ברלוסקוני / צילום: רויטרס, Antonio Parrinello
נשיא איטליה סרג'ו מטרלה, פיזר ביום ה' את הפרלמנט והודיע על עריכת בחירות בתחילת מארס. בחירות אלה ידגישו את הבעיות הכלכליות והפוליטיות שמטרידות עדיין את אירופה, וכן את סוגיית מעמדה של איטליה כחוליה החלשה ביותר בגוש האירו.
הבחירות, שיהיו האחרונות בשורת בחירות הרות גורל באירופה, ישקפו את המגמות הדומיננטיות של 2017: קהל בוחרים מפוצל, לחץ נמשך מצדן של תנועות פופוליסטיות וקשיים צפויים בכינונה של ממשלה לכידה.
אך עבור מנהיגים אירופים רבים ממשיכה איטליה להיות המדינה המדאיגה ביותר בגוש האירו בגלל החוב הציבורי האדיר שלה, הבנקים החלשים והתחרותיות הנמוכה.
הבחירות, שנקבעו ל-4 במארס, אינן צפויות להפיג חששות אלה מכיוון שהזירה הפוליטית עוברת טלטלה מחודשת עקב מאמצי המרכז-ימין להתגונן מפני תנועה פופוליסטית חדשה וחצופה, ושיבתו של סילביו ברלוסקוני בן ה-81 שחידש את הקריירה הפוליטית שלו. תנועת חמשת הכוכבים - המפלגה האנטי-ממסדית שבמהלך המשבר כבשה בסערה את הזירה הפוליטית האיטלקית הודות לזעם הציבורי על פוליטיקאים ותיקים - עשויה לזכות בכ-30% מהקולות.
הדעה הרווחת היא שהבחירות לא יניבו רוב מוחלט בפרלמנט לאף אחת מהמפלגות, ואף ייצרו תקופה ממושכת של חוסר יציבות פוליטי בכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו. כלכלת איטליה סובלת מבעיות מבניות ומביורוקרטיה שבעטיה מפגר קצב הצמיחה של המדינה אחר קצב צמיחתן של שאר מדינות גוש האירו.
אירופה נהנית מהמומנטום הכלכלי החזק ביותר שלה זה שנים רבות, והתאוששות זו עשויה אולי לעמעם את החששות לגבי תוצאות הבחירות באיטליה. כלכלת איטליה קיבלה זריקת עידוד מהצמיחה הכלכלית החזקה במדינות אירופיות אחרות, וכן מכמה שנים של מדיניות מוניטרית סופר-גמישה בשילוב עם ביקוש מרוסן באיטליה עצמה לאחר ההאטה העמוקה והממושכת ביותר שפקדה את המדינה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
האיטלקים מתפנקים במכוניות חדשות, והשנה הם רכשו כ-2 מיליון מכוניות חדשות. מספר רב יותר של משפחות רוכשות מכונית שנייה, על פי נתוני חברת המחקר האיטלקית Promotor. הבנקים האיטלקיים - שעוררו אשתקד חששות ברחבי אירופה - מסדירים באיטיות את מצבם הפיננסי לאחר שמחקו השנה הלוואות רעות בהיקף כולל של 60 מיליארד אירו.
אך על אף שקרוב לוודאי כי ב-2017 צמחה הכלכלה ב-1.5% - הקצב המהיר ביותר בתקופה של שש שנים - עדיין מדובר בקצב הצמיחה האיטי ביותר באירופה בשנה הנוכחית, לצד קצב הצמיחה של בריטניה, על פי תחזיות האיחוד האירופי. קצב צמיחתה של איטליה נמוך פי שניים מקצב צמיחתן של מדינות כמו ספרד, שרשמה התאוששות חזקה. הבנק המרכזי של גרמניה מעריך כי קצב צמיחתה של איטליה יואט ב-2018 ל-1.4%, וב-2019 ל-1% בלבד.
כלכלת איטליה - שהיקפה הנוכחי קטן ב-6% בהשוואה לתחילת 2008 - היא הכלכלה היחידה בקבוצת 7G שעדיין לא שבה להיקף שהיה לה לפני המשבר.
ממשלותיהם של פאולו ג'נטילוני ושל קודמו בתפקיד, מתיאו רנצי, ביצעו כמה רפורמות מפתח, בייחוד בהגמשת חוקי התעסוקה וחיזוק מגזר הבנקאות החלש. "הכלכלה שאותה יירש הפרלמנט הבא תהיה במצב הרבה יותר טוב מהכלכלה שירש הפרלמנט הנוכחי", אמר שר הכלכלה האיטלקי פייר קרלו פדואן, בכנס שנערך לאחרונה.
אך מנהיגי המגזר העסקי ומנהיגים פוליטיים טוענים שאיטליה לא ניצלה את המשבר כאמצעי לתיקון חולשות כרוניות.
בנאום שנשא לפני עשר שנים לוקה די מונטזמולו, ראש איגוד התעשייה האיטלקי ולשעבר יו"ר פיאט, הוא פירט עשר רפורמות דחופות - כולל הקטנת המנגנון הביורוקרטי והנמכת המסים - שאת ביצוען דורש המגזר העסקי האיטלקי מהממשלה. "היום הייתי יכול לשאת את אותו הנאום בדיוק", אמר מונטזמולו בריאיון.
פירושם של מכשולים מבניים כאלה ואחרים הוא שקרוב לוודאי שאיטליה לא תוכל לצמוח בקצב מהיר יותר מהקצב הנוכחי, לדברי כלכלנים. להערכת קרן המטבע הבינלאומית, רק באמצע שנות העשרים של המאה הנוכחית תשוב ההכנסה לגולגולת באיטליה לרמה שלפני המשבר.
ההאטה הותירה צלקות עמוקות במרקם החברתי של איטליה. יותר מ-4.7 מיליון איטלקים חיים בעוני אבסולוטי - כמעט פי שניים לעומת מספרם לפני עשר שנים, על פי נתוני לשכת הסטטיסטיקה של איטליה.
אבטלת הצעירים עומדת על 35%, ודור שלם של צעירים נותר ללא עבודה או מתקיים מעבודות קצרות טווח על בסיס חוזי בשכר נמוך מאוד. על אף שבריחת המוחות שנרשמה במרבית מדינות דרום אירופה מתחילה להצטמצם, ממשיכים אלפי בוגרי אוניברסיטה איטלקים להגר ממולדתם מדי שנה.
"רמת הצמיחה הנוכחית נמוכה מכדי לפתור את הבעיות של האנשים", אמר אנריקו ג'ובניני, כלכלן בהכשרתו שכיהן בעבר כשר העבודה.
שאלות ותשובות
- מה מוטל על כף המאזניים?
איטליה היא האחרונה בסדרת בחירות חשובות ברחבי אירופה בשנה האחרונה. התחזיות לגל ניצחונות של מפלגות פופוליסטיות ב-2017 לא התממשו בדרך כלל, אבל האתגרים שעדיין ניצבים בפני אירופה - ציבור בוחרים מפוצל, זעם כלפי המפלגות המסורתיות ואי שביעות רצון מהאיחוד האירופי - הם חריפים במיוחד באיטליה, ויבואו לביטוי מלא בקמפיין הבחירות.
- מי צפוי לנצח?
לפי הסקרים, אף אחד. אף אחת משלוש המפלגות העיקריות לא צפויה לקבל רוב. קואליציה של המרכז-ימין בהשתתפות ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני צפויה כעת לקבל 37%, והיא היחידה שיש לה סיכוי קטן לזכות ברוב. מפלגת השלטון הדמוקרטית מהמרכז-שמאל איבדה תמיכה בחודשי הסתיו. התנועה האנטי ממסדית חמשת הכוכבים, שנרתעת מקואליציות עם מפלגות אחרות, מקבלת 29%. גישתה הבדלנית צפויה להיות בעוכריה כי חוק הבחירות החדש מעדיף קואליציות על פני מפלגות שלטון יחידות.
- אז מה יקרה בהמשך?
אם הקואליציה של ברלוסקוני תשיג רוב ברור, הנשיא מטארלה יטיל עליה את משימת הרכבת הממשלה. לא ברור מי יהיה המועמד לראשות הממשלה במקרה זה. אם שום קבוצה לא תזכה ברוב, תנועת חמשת הכוכבים תהיה אולי המנצחת בבחירות ותקבל אולי מנדט להקים ממשלה בראשות המנהיג שלה, לואיג'י די מאיו. אבל זו תהיה ממשלה חלשה מאוד, מפני שהיא תזדקק לתמיכה חיצונית ממפלגות אחרות לכל חקיקה שלה. יש סיכוי שתנועת חמשת הכוכבים תחליט על ברית עם הליגה הצפונית או עם קבוצת מפלגות שמאל, וזה ישפר את סיכוייה להרכיב ממשלה.
- מה יקרה אם אף אחד לא יוכל להרכיב ממשלה?
במקרה של פרלמנט מפוצל, הנשיא יוכל לבקש מהמפלגות לנסות להקים קואליציה מקיר לקיר בתמיכת המפלגות הגדולות, אולי מלבד חמשת הכוכבים והליגה הצפונית. לממשלה כזו יהיה מנדט לטפל בכמה רפורמות - מה שמשקיעים מסוימים יאהבו. קואליציה רחבה יותר, ממשלת אחדות לאומית, היא אולי אופציה נוספת, שתכלול את רוב המפלגות ובראשה יעמוד טכנוקרט. אם לא תהיה ממשלה עם רוב פרלמנטרי, הנשיא יצטרך להכריז על בחירות חדשות, וזה יפחיד את השווקים. ראש הממשלה הנוכחי פאולו ג'נטילוני ממשיך לנהל את ענייני המדינה השוטפים עד הקמת ממשלה חדשה.