של / צילום: רויטרס, George Esiri
בכיר בתעשיית הנפט נכנס למבואת השיש של מלון מהודר במילאנו בלילה חורפי קריר. הדייט שלו לאותה ארוחת ערב היה שר נפט ניגרי לשעבר, שהציע למכור את אחד ממאגרי הנפט הלא מנוצלים הגדולים ביותר שהתגלו באפריקה. כעבור שמונה שנים, השאלה אם 1.3 מיליארד הדולר ששולמו תמורת רישיון לאותו שדה נפט נחשק היו בעיקר שוחד, עומדת במוקד אחת משערוריות השוחד הגדולות ביותר שהיו אי פעם בתעשיית הנפט העולמית.
המקרה הזה, שהיה חלק מחקירה רחבה יותר, הגיע עד לדרגות הניהול הגבוהות ביותר בחברת רויאל דאץ'-של , חברת הנפט המערבית השנייה בגודלה - כולל האזנות סתר לבכירי החברה - וב-Eni , חברת הנפט הממלכתית למחצה של איטליה.
התביעה האיטלקית טוענת שקלאודיו דסקלצי, הבכיר מחברת Eni שהשתתף בארוחת הערב במילאנו, ונציגים בכירים מחברת של אישרו הסדר שאפשר להם לשלם לממשלת ניגריה בידיעה שרוב הכסף יועבר לחברה בשליטת דן אטטה, אותו שר נפט לשעבר שדסקלצי פגש באותה ארוחת ערב. התובעים אומרים שהמנהלים ידעו שאטטה ישחד פקידים ניגרים וישלח שלמונים למנהלי Eni. המשפט הפלילי הזה ייפתח במילאנו ב-5 במארס. המזימה מגיעה עד לנשיא ניגריה לשעבר גודלאק ג'ונתן, שקיבל תשלומים בתקופת כהונתו, לפי התובעים. ג'ונתן מכחיש מעורבות בפרשה.
זוהי דוגמה נדירה של בכירים מענקיות נפט בעולם המערבי שניצבים בפני האשמות ישירות בשחיתות. המעקב אחרי תשלומי שוחד בחו"ל מתהדק. יותר מ-500 חקירות התנהלו ב-2016 במדינות חברות בארגון OECD, עלייה של 25% ביחס לשנה הקודמת, לפי נתונים עדכניים של ארגון 35 המדינות המפותחות (שבו חברה גם ישראל).
הרשויות הבריטיות חוקרות חשדות במתן שוחד בתעשיית הנפט בעיראק, וארה"ב מנסה להחזיר לעצמה יותר מ-100 מיליון דולר במסגרת חקירה מקיפה של שחיתות בתעשיית הנפט בניגריה.
כמות הכסף שהחליף ידיים לכאורה במקרה של Eni-של עשויה להיות שוחד שהיה אחד מהגדולים בתעשיית הנפט אי פעם, לפי גלובל וויטנס, מלכ"ר מלונדון שבודק חשדות לעבירות בתעשיית משאבי הטבע.
דסקלצי, שהוא היום מנכ"ל Eni, יתייצב בפני האשמות פליליות בשחיתות בינלאומית ושיחוד במשפט במילאנו, יחד עם מנכ"ל החברה בתקופת העסקה הניגרית, פאולו סקרוני. מנהלים בשל, לרבות מלקולם ברינדל, מנהל חידת חיפושי הנפט והפקתו העולמית של החברה, יישפטו גם הם על אותן האשמות, יחד עם שתי החברות עצמן.
Eni ושל מכחישות ביצוע עבירה כלשהי, וטוענות שהן פשוט שילמו לממשלת ניגריה, ולא ידעו שהכסף שימש לשיחוד. "Eni ו-Shell שילמו את הסכום תמורת הרישיון מממשלת ניגריה", כתבה החברה האיטלקית במייל תגובה לשאלות של ה"וול סטריט ג'ורנל". "זו הייתה הזכות הראשונה והסמכות של ממשלת ניגריה להחליט איך להשתמש בתמורה שהתקבלה משתי החברות". "מועצת המנהלים אומרת בבירור שיש לה אמון מלא בחברה ובמנכ"ל קלאודיו דסקלצי", אמרה יו"ר Eni, אמה מרסלגליה, בראיון.
דובר של Eni אמר שהחברה אינה מאמינה שיש בסיס לתביעה נגדה. "אם העדויות יוכיחו שבוצעו תשלומים לא ראויים, העמדה של החברה היא שאף אחד מהם לא בוצע בידיעתה, באישורה או בשמה", הוא הוסיף. דסקלצי, שמונה על ידי ממשלת איטליה לכהונה שנייה כמנכ"ל Eni באפריל האחרון, סקרוני, שפרש מהחברה ב-2014 וברינדל מחברת של, שפרש ממנה ב-2012, מכחישים כל אשמה.
של ו-Eni צפויות גם להעמדה למשפט בניגריה, אחת ממפיקות הנפט הגדולות באפריקה. הרשות למלחמה בעבירות פיננסיות במדינה זו איימה לשלול משתיהן את הזכויות לשדה הנפט. שתי החברות הללו רכשו במשותף את הרישיון לאזור הימי שידוע כ-OPL 245 מול חופי ניגריה, אבל עד כה פיתוח שדה הנפט הזה מתעכב על רקע החקירות.