אירנה וולדברג / שלומי יוסף
לפני כחודש שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, החל לרצות 15 חודשי מאסר בכלא מעשיהו בגין הרשעתו בהפרת אמונים בתיק 242, המכונה גם תיק "פרשת ישראל ביתנו". בהמשך הורשע בהפרת אמונים גם אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין לשעבר, שמרצה 6 חודשי עבודות שירות.
היום (ד') הגיעה ההרשעה הראשונה בשוחד בתיק שהנאשמת המרכזית בו היא סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, הרשיע במסגרת הסדר טיעון את אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, במתן שוחד.
על-פי הודאתה של וולדנברג, היא נתנה שוחד בכך שמימנה באופן חד-פעמי כמה טיסות עבור דאוד גודובסקי, יו"ר מטה מפלגת ישראל ביתנו לשעבר, ששימשו את גודובסקי לצורך מטרות שונות של המפלגה - טיסות שעלותן הסתכמה לסך של כ-15 אלף שקל. הסכום קטן ביחס לסכומי השוחד לגבי הנאשמים האחרים החשודים במתן שוחד, כמו עמותת איילים ועמותת עזרא, ובמסגרת ההסדר עליו חתמה היום וולדנברג - כתב האישום תוקן, והעבירות ירדו משתיים לאחת. עם זאת, יצוין כי בפרשת איילים השוחד לאישי הציבור ניתן באמצעות העסקה במסגרת העמותה של מיכאל קלגנוב, ולא שוחד "קלאסי" כמו מימון טיסות לגודובסקי.
על-פי הסדר הטיעון, הפרקליטות תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, ובאי-כוח הנאשמת יעתרו לעונש של 5.5 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בנוסף, הצדדים יעתרו במשותף למאסר מותנה כפי שייקבע על-ידי בית המשפט ולקנס בסך 30 אלף שקל. סכום הקנס הוא כפל סכום טובת ההנאה שהנאשמת נתנה לקירשנבאום וגודובסקי.
יצוין כי מבחינת הפרקליטות החשיבות המרכזית של הרשעת וולדברג היא בעצם הודאתה במתן שוחד לקירשנבאום. לפי ההערכות, ההודאה מסבכת עוד יותר את קירשנבאום. לאור הודאת וולדברג בשוחד לסגנית השר לשעבר, יהיה עתה הרבה יותר קשה לקירשנבאום להיחלץ מהרשעה בשוחד במקרה הזה.
בפרקליטות מרוצים גם מרף הענישה הגבוה יחסית שנקבע לוולדברג, בהתחשב בעובדה שהיא הואשמה במתן שוחד בסכום לא משמעותי באופי יחסי לנאשמים האחרים בשוחד בתיק.
על-פי כתב האישום המתוקן, בו הודתה וולדברג במסגרת ההסדר, בתקופה הרלוונטית שימשה הנאשמת כמנכ"לית התאחדות היזמים בישראל. בשנים 2003-2014 שימשה פאינה קירשנבאום כמזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו. בשנים 2014-2009 כיהנה קירשנבאום כחברת כנסת, ובתוך כך, בשנים 2014-2013, אף כיהנה כסגנית שר הפנים. כחלק מסמכויותיה של קירשנבאום במפלגת ישראל ביתנו, היא הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה.
החל משנת 2001 ועד לשנת 2014 לפחות, שימש דוד (דאוד) גודובסקי כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו. קירשנבאום הייתה הממונה על גודובסקי בתפקידו כמנהל אגף הארגון. בין קירשנבאום לגודובסקי היו קשרי עבודה הדוקים.
בין הנאשמת לקירשנבאום נוצרו קשרי עבודה בשנת 2009 לכל המאוחר. קירשנבאום פעלה על-מנת להשיג תקציבים עבור פעילות ההתאחדות, אשר הסתכמו לסך של כ-1.5 מיליון שקל. בנוסף, בשנת 2014, במועד אשר אינו ידוע במדויק, פנתה הנאשמת אל קירשנבאום וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי שהיה לה עם הרשות למלחמה בסמים. בעקבות זאת פנתה קירשנבאום לראש הרשות והמליצה לו להיפגש עם הנאשמת, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. החל ממארס 2014 שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למנהל בראשון-לציון בנושא של שיקום מכורים, אשר מומן על-ידי הרשות.
באוגוסט 2014 ביקש גודובסקי לטוס ולשהות בסרביה ובאוקראינה. בהמשך לכך, על-פי הנחייתה של קירשנבאום, פנה גודובסקי אל הנאשמת כדי שההתאחדות תממן את הנסיעה. בהמשך לכך הסכימה הנאשמת לממן את נסיעתם של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה, בעלות כוללת של 15,084 שקל.
הנאשמת הניחה כי גודובסקי נוסע לסרביה ולאוקראינה במסגרת תפקידו במפלגת ישראל ביתנו, וכי הנסיעה קשורה לנושא קידום עלייה. הנאשמת מימנה את הנסיעה, באמצעות ההתאחדות, בעד פעולות עתידיות שקשורות בתפקידיה הציבוריים של קירשנבאום, וכדי לא לסכל אפשרות שקירשנבאום תיטיב עמה גם בעתיד.
התיק מנוהל על-ידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן-חן, ד"ר יונתן קרמר, נטלי קוקוי ומשה עקירב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
עוה״ד אורי שפיגל, ליאת בכור ובן גופמן ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצגים את אירנה וולדברג מסרו בתגובה: "כתב האישום המתוקן שהוגש על ידי המדינה משקף נכונה את חלקה השולי של מרשתנו בפרשה. אנו שמחים שהמדינה מצאה לנכון לחזור מהעמדה העונשית החמורה שהציגה עד כה והגבילה את טיעוניה לטווח האפשרי בעבודות שירות. אנו מאמינים שנצליח להראות לבית המשפט כי מרשתנו נענשה מספיק וכי אין כל הצדקה לתת לה עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח".