גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2017 בגמל ובהשתלמות: שנה טובה לכולם - ומצוינת לאלטשולר

קופות התגמולים וקרנות ההשתלמות רשמו בשנה החולפת תשואות של כ-6.9% ■ עוד במצטיינות: הראל, אקסלנס ואנליסט; ואילו ילין לפידות הפעם מאחור ■ מדריך קופת גמל להשקעה

2017 הייתה שנה חיובית מאוד עבור החוסכים באפיקי החיסכון הפנסיוני בישראל, ובשלושת השבועות הראשונים של 2018 המגמה החיובית הזאת נמשכת ביתר שאת. לדברי מנהלי השקעות בשוק, "אפשר לדבר על תשואה של כ-1.5% במסלולים הכלליים עד כה מתחילת השנה".

תשואות חיוביות אלה תורמות להיקף הנכסים של הציבור בישראל - גם של מי שלא חוסך ישירות בשוק ההון - וזאת, בין השאר, הודות לחסכונות של הציבור באמצעות אפיקי החיסכון לטווח ארוך: קופות הגמל, קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וגם קרנות ההשתלמות, שהן כלי חיסכון לטווח בינוני.

אמש פרסמנו את החלק הראשון בדירוג התשואות השנתי של "גלובס", שלימד כי בשנה החולפת הציגו קרנות הפנסיה המקיפות החדשות תשואה שנתית נומינלית ברוטו ממוצעת של כ-8.1%, בעוד הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, שהן תיק החיסכון המנוהל הגדול ביותר של פוליסות החיסכון הסוציאליות, המוכרות כ"ביטוחי המנהלים", רשמו בשנה החולפת תשואה גבוהה של כ-8.8% בממוצע.

היום אנו חושפים כי קופות הגמל ותגמולים, שבהן מנוהלים כיום נכסים בהיקף של כ-218 מיליארד שקל, וקרנות ההשתלמות, שבאמצעותן מנוהלים נכסים בשווי של כ-207 מיליארד שקל, רשמו בשנה החולפת תשואות נומינליות ברוטו ממוצעות של כ-6.83 ו-6.9%, בהתאמה. נציין כי בדומה למה שקרה בפנסיה ובביטוח, גם בגמל ובהשתלמות הניבה שנת 2017 תשואות גבוהות יותר מהתשואות השנתיות הממוצעות הרב-שנתיות.

על פניו, מדובר בתשואות חזקות, אבל פחותות ביחס לאלה של האפיקים המתחרים. ואולם, התשואות בשוקי הגמל וההשתלמות, שמנוהלות בעיקר על ידי בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח, מציגות שונות גבוהה בין הגופים, שחלקם ממש מצטיינים וחלקם נותרו הרחק מאחור.

איציק שנידובסקי נועם רוקח גילעד אלטשולר ולימור דנש / צילומים : איל יצהר ותמר מצפי

אז מיהם הגופים הבולטים לחיוב בשוקי הגמל  וההשתלמות בסיכום 2017? בעוד שאחד מכוכבי העבר, בית ההשקעות ילין לפידות, נפקד מרשימת המצטיינים, והשנה מדורג באמצע ובתחתית הטבלאות, הרי שהכוכב השני זרח בעוצמה בשנה החולפת - אלטשולר שחם, שמוביל את כל הדירוגים של 2017, עם קופות וקרנות גדולות ועם קופות וקרנות בינוניות. למעשה, הקופות והקרנות של אלטשולר שחם הן היחידות מבין המסלולים הכלליים הפתוחים לכל השוק, שהציגו בשנה החולפת תשואה בשיעור דו-ספרתי. שאר הגופים המצטיינים שאפו לתשואות של 8%-9%.

ומי עוד בקרב הגופים המנהלים המצטיינים? קבוצת הראל, שמצטיינת גם בפנסיה; אקסלנס, בית ההשקעות שנמצא בבעלות קבוצת הפניקס, שמצטיינת גם בביטוחי המנהלים; ואנליסט, שבולט לחיוב בדירוג לשנים ארוכות יותר. כל שלוש הקבוצות האלה מציגות זה זמן הצלחה בתשואות, מעבר לסטנדרט בשוק. כך, כל אלה גם רשמו שנה חזקה מאוד, עם הצטיינות בתשואות.

כאמור, מי שפחות ירצו לזכור את השנה החולפת, הם ילין לפידות, שבדירוג התשואות לחמש שנים בקרנות הגדולות עדיין קרובים לאטשולר שחם, אבל השנה היו הרחק מאחור.

קופת גמל לתגמולים

הסכנה שבשוק האג"ח הקונצרניות

כבר אתמול שוחחנו עם מנהל השקעות בכיר באלטשולר שחם, על רקע ההצטיינות בתחום הפנסיה, שאמר ל"גלובס": "מה שעבד לנו טוב מאוד ב-2017, זה רכיבי הסיכון, בדגש על המניות. מתוך בחירה, הורדנו סיכון רב דרך האג"ח הקונצרניות, ולעומת זאת, העלינו את המניות, מאחר שהנחנו שראוי לקחת את הסיכון דרך מניות, כי באג"ח הקונצרניות המרווחים נמוכים מאוד". הוא הוסיף כי "השווקים לא בבועות", וכי "2018 בינתיים היא המשך די ישיר של 2017".

היום השיב גילעד אלטשולר, בעלים, מנכ"ל משותף ומנהל ההשקעות הראשי באלטשולר שחם, על שאלתנו האם הוא רואה סכנות בתיקי הנכסים הפנסיוניים של הציבור בישראל, ואמר ל"גלובס": "בכל מה שקשור לאיגרות חוב קונצרניות ברווחים יותר נמוכים בתיק הנכסים של הציבור, 5% זה שיעור יחסית גבוה של אג"ח קונצרניות, ואני רואה בזה סכנה עתידית".

מה אתה צופה שיהיה ב-2018 מבחינת תשואות בארץ ובעולם?

אלטשולר: "יהיו תשואות חיוביות בשווקים בארץ ובעולם, אבל לא נראה לי שבקצב של 2017, אלא בקצב נמוך יותר. זאת, בדגש על חברות טכנולוגיה ועל החברות העולמיות שקשורות בסקטור התיירות העולמי, שצומח בשיעור גבוה מאוד בעולם, וכל מי שנבנה מתעשיית התיירות - ירוויח".

נראה שיש כל שנה כוכבים אחרים בתשואות. עד כמה אנחנו צריכים להאמין לדירוג שמשתנה כל שנה, ומה הציבור צריך לחפש ואחרי מה הוא צריך לעקוב?

"יש שונות משנה לשנה בדירוגים, שלא צריך להאמין להם, אלא רק לתקופות ארוכות טווח. להסתכל על תשואות בטווח של 5 ו-10 שנים זאת הדרך הנכונה, ובתקופת זמן ארוכה, צריך לבחון את מנהלי ההשקעות איך הם תפקדו גם בעליות וגם בירידות. הציבור צריך לעקוב אחר תשואות ארוכות טווח ויציבות ניהולית".

נציין כי אלטשולר שחם וגם אנליסט בולטים לחיוב בדירוגים לטווחי בדיקה ארוכים יותר.

נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט, ואיציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות, אוחזים במקום גבוה בדירוג לשנת 2017, ובמקומות הראשונים בדירוגים ארוכים יותר בגמל (ומקום שני בהשתלמות). השניים הסבירו היום ל"גלובס": "בחרנו במניות שעשו תשואות עודפות על המדדים, כמו מגזר הנדל"ן, חלק מהישראליות בחו"ל, וברכיב האג"ח הקונצרניות היינו במקומות דוגמת דסק"ש, שגם הניבו תשואה".

מתחרים רבים וגדולים נמצאים הרבה בנכסים לא סחירים.

שנידובסקי: "אנו יחסית עם רכיב מועט בנכסים לא סחירים. הביצועים העודפים שלנו הגיעו בעיקר מהחלק הסחיר, גם ב-3 השנים האחרונות וגם ב-5 השנים האחרונות, ולא מהחלק הלא סחיר".

רוקח: "בשנים האחרונות בחירה איכותית של נכסים בשוק הסחיר הכתה את הרכיב הלא סחיר משמעותית. המסביר הגדול של ההצטיינות הייתה הצטיינות ברכיב הסחיר".

אז אתם נגד הגדלה ניכרת ברכיב הלא סחיר והריאלי? כי חלק מהמתחרים מאמינים דווקא בזה.

שנידובסקי: "אני לא נגד. אבל בשנים האחרונות התשואות העודפות הגיעו מהרכיב השכיר. דווקא בהסתכלות קדימה, אנו כן בוחנים הגדלה של הרכיב הלא סחיר".

רוקח: "אבל לא בהחזקה ישירה של נדל"ן ריאלי. אנו מאמינים שהשוק הסחיר נותן חברות מעולות בתחום הזה, עם פיזור נכסים מצוין, שקשה יהיה לגוף מוסדי לבנות פורטפוליו שכזה".

מה אתם צופים ל-2018?

שנידובסקי: "השנה נפתחה בצורה טובה מאוד, כהמשך ישיר ל-2017, ולמגמות שאפיינו את השנה שעברה".

רוקח: "למעט חולשה מסוימת באג"ח הממשלתיות בארה"ב - זה אולי השינוי היחיד, ושאר נכסי הסיכון ממשיכים כאילו לא התחלפה שנה".

שנידובסקי: "ללא אירוע אקסוגני משמעותי, וברקע של ריבית נמוכה מאוד עדיין, נראה כי המגמות צפויות להימשך, אם כי ייתכן שבעוצמות פחותות מבשנה שעברה".

רוקח: "אני חושב שהשנה, בכל זאת, ברכיב האג"ח הממשלתיות תהיה שונה מהשנה הקודמת, ולא לחיוב. האפיק כבר לא יוכל לייצר את התשואות של השנים שעברו, כנראה".

עוד גוף שבולט בצמרת הדירוגים, הוא קבוצת כלל ביטוח, שאת השקעות העמיתים שלה מנהלת לימור דנש. דנש הסבירה היום ל"גלובס" כי "זו הייתה שנה מצוינת כמעט לכל אפיקי ההשקעה, במיוחד לנכסי הסיכון בחו"ל, שקיבלו תמיכה חזקה מרמת הנזילות הגבוהה בשווקים והמשך התמיכה של הבנקים המרכזיים, וגם מזה שלראשונה זה שנים, אנו עדים לצמיחה גלובלית, שנתמכת בנתוני מאקרו חזקים, וגם הודות לעלייה ברווחיות החברות. אלה כל הדברים שדחפו קדימה את נכסי הסיכון - בעיקר המניות, וגם אג"ח קונצרניות בסיכון גבוה.

"כמו כן", הוסיפה דנש, "אנו משקיעים משאבים גדולים כדי להביא ערך ותשואה בחו"ל, גם בהשקעות סחירות וגם בהשקעות לא סחירות. חוסר הנזילות של השוק הישראלי הוא בעייתי עבורנו, ואינו מתומחר כראוי, כשמחירי המניות בשורה השנייה והשלישית גבוהים, והם עולים ללא מחזורים.

"אנו מנהלים כ-150 מיליארד שקל, וחלק גדול מהכסף יוצא לחו"ל - וזה ימשיך. הערך המוסף מגיע מסלקטיביות גם באג"ח וגם במניות, בחו"ל".

ובראייה כוללת, מה צפוי ל-2018?

"בינתיים אנו ממשיכים עם אותה אסטרטגיה גם ב-2018. יש עדיין ערך נוסף למניות בהשוואה לשוק האג"ח הקונצרניות. השוק הקונצרני הישראלי יקר, רמת המרווחים מאוד נמוכה והתשואה לא מפצה על הסיכון".

ומהו הסיכון הכי גדול לשנת 2018?

דנש: "הרמת ראש של האינפלציה בעולם ועליית תשואות מהותית בעקבותיה. זה עלול לשנות את תמחור נכסי הסיכון בעתיד".

קרנות השתלמות

עוד כתבות

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטחים בגליל (ארכיון) / צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל, מחוז צפון

אזעקות במרכז, השרון, שפלה ושומרון; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • בלילה - מטח נרחב מאיראן לעבר ישראל: אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז • עדכונים שוטפים

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

המומחה שמסביר מדוע סגירת מיצרי הורמוז עלולה להעלות את מחיר הנפט ל-100 דולר

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות