2017 הייתה שנה חיובית מאוד עבור החוסכים באפיקי החיסכון הפנסיוני בישראל, ובשלושת השבועות הראשונים של 2018 המגמה החיובית הזאת נמשכת ביתר שאת. לדברי מנהלי השקעות בשוק, "אפשר לדבר על תשואה של כ-1.5% במסלולים הכלליים עד כה מתחילת השנה".
תשואות חיוביות אלה תורמות להיקף הנכסים של הציבור בישראל - גם של מי שלא חוסך ישירות בשוק ההון - וזאת, בין השאר, הודות לחסכונות של הציבור באמצעות אפיקי החיסכון לטווח ארוך: קופות הגמל, קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וגם קרנות ההשתלמות, שהן כלי חיסכון לטווח בינוני.
אמש פרסמנו את החלק הראשון בדירוג התשואות השנתי של "גלובס", שלימד כי בשנה החולפת הציגו קרנות הפנסיה המקיפות החדשות תשואה שנתית נומינלית ברוטו ממוצעת של כ-8.1%, בעוד הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, שהן תיק החיסכון המנוהל הגדול ביותר של פוליסות החיסכון הסוציאליות, המוכרות כ"ביטוחי המנהלים", רשמו בשנה החולפת תשואה גבוהה של כ-8.8% בממוצע.
היום אנו חושפים כי קופות הגמל ותגמולים, שבהן מנוהלים כיום נכסים בהיקף של כ-218 מיליארד שקל, וקרנות ההשתלמות, שבאמצעותן מנוהלים נכסים בשווי של כ-207 מיליארד שקל, רשמו בשנה החולפת תשואות נומינליות ברוטו ממוצעות של כ-6.83 ו-6.9%, בהתאמה. נציין כי בדומה למה שקרה בפנסיה ובביטוח, גם בגמל ובהשתלמות הניבה שנת 2017 תשואות גבוהות יותר מהתשואות השנתיות הממוצעות הרב-שנתיות.
על פניו, מדובר בתשואות חזקות, אבל פחותות ביחס לאלה של האפיקים המתחרים. ואולם, התשואות בשוקי הגמל וההשתלמות, שמנוהלות בעיקר על ידי בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח, מציגות שונות גבוהה בין הגופים, שחלקם ממש מצטיינים וחלקם נותרו הרחק מאחור.
אז מיהם הגופים הבולטים לחיוב בשוקי הגמל וההשתלמות בסיכום 2017? בעוד שאחד מכוכבי העבר, בית ההשקעות ילין לפידות, נפקד מרשימת המצטיינים, והשנה מדורג באמצע ובתחתית הטבלאות, הרי שהכוכב השני זרח בעוצמה בשנה החולפת - אלטשולר שחם, שמוביל את כל הדירוגים של 2017, עם קופות וקרנות גדולות ועם קופות וקרנות בינוניות. למעשה, הקופות והקרנות של אלטשולר שחם הן היחידות מבין המסלולים הכלליים הפתוחים לכל השוק, שהציגו בשנה החולפת תשואה בשיעור דו-ספרתי. שאר הגופים המצטיינים שאפו לתשואות של 8%-9%.
ומי עוד בקרב הגופים המנהלים המצטיינים? קבוצת הראל, שמצטיינת גם בפנסיה; אקסלנס, בית ההשקעות שנמצא בבעלות קבוצת הפניקס, שמצטיינת גם בביטוחי המנהלים; ואנליסט, שבולט לחיוב בדירוג לשנים ארוכות יותר. כל שלוש הקבוצות האלה מציגות זה זמן הצלחה בתשואות, מעבר לסטנדרט בשוק. כך, כל אלה גם רשמו שנה חזקה מאוד, עם הצטיינות בתשואות.
כאמור, מי שפחות ירצו לזכור את השנה החולפת, הם ילין לפידות, שבדירוג התשואות לחמש שנים בקרנות הגדולות עדיין קרובים לאטשולר שחם, אבל השנה היו הרחק מאחור.
הסכנה שבשוק האג"ח הקונצרניות
כבר אתמול שוחחנו עם מנהל השקעות בכיר באלטשולר שחם, על רקע ההצטיינות בתחום הפנסיה, שאמר ל"גלובס": "מה שעבד לנו טוב מאוד ב-2017, זה רכיבי הסיכון, בדגש על המניות. מתוך בחירה, הורדנו סיכון רב דרך האג"ח הקונצרניות, ולעומת זאת, העלינו את המניות, מאחר שהנחנו שראוי לקחת את הסיכון דרך מניות, כי באג"ח הקונצרניות המרווחים נמוכים מאוד". הוא הוסיף כי "השווקים לא בבועות", וכי "2018 בינתיים היא המשך די ישיר של 2017".
היום השיב גילעד אלטשולר, בעלים, מנכ"ל משותף ומנהל ההשקעות הראשי באלטשולר שחם, על שאלתנו האם הוא רואה סכנות בתיקי הנכסים הפנסיוניים של הציבור בישראל, ואמר ל"גלובס": "בכל מה שקשור לאיגרות חוב קונצרניות ברווחים יותר נמוכים בתיק הנכסים של הציבור, 5% זה שיעור יחסית גבוה של אג"ח קונצרניות, ואני רואה בזה סכנה עתידית".
מה אתה צופה שיהיה ב-2018 מבחינת תשואות בארץ ובעולם?
אלטשולר: "יהיו תשואות חיוביות בשווקים בארץ ובעולם, אבל לא נראה לי שבקצב של 2017, אלא בקצב נמוך יותר. זאת, בדגש על חברות טכנולוגיה ועל החברות העולמיות שקשורות בסקטור התיירות העולמי, שצומח בשיעור גבוה מאוד בעולם, וכל מי שנבנה מתעשיית התיירות - ירוויח".
נראה שיש כל שנה כוכבים אחרים בתשואות. עד כמה אנחנו צריכים להאמין לדירוג שמשתנה כל שנה, ומה הציבור צריך לחפש ואחרי מה הוא צריך לעקוב?
"יש שונות משנה לשנה בדירוגים, שלא צריך להאמין להם, אלא רק לתקופות ארוכות טווח. להסתכל על תשואות בטווח של 5 ו-10 שנים זאת הדרך הנכונה, ובתקופת זמן ארוכה, צריך לבחון את מנהלי ההשקעות איך הם תפקדו גם בעליות וגם בירידות. הציבור צריך לעקוב אחר תשואות ארוכות טווח ויציבות ניהולית".
נציין כי אלטשולר שחם וגם אנליסט בולטים לחיוב בדירוגים לטווחי בדיקה ארוכים יותר.
נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט, ואיציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות, אוחזים במקום גבוה בדירוג לשנת 2017, ובמקומות הראשונים בדירוגים ארוכים יותר בגמל (ומקום שני בהשתלמות). השניים הסבירו היום ל"גלובס": "בחרנו במניות שעשו תשואות עודפות על המדדים, כמו מגזר הנדל"ן, חלק מהישראליות בחו"ל, וברכיב האג"ח הקונצרניות היינו במקומות דוגמת דסק"ש, שגם הניבו תשואה".
מתחרים רבים וגדולים נמצאים הרבה בנכסים לא סחירים.
שנידובסקי: "אנו יחסית עם רכיב מועט בנכסים לא סחירים. הביצועים העודפים שלנו הגיעו בעיקר מהחלק הסחיר, גם ב-3 השנים האחרונות וגם ב-5 השנים האחרונות, ולא מהחלק הלא סחיר".
רוקח: "בשנים האחרונות בחירה איכותית של נכסים בשוק הסחיר הכתה את הרכיב הלא סחיר משמעותית. המסביר הגדול של ההצטיינות הייתה הצטיינות ברכיב הסחיר".
אז אתם נגד הגדלה ניכרת ברכיב הלא סחיר והריאלי? כי חלק מהמתחרים מאמינים דווקא בזה.
שנידובסקי: "אני לא נגד. אבל בשנים האחרונות התשואות העודפות הגיעו מהרכיב השכיר. דווקא בהסתכלות קדימה, אנו כן בוחנים הגדלה של הרכיב הלא סחיר".
רוקח: "אבל לא בהחזקה ישירה של נדל"ן ריאלי. אנו מאמינים שהשוק הסחיר נותן חברות מעולות בתחום הזה, עם פיזור נכסים מצוין, שקשה יהיה לגוף מוסדי לבנות פורטפוליו שכזה".
מה אתם צופים ל-2018?
שנידובסקי: "השנה נפתחה בצורה טובה מאוד, כהמשך ישיר ל-2017, ולמגמות שאפיינו את השנה שעברה".
רוקח: "למעט חולשה מסוימת באג"ח הממשלתיות בארה"ב - זה אולי השינוי היחיד, ושאר נכסי הסיכון ממשיכים כאילו לא התחלפה שנה".
שנידובסקי: "ללא אירוע אקסוגני משמעותי, וברקע של ריבית נמוכה מאוד עדיין, נראה כי המגמות צפויות להימשך, אם כי ייתכן שבעוצמות פחותות מבשנה שעברה".
רוקח: "אני חושב שהשנה, בכל זאת, ברכיב האג"ח הממשלתיות תהיה שונה מהשנה הקודמת, ולא לחיוב. האפיק כבר לא יוכל לייצר את התשואות של השנים שעברו, כנראה".
עוד גוף שבולט בצמרת הדירוגים, הוא קבוצת כלל ביטוח, שאת השקעות העמיתים שלה מנהלת לימור דנש. דנש הסבירה היום ל"גלובס" כי "זו הייתה שנה מצוינת כמעט לכל אפיקי ההשקעה, במיוחד לנכסי הסיכון בחו"ל, שקיבלו תמיכה חזקה מרמת הנזילות הגבוהה בשווקים והמשך התמיכה של הבנקים המרכזיים, וגם מזה שלראשונה זה שנים, אנו עדים לצמיחה גלובלית, שנתמכת בנתוני מאקרו חזקים, וגם הודות לעלייה ברווחיות החברות. אלה כל הדברים שדחפו קדימה את נכסי הסיכון - בעיקר המניות, וגם אג"ח קונצרניות בסיכון גבוה.
"כמו כן", הוסיפה דנש, "אנו משקיעים משאבים גדולים כדי להביא ערך ותשואה בחו"ל, גם בהשקעות סחירות וגם בהשקעות לא סחירות. חוסר הנזילות של השוק הישראלי הוא בעייתי עבורנו, ואינו מתומחר כראוי, כשמחירי המניות בשורה השנייה והשלישית גבוהים, והם עולים ללא מחזורים.
"אנו מנהלים כ-150 מיליארד שקל, וחלק גדול מהכסף יוצא לחו"ל - וזה ימשיך. הערך המוסף מגיע מסלקטיביות גם באג"ח וגם במניות, בחו"ל".
ובראייה כוללת, מה צפוי ל-2018?
"בינתיים אנו ממשיכים עם אותה אסטרטגיה גם ב-2018. יש עדיין ערך נוסף למניות בהשוואה לשוק האג"ח הקונצרניות. השוק הקונצרני הישראלי יקר, רמת המרווחים מאוד נמוכה והתשואה לא מפצה על הסיכון".
ומהו הסיכון הכי גדול לשנת 2018?
דנש: "הרמת ראש של האינפלציה בעולם ועליית תשואות מהותית בעקבותיה. זה עלול לשנות את תמחור נכסי הסיכון בעתיד".
