מפעל של פז'ו / צילום: רויטרס
כמה מהמעסיקים הגדולים בצרפת מנצלים את הרפורמה של הנשיא עמנואל מקרון בשוק העבודה כדי לתכנן פיטורים המוניים, שמבשרים שינוי מהותי במדינה שבמשך שנים פינקה את כוח העבודה שלה.
פז'ו, יצרנית הרכב הגדולה בצרפת, מתכננת פיטורים של 1,300 עובדים לפי החוק החדש לפיטורים וולונטריים שנכנס לתוקף בתחילת השנה. סוסייטה ז'נרל, הבנק השלישי בגודל נכסיו במערכת, ויבמ מתכננים גם הם צמצומים רחבים.
זהו מבחן מוקדם לרפורמה, שיאותת אם השינויים יסללו את הדרך למודרניזציה של כוח העבודה הצרפתי, או רק יגרמו לפיטורים המוניים.
מקרון חותר לעידן חדש של שיתוף פעולה שיסיים עשרות שנים של כיפופי ידיים בין בעלי העסקים לאיגודי העובדים הלהוטים לשבות. ממשלת צרפת הנוכחית מאמינה שהיא יכולה לעודד יצירת מקומות עבודה על ידי הסרת שכבות הגנה על משרות וביורוקרטיה שמעמיסה על עסקים עובדים לא חיוניים ומטרפדת את הניעות שלהם.
פז'ו מיישמת את החוקים החדשים כדי להיפטר מעובדים שמושפעים מן האוטומציה או שקל יותר להחליפם במיקור חוץ. עובד אחד שמתכנן לפרוש מרצון - אדם בן 47 שעובד בחברה עשר שנים - אמר שפזו מציעה לו 10,500 אירו כדי לעבור הסבה מקצועית. הוא רוצה להפוך למורה.
"הגענו לנקודה שבה החברה כבר אינה מתאימה בשבילי, ואני כבר לא מתאים בשביל החברה", הוא אמר. "גירושים טובים עדיפים על נישואים רעים".
אבל המדיניות של מקרון עלולה לגרום נזקים אם חברות ישתמשו בחוקים החדשים כדי לפטר עובדים בלי לשכור עובדים חדשים. כלכלת צרפת סוף סוף מבריאה, והנתונים האחרונים מראים שיעור אבטלה של 8.9% בסוף 2017, הרמה הנמוכה ביותר מתחילת שנת 2009. מקרון נתון ללחץ להמשיך להוריד את השיעור הזה, והאיגודים רבי העוצמה במדינה עוקבים אחרי כל ראיה לכך שהחוקים יפגעו במישרות במקום לייצר אותן.
גם עסקים זרים שראו בצרפת בור שבו השקעות יורדות לטמיון, עוקבים מקרוב אחרי הנעשה. עורכי דין לדיני עבודה בפריז כבר מקבלים פניות מפירמות בארה"ב ובמדינות אחרות ש"מתעניינות באפשרות של פעולה מהירה במסגרת מוסכמת שאיננה טראומטית לעובדים שלהן", אמרה קלר טומייה, שותפה בחברת עורכי הדין אלן אנד אוברי.
יבמ שפועלת מהעיירה ארמונק במדינת ניו יורק מתכננת "לשכור עובדים בצורה אגרסיבית בתחום כישורי מפתח" בצרפת, במקביל לצמצומים בהתבסס על החוקים החדשים, מסרה דוברת של החברה.
בספטמבר, מקרון פרסם צווים עם אינספור שינויים, כולל קביעת תקרה לקנסות של בתי משפט על פיטורים, והענקת יותר סמכויות לחברות לנהל מו"מ על תנאי עבודה עם עובדים ולא עם איגודים. חלק אחד מהחבילה הרחבה הוא אמצעי שמשחרר חברות מההליכים המורכבים והממושכים של ביצוע צמצומים וולונטריים.
לפני כן, חברה הייתה צריכה להוכיח שהיא בקשיים כספיים כדי ליזום פיטורים, אפילו על בסיס וולונטרי. חברות בורסאיות חששו להודיע שהן בקשיים. העונשים על הפרת ההליכים היו גבוהים, וחברות היו עלולות להיאלץ לשכור מחדש עובדים שעזבו.
החוקים החדשים מאפשרים למעסיקים לדון במקום זאת בהסכם פרישה מרצון למספר רב של עובדים, בלי קשר לבריאותה של החברה.
"זהו שינוי מוחלט של הפילוסופיה", אמר דוד ז'ונון, שותף במשרד הפרקליטים גידה לורייט נואל שמתמחה בדיני עבודה.
בנק סוסייטה ז'נרל מתכוון להיעזר בחוקים החדשים כדי לארגון מחדש את פעילותו הקמעונאית. כאשר הלקוחות עוברים לשירותים מקוונים, הבנק מתכנן לסגור 300 מ-2,000 סניפיו הרגילים בצרפת, ולבצע אוטומציה של 80% מהתהליכים שבין השירות ללקוחות והמנהלה שלו. התוכנית, שמכונה "מעבר לצמיחה", כוללת פרישה של 3,450 עובדים מהרשת הקמעונאית בשנים 2016-2020, הבנק מסר בנובמבר.
רבים מהצמצומים הללו היו אמורים להתרחש באמצעות יציאה לגמלאות, או העברת עובדים ליחידות אחרות של הבנק, אבל בחודש שעבר סוסייטה ז'נרל הודיע שגם הוא ייעזר בחוקי העבודה החדשים.
הבנק קבע תאריכים לפגישות עם האיגודים בהמשך חודש זה. לפי חוק מקרון, כל חברה שרוצה לאמץ את המשטר החדש צריכה לזכות ברוב של נציגי האיגודים שלה. בכמה מקרים זה התברר כחסם רציני.
"ההנהלה פועלת מהר מדי. כשרוצים להיפטר מכה הרבה משרות, צריך להסביר למה", אמרה מוניקה מוטש, נציגה של האיגוד המתון יחסית CFDT בסוסייטה ז'נרל.
ברשת ההלבשה הצרפתית פימקי, האיגודים כבר הצליחו ליירט הצעה מ-9 בינואר ליישם את הליך הצמצומים החדש. הם כפו על הרשת לחזור לשיטה הישנה שמחייבת את הרשת להוכיח שהיא במצוקה כספית.
פז'ו, בניגוד לכך, השיגה את הסכמת האיגודים שלה בתוך כמה ימים. החברה עשתה זאת על ידי שיפור הצעת הפרישה מרצון, ושילוב שלה עם תוכנית פרישה מוקדמת של 900 עובדים שפורסמה לפני כן, ותוכנית לגיוס והכשרה של עובדים מיומנים יותר. תוכנית זו כוללת 1,300 משרות חדשות ו-2,000 מתמחים.
"זה קל יותר מבחינה פסיכולוגית. אין מחויבות לעזוב. הכל וולונטרי, וזה מגן על עובדים שרוצים להישאר", אמר ז'אן-פרנסואה קונדקטיק, נציג של העובדים במועצת הפיקוח של פז'ו.
עובדים שבוחרים להישאר מקבלים יותר גמישות. ז'אן-לואי תירו, בן 50, הסכים לעבור הסבה לעבודה חדשה של בדיקת תוכנה לאלקטרוניקה של כלי רכב. מרכז הפיתוח במערב פריז שבו הוא עובד כעת בהזמנת חלקי חילוף לרכב ייסגר השנה.
"אני יכול להתקדם כי אני נשאר בחברה", אמר תירו, שעובד בפז'ו כבר יותר מ-30 שנה.
אחרים אומרים שהם הבינו שעבודה בפז'ו כבר איננה בטוחה כפי שהיא הייתה. טכנאי בן 40 שאביו, אחיו ואשתו עבדו כולם בפז'ו אמר שהוא חשב שיש לו עבודה לכל החיים כשהוא הצטרף לפז'ו ב-2003. כעת, כשהחברה הוציאה למיקור חוץ כמעט את כל העבודה של המחלקה שלו, הוא החליט לקחת את הפרישה מרצון.
"אני המוהיקני האחרון", הוא אמר.