בריאן מויניהן / צילום: רויטרס
בסוף השנה שעברה, אישה בחטיבת קרנות הגידור של בנק אוף אמריקה התלוננה במחלקת משאבי אנוש על הבוס שלה. נשים נוספות התלוננו עליו אחריה כעבור זמן קצר.
הנשים הללו טענו כי הבנקאי הבכיר שמנהל מחלקה בבנק, אומיד מליק, התחיל עם עמיתות לעבודה בצורה בלתי ראויה וקיים יחסי מין עם נשים שהיו כפופות לו, ללא ידיעת צמרת הבנק, לפי מקורות יודעי דבר.
בעקבות התלונה הראשונית, הבנק הפעיל חבורה של חוקרים פנימיים שהחלו לראיין עובדים. החקירה עדיין נמשכת, אך מליק כבר פוטר מהבנק החודש, אומרים כמה מהמקורות. הבנק מסר רשמית בצינורות הפנימיים שלו שהוא פרש כדי לחפש הזדמנויות אחרות, אם כי הוא אמר באופן פרטי לכמה לקוחות שהיו עוד סיבות לפרישה שלו.
מדיניות כוח האדם של בנק אוף אמריקה קובעת שיחסים בין עובדים שהם ביחסי כפיפות עלולים להוביל ל"ניגודי עניינים אמיתיים או נתפסים, וצריך להימנע מהם במידת האפשר".
זהו האופן שבו האשמות בהטרדות מיניות מטופלות בוול סטריט ב-2018. כמו חברות גדולות אחרות, מוסדות פיננסיים גדולים כמו בנקים וקרנות גידור פועלים ברובם באופן פרטי כדי לטפל בהתנהגות לא נאותה בדרגי ביניים. במקרים רבים, לעובד המואשם מתאפשר לפרוש בשקט.
לכך יכול להיות אפקט של תסכול הקורבנות לכאורה של המטריד, שרבות מהן מתלוננות שהבכירים שפורשים יכולים להמשיך את הקריירה שלהם במקום אחר בלי פגיעה במוניטין שלהם. גם המפוטרים בשקט יכולים להיות מתוסכלים, כשהם טוענים שהסילוק המהיר מונע את בירור העובדות המלא.
בעוד שחברות בידור, מדיה וטכנולוגיה מקבלות כעת את מירב תשומת-הלב בנושאי התנהגות לא ראויה והטרדות מיניות, הבנקים עשו כותרות בנושא זה לפני כ-20 שנה. באותו זמן, תביעה שזכתה לכינוי boom boom room בחברת הברוקרים סמית בארני הכילה האשמות מזעזעות על ההתייחסות לנשים עובדות במרתף סניף של הבנק הזה. החברה הסדירה כמה מהתלונות בתשלום של 150 מיליון דולר כולל קנסות והתחייבה לשנות את התרבות שלה מהיסוד.
בעקבות אותה פרשה, חברות ברחבי וול סטריט טוענות שיש להן הליכים לזיהוי התנהגות לא ראויה בפוטנציה. בין שההליכים הללו עובדים או לא, כמעט תמיד הם מבטיחים שהמקרים יטופלו במינימום של תשומת-לב ציבורית.
קיימים גם גורמים רחבים יותר שמרחיקים תלונות של הטרדות מיניות במוסדות פיננסיים מאור הזרקורים.
הסכמי בוררות חובה, שמחייבים את העובדים לוותר על זכותם להביא תלונות לבתי משפט כתנאי להעסקה, הם כעת נפוצים מאוד בתעשיית השירותים הפיננסיים. ויתור כזה מונע גם הגשת תביעות ייצוגיות של כמה קורבנות לכאורה. תהליך הבוררות כרוך בדרך כלל גם בהסכמי אי חשיפה של הסדרים פרטיים, שמונע למעשה מקורבנות הטרדות מיניות או אפליה לשוחח בפומבי על מה שעבר עליהן.
לעיתים מתבררים פרטים על עזיבת מקומות עבודה בדיעבד, בדיווחים של חברות ניירות הערך או הבנקים לרשויות הפיקוח.
גולדמן זאקס פיטרה בשקט סוחר שכיהן כסגן נשיא שלה בשנה עברה אחרי שהוא התרברב באירוע של החברה שהוא יכול להתיר חזייה מעל חולצה של אישה, וניסה להפגין את יכולתו על עמיתה שלו, לפי מקורות יודעי דבר. אחרי שהעובדת דיווחה על המקרה למשאבי אנוש, האיש פוטר, לפי המקורות.
האירוע הזה, שלא דווח עד כה, קדם לפרישתו המהירה של אנליסט מחקר בכיר במורגן סטנלי בנובמבר, אחרי שעמיתה שלו טענה שהוא נגע בה באופן לא הולם באירוע של החברה שבו הוגש אלכוהול. אותו מנהל במורגן סטנלי, נייג'ל קואו, לא פוטר, אך עודדו אותו להתפטר מרצונו, מסר אחד המקורות.
קואו אמר בראיון קצר שפרישתו הייתה תוצאה של "הסכמה הדדית", ונמנע מלהתייחס לפרטי הפרשה.
"אנחנו מקבלים פי ארבעה יותר פניות מאז הארווי וויינסטין", אמר דרק סמית, פרקליט שמתמחה במקרי אפליה בניו-יורק, כשהוא מתייחס למפיק-העל ההוליוודי לשעבר שירד מגדולתו בעקבות האשמות שחקניות ונשים רבות בהוליווד נגדו. וויינסטין מכחיש רק את ההאשמות על כפיית יחסי מין. "יכול להיות שחלפו הימים שבהם ברוקרים החזיקו כרטיסי ציונים לנשים שחלפו לידם, אבל הטרדות מיניות שכיחות עדיין בתעשיית הפיננסים", הוסיף סמית.
התנהגות לא ראויה נמנעת במידת מה היום גם על ידי הרגולציה של אחרי המשבר הפיננסי, שבה המיילים והשיחות של העובדים נבדקים כעת בצורה סדירה על ידי לגיונות של עובדי משמעת וציות.
בנק וולס פארגו ריכז ביולי את חקירות ההטרדות על ידי עובדים שלו במסגרת גוף אחד "כדי להבטיח שהמקרים נבדקים במהירות, ובתשומת-הלב הגבוהה ביותר", לפי דוברת הבנק הזה. היא הוסיפה שהבק מאמין ש"חשוב להעריך את סיבת השורש כדי לעזור לקבוע אם יש בעיות בסיסיות שמחייבות תשומת-לב נוספת".