דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

העמלה הצולבת תרד - אבל פחות ממה שוועדת שטרום המליצה

הוועדה הציעה להפחית את העמלה הצולבת ל-0.3% ■ בנק ישראל בחר ב-0.5% ■ קביעת המתווה תאפשר לבנקים הגדולים לקדם סוף-סוף את מכירתן של ישראכרט ולאומי קארד

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

שנה וחצי לאחר שבנק ישראל קיבל לידיו את הסמכות לקבוע את העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי, הוא פרסם היום את מתווה העמלה לשנים הקרובות. כיום עומדת העמלה הצולבת על 0.7% מהיקף העסקה בכרטיס אשראי, והיא מהווה למעשה את מחיר הרצפה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק.

מהמתווה החדש עולה כי העמלה תרד בשנת 2019 ל-0.6%, שנתיים לאחר מכן - בינואר 2021 - היא תרד ל-0.55%, ובשנת 2024 היא תרד 0.5%. בסך הכול צפויה ירידה של 30% בעמלה הצולבת ב-6 השנים הקרובות, כך שישנה ודאות בנושא זה לטווח ארוך יחסית.

התפתחות העמלה הצולבת
 התפתחות העמלה הצולבת

נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום בנק הפועלים ולאומי צריכים למכור את ישראכרט ולאומי קארד בתוך שנתיים. מרכיב משמעותי, אם לא המשמעותי ביותר, שיקבע את שווי החברות במכירתן הוא העמלה הצולבת. כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת צפויה לפגוע בכ-250 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי. כל עוד לא הייתה בהירות כלפי העמלה הצולבת הצפויה בשנים הקרובות, לא יכלו הבנקים לקדם תהליכים למכירת החברות. ההערכות הן כי כעת הם יוכלו לקדם את השיחות למכירתן, או להחליט בכלל על מסלול של הנפקתן בבורסה (בבנק הפועלים אף בוחנים אפשרות של חלוקת המניות כדיבידנד בעין). לפי הערכות, שוויה של לאומי קארד הוא באזור ה-2-2.5 מיליארד שקל ושל ישראכרט - 3-3.5 מיליארד שקל, כך שהמתווה החדש לא צפוי לפגוע דרמטית בשווי החברות בעסקה.

נציין, כי בנק ישראל פרסם את המתווה להערות הציבור, שאותן ניתן יהיה להעביר בשבועיים הקרובים. סביר להניח שכמה שבועות לאחר מכן יפורסם המתווה הסופי. כמו כן, בבנק ישראל עבדו בשיתוף פעולה עם רשות ההגבלים העסקיים, ואף שיתפו גורמים רלוונטיים במשרד האוצר - כך שגופים אלה לא אמורים להביע התנגדות למתווה המוצע.

אישור המתווה ע"י האוצר ורשות ההגבלים אינו טריוויאלי. נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום דובר על כך שהעמלה הצולבת תרד לאזור ה-0.3% - בדומה לרמה הנהוגה באירופה. בסופו של דבר, קבע בנק ישראל עמלה גבוהה יותר של 0.5%, כאשר גם לרמה זו היא תגיע רק בשנת 2024. בבנק המרכזי הסבירו כי ביצעו השוואה בינלאומית של העמלה הצולבת בין מדינות שונות בעולם, ומצאו כי ישנה שונות רבה בין המדינות. "העמלה החדשה שנקבעה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, קנדה וניו זילנד, דומה לעמלה שבאוסטרליה ונמוכה מאירופה", כתבו.

"ההשוואה בין המדינות מוגבלת מכיוון שיש מאפייני שוק ומאפיינים שונים בין המדינות", הוסיפו בבנק ישראל ובאותה נשימה התריעו כי מצאו מהשוואה בינלאומית שערכו כי כאשר העמלה הצולבת נמוכה - חברות כרטיסי האשראי מפצות עצמן באפיקים אחרים. "מצאנו שככל שרמת העמלה נמוכה, עלויות בעלי הכרטיס כגון ריבית ודמי כרטיס נוטים להיות גבוהים יותר".

בעקבות פרסום המתווה, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסרה היום כי "הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על-פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה". המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שריכזה את הנושא מסרה: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים".

תגובות מעורבות

התגובות למתווה של בנק ישראל היו מעורבות. מישראכרט נמסר כי "ההפחתה הדרסטית בשיעור העמלה הצולבת תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של החברה להתחרות בשוק הפיננסי, ובמטרתה העיקרית של רפורמת שטרום להגברת התחרות. היה מן הראוי למצוא את האיזון ולקבוע הפחתה מתונה באופן משמעותי".

מלאומי קארד נמסר בתגובה כי "צר לנו שדווקא בעת הזו, של שינוי היסטורי במבנה השוק בישראל, שכל מטרתו היא לעודד תחרות בתחום הבנקאות, בוחר בנק ישראל להפחית את העמלה באופן כה משמעותי".

מהצד השני, מצד הארגונים החברתיים נשמעה ביקורת שההפחתה דווקא מתונה מדי: "במקום לאמץ את המלצות ועדת שטרום, המתווה נותן לבנקים דחייה לא תיאמן של 6 שנים ויעד סופי ידידותי ביותר של עמלה בגובה 0.5%. לא נשלים עם זה וניאבק עד לשינויה ולהנהגת עמלה צולבת הגיונית וסבירה", נמסר מעמותת צדק פיננסי. לעומת זאת, עו"ד רועי כהן, נשיא להב, דווקא בירך על המתווה ומסר: "מדובר בצעד נכון שיוביל להורדת יוקר המחיה והפחתת עמלות הסליקה המושתות על העסקים הקטנים. החלטה זו תביא להגברת התחרות בתחום הסליקה".

נזכיר, כי העמלה הצולבת פוקחה עד כה ע"י רשות ההגבלים העסקיים. המתווה הקודם שגובש ברשות ההגבלים היה לפני 6 שנים, ובמסגרתו נקבע כי העמלה הצולבת תרד באופן מדורג עד שנת 2014 מ-0.9% לרמה של 0.7%, ותישאר ברמה זו עד סוף שנת 2018.

לפני כשנה וחצי הציעה רשות ההגבלים ובנק ישראל כי הסמכות על העמלה תעבור לבנק ישראל, והוא נענה לכך. בנק ישראל התבסס על המתודולוגיה של רשות ההגבלים בקביעת המתווה הנוכחי, ואף נעזר כיועץ בד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, שגיבש את המתווה הקודם.

בבנק ישראל מסבירים כי לאחר השימוש במתודולוגיה עלה כי גובה העמלה הצולבת צריך לעמוד על 0.6%. הירידה מ-0.7% נובעת מהתייעלות המערכת הבנקאית שמביאה לקיטון בהוצאות, וכן מהעלייה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי. אלא שבבנק ישראל החליטו להמשיך את ההפחתה גם מעבר ל-0.6% עד לרמה של 0.5% לשנים הבאות, שמתבססת גם היא על הצפי לשיפור במבנה ההוצאות ולגידול בהכנסות.

גובה עמלת הסליקה
 גובה עמלת הסליקה

מהי עמלה צולבת?

מדובר בעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות אחת מהשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה (בכל עסקה גובה מנפיק כרטיס האשראי את העמלה מחברת כרטיסי האשראי שסלקה את העסקה עבור בית העסק). העמלה הצולבת היא מעין מקבילה לדמי הקישוריות בסלולר, והיא מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עמלת הסליקה היא העמלה המרכזית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, וסך ההכנסות מעמלה זו עומד על קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות