גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוסדיים מישראל רכשו את מניות פוטאש בכיל בכ-700 מיליון ד'

5-6 משקיעים מוסדיים גדולים, יחד עם עוד שני גופים זרים, פנו לפוטאש והגישו הצעה עבור המניות ■ העסקה נסגרה במחיר של 13.6 שקל למניה - דיסקאונט של כ-10% על מחיר השוק

פוטאש / צילום: רויטרס
פוטאש / צילום: רויטרס

חברת הדשנים הקנדית פוטאש, המחזיקה בכ-13.8% ממניות כיל הישראלית, הודיעה כי מכרה את מלוא ההחזקה בחברה הישראלית בתמורה לכ-700 מיליון דולר (כ-2.4 מיליארד שקל). המכירה בוצעה למספר משקיעים מוסדיים מהארץ ומחו"ל. מדובר במימוש הגדול ביותר זה עשור, שביצע בעל עניין בבורסה המקומית.

השלמת העסקה צפויה להתבצע בשבוע הבא (23 בינואר), ולאחריה הסחירות והנזילות במניית כיל תשתפר משמעותית, שכן כמות "הסחורה הצפה" תזנק מכ-40% ממניות החברה כיום ל-54%. שווי השוק של החזקת פוטאש בכיל עמד אמש על כ-780 מיליון דולר, כך שהיא מכרה את המניות בהנחה משמעותית של כ-10% על המחיר בתחילת יום המסחר, ושל כ-5% מתחת למחיר המניה ביום חמישי האחרון, אז סוכמה העסקה.

מניית כיל , הנמצאת בשליטת החברה לישראל של עידן עופר, ומנוהלת על-ידי המנכ"ל הזמני אשר גרינבאום, ביצעה בחודשיים האחרונים מהלך עלייה של קרוב ל-20%, ושוויה של החברה בבורסה בת"א (מניות החברה נסחרות גם בניו יורק) מגיע לכ-20 מיליארד שקל.

מניית כיל

המכירה של החזקות פוטאש - שלפני מספר שנים ביקשה להשתלט על כיל שנסחרה אז לפי שווי של קרוב ל-60 מיליארד שקל - הייתה צפויה. הסיבה למכירה היא דרישות רגולטוריות בסין ובהודו, בעקבות המיזוג של פוטאש ואגריום לכדי יישות מאוחדת - נוטריאן (Nutrien). על פי אותן דרישות נדרשת פוטאש למכור החזקות במדינות שמחוץ לקנדה או לארה"ב, כדי לקבל אישור למיזוג. לפוטאש ולאגריום אין נוכחות פיזית בהודו ובסין, אולם הן מוכרות שם, ולכן היה נחוץ להן האישור הרגולטורי.

במסגרת העסקה, שאותה הובילה קרן ION של סטיבן לוי, הגישה קבוצה של 5-6 משקיעים מוסדיים גדולים מישראל (ככל הידוע פסגות, הפניקס, כלל ביטוח, מיטב דש, הראל ומנורה מבטחים) יחד עם גופים זרים, הצעה עבור מניות פוטאש בכיל. המו"מ התנהל ביום רביעי שעבר, והעסקה נסגרה ביום חמישי במחיר של 13.6 שקל למניית כיל (כאמור דיסקאונט של 5% על מחיר השוק באותו יום).

שוק הדשנים העולמי, ובעיקר מחיר האשלג - מוצר המכירה המרכזי של כיל - נמצא זה מספר שנים בשפל, עקב ירידה בביקושים מצד חקלאים בכל העולם, שהובילו לעודפי היצע ולירידה חדה במחירו. השפל המתמשך מביא את החברות בענף, ביניהן כיל, לחפש דרכים שונות להתייעל, כולל מיזוגים.

כך, כאמור, הודיעו פוטאש ואגריום הקנדיות במהלך 2016, כי הן מקדמות מהלך מיזוג שיביא לחיסכון של כ-500 מיליון דולר בהוצאות השנתיות המצרפיות שלהן. המיזוג יאחד בין נפח הייצור הגדול בעולם של מוצרים לדישון יבולים של פוטאש, לרשת הקמעונות הגדולה ביותר בצפון אמריקה של מוצרים למשק החקלאי, שבה מחזיקה אגריום.

פוטאש, שהחזיקה במניות כיל לצד שלוש החזקות מיעוט נוספות, ביניהן החזקה של 28% בחברת הדשנים הירדנית, הודיעה בספטמבר אשתקד כי ייתכן שתיאלץ למכור את ההחזקה שלה בחברה הישראלית, עקב דרישות הרגולטורים בסין או בהודו, שם יש לה פעילות, לצורך אישור המיזוג.

מאז ההודעה רשמה מניית כיל תשואת חסר משמעותית של עשרות אחוזים מול מניות הדשנים האחרות הנסחרות באירופה ובארה"ב. כעת מקווים בחברה, כי לאחר ש"המשקולת" הוסרה, המניה תוכל לסגור את הפער באופן חלקי או מלא.

את השקעתה הראשונית בכיל ביצעה פוטאש במהלך שנת 1998, בעת שממשלת ישראל הפריטה את החברה, ורכשה 9.4% מהמניות. ב-2005 הגדילה את ההחזקה ל-10.9%, ובתחילת 2010 רכשה עוד 2.9% מהון החברה, עד להחזקה הנוכחית של כ-13.8%.

ניסתה לרכוש את כיל לפני כ-5 שנים

בשלהי 2012 עלתה על שולחנו של ראש הממשלה נתניהו הצעה של פוטאש לרכוש את השליטה בכיל מידי החברה לישראל של עידן עופר, שנסחרה אז בשווי של קרוב ל-60 מיליארד שקל. עקב חששות בקרב עובדי כיל כי פוטאש תבצע התייעלות ותפטר את חלקם, החברה התחייבה אז כי אם תאשר לה הממשלה לרכוש את השליטה בכיל, אף עובד במפעלים בישראל לא יפוטר, יישמרו כל ההסכמים ותנאי העבודה וכך גם היקפי הייצור.

העסקה, שהייתה מניבה לחברה לישראל רווח עצום, לא יצאה בסופו של דבר לפועל, מכיוון ששר האוצר דאז, יאיר לפיד, התנגד לה. זאת, מכיוון שלטענתו נעשתה במשרד האוצר עבודת מטה שבעקבותיה חיברה החשבת הכללית באוצר דאז, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, דוח הקובע באופן חד-משמעי שמדובר בעסקה גרועה.

מניית כיל צנחה מאז אותה החלטה של לפיד בכ-60%. רוב הירידה (כ-40%) התרחשה בשלוש השנים האחרונות, על רקע צניחת מחירי האשלג והפוספט, שני חומרי הגלם העיקריים שמפיקה כיל. הדבר השפיע כמובן לרעה על תוצאות החברה.

כיל ניסתה להתמודד עם החולשה בשוק הדשנים העולמי באמצעות התייעלות, מכירת נכסים ועצירת השקעות בפרויקטים גדולים. בתחילת דצמבר אשתקד דיווחה החברה, כי חתמה על עסקה למכירת עסקי בטיחות האש ותוספי השמן (phosphorus pentasulfide) לחברת ההשקעות הפרטית SK Capital, המתמקדת בהשקעות בתחומי החומרים המיוחדים, כימיקלים ופארמה, תמורת כמיליארד דולר. שני קווי המוצרים הנמכרים, המהווים חלק מקו מוצרי ה"תוספים מתקדמים" של מגזר הפתרונות המיוחדים של כיל, נרכשו על-ידי החברה לפני כ-12 שנים תמורת כ-250 מיליון דולר במסגרת עסקה שכללה פעילויות נוספות.

בשנת 2016 תרמו הפעילויות הנמכרות כ-245 מיליון דולר להכנסות כיל וכ-79 מיליון דולר לרווח התפעולי של החברה. ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר השנה, תרמו פעילויות אלה כ-294 מיליון דולר להכנסות וכ-112 מיליון דולר לרווח התפעולי, על רקע עונת שריפות יער חזקה מאוד בצפון אמריקה. השלמת המכירה צפויה במחצית הראשונה של שנת 2018, בכפוף לקיום מספר תנאים המפורטים בהסכם המכירה, לרבות קבלת אישורים מהרשויות המוסמכות.

זמן קצר לאחר מכן דיווחה כיל כי השלימה את מכירת חלקה (50%) בחברת הנדסת התפלה (IDE) בכ-167 מיליון דולר, ותרשום בדוחות הרבעון הרביעי של 2017 רווח הון של כ-40 מיליון דולר.

מאז נכנס לתפקידו בחודש ספטמבר 2016 (במקום סטפן בורגס המתפטר) הוביל אשר גרינבאום שורת מהלכים להתייעלות ולצמצום הוצאות בכיל, ובין השאר הפסקת פעילות החברה באתיופיה ועצירת השקעות במערכת מידע חדשה, מהלכים שעזרו לכיל להתמודד עם צניחה במחירי האשלג והפוספט.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2017 הציגה כיל עלייה מזערית במכירות לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016, שהסתכמו בכ-4 מיליארד דולר. השורה התפעולית הצביעה על רווח של 440 מיליון דולר, לעומת הפסד של 75 מיליון דולר ב-2016, ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 209 מיליון דולר לעומת הפסד של 154 מיליון דולר בתקופה המקבילה (אז ביצעה כיל מחיקות חד-פעמיות גדולות).

כיל

תחום פעילות: הפקת אשלג, פוספט, דשנים וייצור מוצרים נלווים

מנכ"ל זמני: אשר גרינבאום

יו"ר: יוחנן לוקר

בעלת שליטה: החברה לישראל (46%)

מספר עובדים: 13,400; מהם עובדים בישראל: 4,500

הכנסות 1-9/2017: 4,057 מיליון דולר

רווח נקי 1-9/2017 209 מיליון דולר

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

בכיר ישראלי לרויטרס: "הצעת חמאס לא מקובלת עלינו"

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית