיליון דולר לביטקוין.

בסקר שנערך באחרונה על ידי LandEDU בין מחזיקי ביטקוין, 40% מהמשתתפים השיבו כי השקיעו בביטקוין מכיוון שהם מאמינים "שזוהי טכנולוגיה מהפכנית, שתשנה את העולם". 21% השיבו כי "הביטקוין יהיה שומר ערך לטווח ארוך". כלל המשתתפים גם נשאלו מה המחיר שבו הם חושבים למכור את החזקותיהם. התשובה הממוצעת שהתקבלה היא 196,165 דולר לביטקוין. הנתון הבא, אם כך, לא צריך להפתיע. 67% מהנשאלים הודו כי מעולם לא מכרו כל חלק מהשקעתם בביטקוין. כ-45% מהמשתתפים השיבו כי בכוונתם להחזיק בהשקעותיהם בביטקוין ל-4 שנים ויותר.

המהפכה שהביטקוין מייצג עלולה להיכשל, ומסיבות רבות. ואולם, היא גם עשויה להצליח. הביטקוין, או מטבע קריפטוגרפי אחר, יכול להיות הזהב הבא ולכבוש בהתמדה שיעורים ניכרים משוק זה. הוא גם יכול להפוך לאמצעי תשלום בינלאומי, וכאשר ישתקפו באמצעותו עוד ועוד מוצרים, ערכו, במונחים של כסף פיאט, יעלה וילך.

התופעה שאנו חוזים בה כעת היא חסרת תקדים, ולפיכך, כל ניסיון להעריך מה יתפתח עם המטבעות הדיגיטליים בעוד 10 או 20 שנה באמצעות ארגז הכלים הקיים ברשותנו כיום, או בהסתמך על "סיפורי סבתא" מלפני 400 שנה - נועד לכישלון מביך. 

■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money". 

----------

מאמר ראשון בסדרה - הבלוקצ'יין יעשה לבנקים את מה שחולל האינטרנט לדפוס?
מאמר שני בסדרה
- המהפכה שמטרידה את מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב
מאמר שלישי בסדרה
- חוכמת האת'ריום - הדור הבא של החוזים החכמים
מאמר רביעי בסדרה
- האם הביטקוין בדרך להחליף את הזהב?
מאמר חמישי בסדרה
- הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקוין
מאמר שביעי בסדרה - בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים
מאמר שמיני בסדרה
- הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין רק בתחילת דרכה

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!