מתיאוש מורבייצקי / צילום: רויטרס, Kacper Pempel
אין הרבה ראשי ממשלות חדשים שניצבים בפני אתגר מפרך כמו מתיאוש מורבייצקי, המנהיג הפולני החדש ולשעבר מנכ"ל אחד הבנקים הגדולים במדינה, שנכנס לתפקיד בדצמבר אחרי כהונה כשר אוצר. הוא יורש כלכלה משגשגת, כספי ציבור במצב בריא ואפילו יתרון של 20 נקודות אחוז בסקרי דעת הקהל.
אבל הוא ירש גם את אחד המצבים הטעונים ביותר באירופה: הנציבות האירופית השיקה בחודש שעבר הליך רשמי שעלול להוביל להשעיית זכויות ההצבעה של פולין במוסדות האיחוד האירופי. זאת, אחרי שנתיים של עימות בין בריסל לוורשה על החלטת ממשלת פולין לשנות את המערכת המשפטית, להערכת בריסל לצורך פוליטיזציה של המערכת הזו, תוך איום ניכר על שלטון החוק במדינה.
קשה להגזים בחשיבות המחלוקת. זו הפעם הראשונה שהאיחוד האירופי נוקט פעולה נגד מדינה חברה תחת סעיף 7 לאמנת האיחוד. נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק, בעצמו ראש ממשלה פולני לשעבר, הזהיר בשבוע שעבר שהתהליך עלול להוביל לסילוקה של פולין מהאיחוד. בכיר פולני מתאר את ההליך לשלילת זכויות ההצבעה של פולין באיחוד כ"פצצה אטומית" שעלולה לפוצץ את האיחוד.
לנטרל את הפצצה
משימתו של מורבייצקי היא לנטרל את הפצצה הזו בלי לבטל את הרפורמות במערכת המשפט שמפלגת השלטון, "חוק וצדק", טוענת שהן חיוניות להחזרת אמון הציבור במערכת שלא עברה רפורמה מאז קריסת הקומוניזם. אבל כדי להפסיק את התהליך של סעיף 7, מורבייצקי יהיה חייב לשכנע לפחות שש מבין 27 מדינות האיחוד האחרות להצביע נגד המלצת הנציבות כשהיא תובא בפני המועצה האירופית, אולי כבר במארס. אם הוא ייכשל בכך, פולין תקבל תאריך יעד לתיקון התלונות של הנציבות, או שהיא תתייצב בפני הצבעה נוספת על השעיית זכויות ההצבעה שלה.
מורבייצקי מקווה לשכנע מנהיגים באיחוד בשני טיעונים. תחילה הוא ינסה לשכנע אותם שתמיכה בנציבות לא תשרת את האינטרסים שלהם. ורשה טוענת שאמנות האיחוד האירופי אינן מעניקות לנציבות את הזכות למתוח ביקורת על ארגון המערכת המשפטית במדינה חברה, וזהו עניין של ריבונות לאומית. לטענת הפולנים, אם מדינות חברות יתמכו בתהליך סעיף 7, הן יעמידו את מוסדות האיחוד מעל הממשלות לאומיות. זה יהיה תקדים מסוכן, שיעניק לבריסל סמכויות שיום אחד יופנו נגד אותן ממשלות.
הונגריה תעזור
מורבייצקי יודע כבר שהוא יכול לסמוך על תמיכת הונגריה, ובכך לחסום למעשה את אפשרות השעיית זכויות ההצבעה של פולין, מאחר שהחלטה כזו חייבת להיות פה אחד. ורשה אומרת שבירות נוספות מאותתות שגם הן לא חשות בנוח עם הפעלת סעיף 7.
שנית, מורבייצקי מקווה לשכנע ממשלות אחרות באיחוד שהנציבות לא הבינה כהלכה את הרפורמות בפולין. לב המחלוקת הוא אופן בחירת השופטים במדינה. העיקרון החוקתי שהתקבל אחרי 1989 קובע שרק שופטים זכאים לבחור שופטים. הוא נועד אז להסיר את החשש שבתי המשפט יוכלו לשמש את הממשלה כדי להפחיד אנשים - ולמעשה, לטענת מפלגת חוק וצדק, הוא הפך את השופטים לקאסטה חזקה וכמעט תורשתית, שכוללת עדיין יותר מ-100 שופטים פעילים שאשמים בעבירות מהתקופה הקומוניסטית, וממשיכים להגן על קומוניסטים לשעבר.
הרפורמה הממשלתית מאפשרת לשר המשפטים למנות שופטים למועצת השופטים, שבוחרת את השופטים הבכירים ביותר, בכפוף לאישור של שני שלישים מהפרלמנט. ורשה טוענת שהרפורמה הזו מביאה את פולין למצב דומה לזה של מדינות אחרות באיחוד האירופי, כמו ספרד. במקביל, שר המשפטים יוכל לפטר נשיאים של בתי משפט בערכאה נמוכה יותר, שהם יותר מנהלים מאשר שופטים, ובכך להיפטר משופטים שחוסמים שינויים. ורשה מתעקשת לטעון שהמטרה היחידה שלה היא להפוך את המערכת ליותר שקופה, אובייקטיבית ואפקטיבית.
מורבייצקי יודע שהוא יתקשה לשכנע את מנהיגי האיחוד לתמוך בו מול פני גינויים לא רק של הנציבות אלא גם של ארגוני זכויות אדם ומשפט ברחבי האיחוד. הנציבות טוענת שהרפורמה, שמשתלבת עם השקת גיל 65 כגיל פרישת חובה לשופטים, תעניק לפוליטיקאים כוח גדול בבחירת השופטים. המבקרים אומרים שהסמכויות החדשות יאפשרו מינוי של תומכי מפלגת השלטון. בנוסף, הרפורמה אינה חוקתית, טוענים באופוזיציה, מפני שהממשלה מילאה את הטריבונל החוקתי בנאמניה, והתעלמה מפסקי דין קודמים שלו.
הסיכוי הגבוה ביותר של מורבייצקי אולי הוא לשכנע את מנהיגי האיחוד שלא לקיים שום הצבעה לפי סעיף 7 לאמנה מפני שאיש לא ינצח בהצבעה כזו, כי הונגריה תטיל וטו על עיצומים נגד פולין. דרך טובה יותר להתקדם תהיה אולי שהמועצה האירופית תפרסם המלצות משלה, שיוכלו לחזור על הביקורת של הנציבות, אך ללא האיום בפצצה האטומית של השעיית זכויות ההצבעה של פולין באיחוד. כך יוכלו גם בריסל וגם ורשה לטעון לניצחון כלשהו.
האם מנהיגי האיחוד יהיו פתוחים לפשרה כזו? מבקריה של ורשה חוששים שמפלגת חוק וצדק מצטיידת בכלי נשק חזקים, ומה שחשוב הוא איך היא תשתמש בהם. מורבייצקי נשבע שאין לו כוונה לנהל ציד מכשפות פוליטי נגד שופטים או משקיעים זרים. אם למתקפת השכנועים שלו יש סיכוי להצליח, הוא יצטרך להפגין במעשים ולא רק בדיבורים שהוא באמת מתכוון לכך.