המבנה המיועד למשטרה / צילום: אמיר מאירי
סופית: היזם ישראל לוי לא יוכל להשכיר את מרכזיית בזק ברחוב יהודה הלוי פינת לינקולן בתל-אביב למשטרת ישראל - כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צילה צפת, שדחתה את העתירה שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב נגד החלטת ועדת הערר המחוזית שלא לאשר שימוש של תחנת משטרה במבנה, זאת מאחר שתחנת משטרה אינה עונה על הגדרת השימושים הציבוריים המותרים בו.
בפסק הדין נחשף כי במהלך השנים האחרונות ובשל אי-הוודאות לגבי הקמת תחנת המשטרה, ביטל לוי את ההסכם עם המדינה להשכרת המבנה למשטרה, והמדינה תבעה את לוי בדרישה לאכוף את ההסכם.
מדובר במבנה בן 5 קומות, ששימש בעבר כמרכזיית בזק, אותו רכש היזם ישראל לוי מחברת חבס ב-46 מיליון שקל בשנת 2014. יעוד המבנה הוא ציבורי, ומותרים בו שימושים כגון מבני חינוך, מבני רווחה, שירותי חירום, שירותי דת, בריאות וכדומה.
לוי חתם על הסכם עם המדינה כי ישכיר את המבנה לתחנת משטרה, והגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר לצמיתות, כך שהמבנה יוכל לשמש תחנת משטרה בשתי הקומות הראשונות, לצד הרחבת מרתפים לטובת חניון שהכניסה אליו תהייה מרחוב כורש המאופיין בבנייני מגורים.
תחנת המשטרה, אגב, הייתה אמורה להחליף את תחנת משטרת לב תל-אביב הפועלת ברחוב דיזינגוף 221, אשר עתידה לפנות את המבנה, שאף הוא בבעלות לוי, לטובת פרויקט מגורים ומלונאות. כנגד הבקשה הוגשו התנגדויות שנדחו על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, שאישרה את הבקשה לשימוש חורג בנובמבר 2015.
חברות מועצת עיריית תל-אביב, ציפי ברנד, שלי דביר וגבי לסקי, הגישו ערר לוועדת הערר המחוזית, שקיבלה את הערר באוגוסט 2016, זאת בנימוק כי החלטת הועדה המקומית התקבלה תוך ניגוד עניינים של חבר המועצה אלון סולר, שהוא בן זוגה של אדריכלית העובדת במשרד האדריכלים "בר אוריין" שהגיש את בקשת ההיתר. בנוסף, ועדת הערר קיבלה את הערר אף בנימוק מהותי כי לא ניתן לאשר שימוש של תחנת משטרה כחורג מהיתר, מאחר שמשטרה אינה מופיעה ברשימת השימושים המותרים. את חברות המועצה ייצג עו"ד דוד שוב.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב לא ויתרה והגישה באוקטובר 2016 עתירה מינהלית נגד ועדת הערר המחוזית (מהלך מפתיע, שכן מדובר בפרויקט שיזם פרטי מבקש להקים, ולא העירייה עצמה). הוועדה המקומית טענה כי לא נפל פגם של ניגוד עניינים בהחלטתה לאשר את ההיתר, שכן לסולר לא היה כל אינטרס אישי בבקשה, שכן בת זוגו היא עובדת שכירה במשרד "בר אוריין" שבו 40 אדריכלים. זאת בנוסף לעובדה כי ההחלטה לאשר את הבקשה התקבלה ברוב של 15 קולות, לעומת 8 מתנגדים בלבד. בנוסף טענה הוועדה המקומית כי שימוש של תחנת משטרה נופל בהגדרה של "שירותי מינהל וחירום עירוני וציבורי", ועל כן ניתן לאשרו.
מנגד טענו חברות המועצה כי עיריית תל-אביב יודעת כבר 19 שנה על הכוונה לפנות את תחנת המשטרה מרחוב דיזינגוף וכשלה במציאת פיתרון חלופי הולם. הן עמדו על כך שאין לאשר במקום תחנת משטרה, מאחר שהמילה "משטרה" אינה מוזכרת ברשימת השימושים המותרים בתוכנית. חברות המועצה אף ציינו כי קיימת התנגדות ציבורית נרחבת להקמת תחנת משטרה במקום.
במסגרת ההליך, טענו גם בעלי בניין ברחוב כורש 16, המצוי בסמוך למבנה, כי תחנת משטרה תפגע באיכות חייהם של דיירי הסביבה עקב הרעש שייגרם 24 שעות ביממה, עומסי תנועה שייגרמו עקב כניסה ויציאת רכבי משטרה ואזרחים שיבואו לקבל שירות מהמשטרה, כמו גם הפעלת צופרים.
מנגד, לוי, יזם התוכנית, טען כי המתנגדים שוגים בהנחה כי תחנת משטרה תהווה מטרד, שכן שימושים ציבוריים אחרים המותרים במקום מהווים מטרד עוד יותר גדול מתחנת משטרה שעיקר עבודתה משרדית.
■ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מציגה: משטרת הבעיות
באופן תמוה, במארס 2013 ימים ספורים לפני מועד הדיון בעתירה, הודיעה ועדת הערר בהודעה משותפת עם ועדת הערר המחוזית ומשטרת ישראל, כי החלטתה מבוטלת, מאחר שהדיון בנוגע לשימושים המותרים יחזור לוועדה המקומית.
בית המשפט דרש מהמדינה להעביר את עמדתה בכתב, וזו העבירה ביוני 2017 את עמדתה והבהירה כי יש להשיב את הדיון לוועדה מקומית, וכי אין לכבול את שיקול-דעתה של הוועדה המקומית, שכן ניתן להתיר את השימוש המבוקש.
בפסק הדין מתחה השופטת צילה צפת ביקורת על התנהלות המדינה: "טענת המדינה כי ניתן להתיר את השימוש המבוקש מכוח התוכנית - נאמרה בשפה רפה וללא כל נימוק", קבעה.
עוד עולה מפסק הדין כי במהלך ההליכים ביטל היזם ישראל לוי את הסכם השכירות עם המדינה, לפיו המדינה תשכור את המבנה לטובת תחנת משטרה, ואילו המדינה הגישה תביעה נגד לוי בדרישה לאכוף את הסכם השכירות.
"עמדת המדינה מעוררת קושי של ניגוד עניינים" קבעה צפת. "המדינה - אשר מייצגת בכובעה האחד את משטרת ישראל, בעלת אינטרס כלכלי לקיים את ההסכם עם היזם ולהעתיק את משכנה של תחנת לב תל-אביב ברחוב דיזינגוף במהירות האפשרית לבניין בזק אשר בבעלות היזם - מצויה למעשה בניגוד אינטרסים, עת היא מייצגת בכובעה השני את ועדת הערר, המחויבת לבחון באופן בלתי מוטה ונטול אינטרסים את השאלה האם התוכנית מאפשרת שימוש של תחנת משטרה בבניין בזק כחריגה מהיתר".
השופטת הגדירה את ההסכמות אליהן הגיעו ועדת הערר והוועדה המקומית "תמוהה".
צפת קבעה כי החלטת ועדת הערר הייתה סבירה, וכי תחנת משטרה אינה עונה על הגדרת "שירותי מינהל וחירום עירוני וציבורי", שכן שירותי חירום ופעלים רק בעת חירום וסגורים ברוב ימות השנה, בניגוד לתחנת משטרה. "אין דומה רמת המטרד לסביבה שנגרמת משימוש של תחנת משטרה שוקקת ופעילה 24 שעות ביממה בכל ימות השנה, על כל הרעש והעומס הכרוכים בכך - לפעילות של שירותי חינוך, דת בריאות וספורט", קבעת צפת בפסק הדין.
היא מתחה ביקורת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, שביקשה להשוות תחנת משטרה שפועלת 24 שעות ביממה לבית אבות הפועל אף הוא באופן רציף, ומשרדי הג"א, העונים להגדרת חירום. "אין לקבל השוואה זו" קבעה צפת. "משרדי הג"א אינם פעילים 24 שעות ביממה אלא בשעת חירום, עת בשאר ימות השנה מדובר בפעילות שקטה ומתונה. בית אבות, לרבות מחלקה סיעודית, משמשים מקום מגורים לאוכלוסייה בוגרת, הפעילות בו מבוצעת בין כתליו, והמטרד שנגרם מדייריו, לרבות מטפליהם, נמוך בהרבה מזה הנגרם בסביבת מגורים רגילה", נימקה צפת בפסק הדין וקבעה כי לא ניתן להכליל תחנת משטרה ברשימת השימושים המותרים בהיתר.
עוד היא קבעה כי נכון שישנה חשיבות לאומית בהקמת תחנות משטרה, אך הדבר אינו רלוונטי כאשר השימוש אינו תואם את תוכנית בניין העיר.
צפת דחתה את העתירה והשיתה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
עמותת התושבים "ירוק וגם בטון", שהובילה את המאבק הציבורי כנגד הקמת תחנת משטרה במבנה מרכזיית בזק מסרה כי "צר לנו, שלמרות שכבר לפני חצי שנה משטרת ישראל הודיעה שהיא מוותרת על המבנה, עיריית תל אביב המשיכה להתעקש ולבזבז את זמנו של בית המשפט בעתירת סרק. זהו ניצחון גדול לשלטון החוק, לתושבי תל אביב ולחברות וחברי המועצה שתמכו בתושבים. אנו שמחים שהשכל הישר ניצח, ושניסיונות העירייה לקדם מיזם נדל"ן בניגוד לחוק התכנון ותוך ניגוד עניינים כשלו באופן סופי. מכיוון שהיזם שמחזיק במבנה הודיע כבר כמה פעמים שאין בכוונתו להקפיד על ייעודו הקהילתי של המבנה, אנו מצפים שהעירייה תקיים את התב"ע כלשונה, תפקיע את הבניין באופן מיידי, ותמקם בו שירותי חינוך, קהילה ורווחה, החסרים מאוד במרכז תל אביב".