שטרום דרור / צילום: תמר מצפי
אתמול (ג') פרסם בנק ישראל את המתווה לעמלה הצולבת בכרטיסי אשראי. בעוד בוועדת שטרום הומלץ כי העמלה תרד מ-0.7% ל-0.3%, בבנק ישראל הוחלט על מתווה מרוכך יותר של הפחתה מדורגת לאורך 6 שנים עד לרמה של 0.5%. קביעת מחיר לעמלה הצולבת נחשבת לנושא מורכב, שגם שווה הרבה כסף - כל הפחתה של 0.1% משמעותה ירידה של 250-300 מיליון שקל בשנה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי לטובת בתי העסק.
פרסום המתווה עורר תגובות רבות, אולם לטעמו של דרור שטרום שעמד בראשות הוועדה, הפחתה לרמה של 0.5% דווקא נשמעת סבירה, וזאת על אף שבזמן דיוני הוועדה דובר על הפחתה חדה יותר. "בדיוני הוועדה אמרנו שיש לקבוע את העמלה הצולבת בהתאם לעולם. צריך לזכור שיש מקומות בעולם שבהם העמלה הצולבת גבוהה ב-0.5%, כך שבסך-הכול המספר נשמע סביר, ואנחנו מתקדמים ברובד העליון של המדינות המפותחות בעולם. המתווה שנקבע הוא ברוח המלצות הוועדה ובכיוון הנכון", אומר שטרום בשיחה עם "גלובס".
"מה שחשוב הוא שנוצרה ודאות רגולטורית גבוהה. אני יודע על קבוצות משקיעים שעיכבו כל התקדמות בבחינת רכישת חברות כרטיסי האשראי עד אשר תהיה ודאות בנושא העמלה הצולבת", מוסיף שטרום.
יחד עם זאת, לשטרום ביקורת באשר לקצב ההפחתה. בנק ישראל קבע שהעמלה תרד בתחילת 2019 ל-0.6%. שנתיים לאחר מכן תרד העמלה ל-0.55%, ורק בשנת 2024 תרד ל-0.5%. "הבעיה במתווה היא בטווח הארוך. 6 שנים נראה לי זמן מוגזם כדי להגיע לירידה לרמה של 0.5%", אומר שטרום. "המשק משלם בינתיים עמלות גבוהות. נכון יותר להקדים את לוחות הזמנים בשנה וחצי-שנתיים".
הסמכות לקביעת העמלה הצולבת הועברה לידי בנק ישראל מרשות ההגבלים לפני כשנה וחצי. יחד עם זאת, בנק ישראל קיים דיונים בנושא העמלה הצולבת גם עם רשות ההגבלים, והציג לה את המתווה לפני פרסומו. אלא שאמש ביקשו ברשות ההגבלים להבהיר כי בחינת העמלה הצולבת על ידי בנק ישראל לא נעשתה בשיתוף פעולה עם הרשות. לדברי גורמים המעורים בנושא, ברשות ההגבלים ובמשרד האוצר לא אוהבים את הקצב האיטי של הירידה בעמלה הצולבת, וזה הדבר המרכזי שמפריע להם במתווה. כמו כן, נושא נוסף שברשות ההגבלים חושבים ששווה בדיקה הוא האם נכון לא לבצע הפחתה בעמלה הצולבת בעסקאות בכרטיס דביט (בנק ישראל החליט להותיר את העמלה הזו על 0.3%).
עד עתה לא התבטא באופן רשמי בסוגיה אף אחד מהצדדים. מכיוון שהסמכות היא של בנק ישראל, ברשות ובאוצר ישקלו אם להתנגד פומבית למתווה, או להגיע לפשרה עם בנק ישראל. אפשרות נוספת היא שבאוצר ילחצו על בנק ישראל לקדם יוזמות אחרות להגברת התחרות, בתמורה לקבלת המתווה המתון בעמלה הצולבת.
כמו כן, יש לזכור כי אם האוצר ורשות ההגבלים "ישברו את הכלים" וייצאו לקרב לשינוי מתווה העמלה הצולבת, הדבר יביא שוב להקפאת המגעים למכירת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד. במסגרת חוק שטרום נקבע שעל הבנקים הגדולים למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. החוק עבר לפני שנה, אך המגעים למכירת החברות תקועים. הסיבה לכך היא שכל עוד לא קיים מתווה לעמלה הצולבת, לא ניתן לקיים מו"מ על שווי החברות, שכן גובה העמלה הצולבת היא פרמטר קריטי ברווחי החברות. לכן, אם המתווה ייפתח מחדש לריב בין הרגולטורים, המגעים לעסקאות לא יתקדמו, וחלק מרכזי ביישום רפורמת שטרום ייתקע.
אפשרות נוספת היא שבנק ישראל ייענה לקולות הביקורת. המתווה שפורסם אתמול אינו סופי - הוא פתוח להערות הציבור עד סוף החודש, ולאחר מכן תפורסם גרסה סופית, כך שבנק ישראל עדיין יכול לשנות את המתווה ולקצר את לוחות הזמנים.