ניר חפץ פרשת בזק / צילום: שלומי יוסף
המחשבה הראשונה שעברה בראשי למשמע החשד הטרי נגד ניר חפץ, הייתה שלא ברור מה חפץ יותר - מושחת, או טיפש? קשה להאמין שחפץ אכן פנה באמצעות אלי קמיר לשופטת הילה גרסטל שנחשבת ישרה כסרגל, עם הצעה שנראית כאילו היא נלקחה היישר מסיציליה של המאה הקודמת. להציע לגרסטל להתמנות ליועצת המשפטית לממשלה, בתמורה לסגירת תיק המעונות של שרה נתניהו, זה כמו להתקרב ללועו הפעור של אריה ולהציע לו נקניק למאכל בתמורה למלוכה. והוא הרי ממילא מלך החיות.
קשה עוד יותר להאמין לכך לאור העובדה שקומבינה דומה כבר נחשפה לפני שנים בפרשת בראון-חברון. חפץ, חשוב להדגיש, טוען כי מעולם לא היה מעורב בהצעה כזאת. סנגורו של חפץ, עו"ד ירון קסטליץ, מסר כי "לא היו דברים מעולם".
אשר לשופטת גרסטל: בדברנו על התנהלותה בפרשה הזאת, חיוני קודם כל להדגיש את מה שאמור להיות מובן מאליו - שגרסטל דחתה את ההצעה המושחתת שהועברה אליה לפי החשד. לכן, מוקד הביקורת ועיקר העיסוק התקשורתי והציבורי צריך להיות בחשודים בשחיתות ולא בה.
עם זאת, גם האופן שבו התנהלה גרסטל אחרי הפנייה של קמיר הוא חשוב וראוי לדיון ציבורי. ייתכן שהוא גם מרמז במשהו על כך שההצעה שהעביר לפי החשד קמיר לגרסטל לא הייתה כה חד-משמעית ובוטה, כפי שהמשטרה מציירת אותה היום.
בכל אופן, בשלב זה לא ברור איך בדיוק התנהגה גרסטל, אבל דבר אחד בטוח: אם גרסטל אכן קיבלה הצעת שוחד כזו ולא רצה באותו הרגע למשטרה, ליועמ"ש ולפרקליטות ודיווחה עליה - היא טעתה, וטעתה בגדול. נראה כי אחת הסיבות לכך שגרסטל לא פנתה בנושא ליועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, הייתה שהיא פשוט לא סמכה עליו. היא העדיפה לדבר על הנושא הרגיש עם אנשים אחרים, בהם השופטת אסתר חיות, שופטת בית המשפט העליון וכיום נשיאת העליון.
גם התנהלותה של חיות אחרי שגרסטל סיפרה לא את הדברים לא ברורה דיה עדיין, אבל גם היא יכולה לרמז על תוכן הדברים ועל טיבם. בכל אופן, אי-אפשר להטיל דופי ביושרה של חיות.
אם חפץ יקשור את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך כלשהי להצעה המושחתת שקמיר העביר לפי החשד לגרסטל, שארית הכהונה של נתניהו כראש ממשלה תהיה קצרה מאוד. אבל גם אם נתניהו לא ידע על ההצעה הפסולה - ואני מאמין לנתניהו שהוא לא ידע דבר וחצי דבר על כך - ימיו כראש ממשלה ספורים.
לאור עוצמת החשדות הפליליים נגדו, אפשר לסמן את יום שלישי ה-20 בפברואר 2018 כיום הראשון של שארית כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. ללא קשר לפרשייה החמורה הזאת, ההתנהלות של נתניהו - כפי שהיא נחשפה עד היום בתיקים 1000, 2000, 4000, ועוד לפני שנתניהו תושאל בתיק הצוללות - לא יכולה לאפשר לו להמשיך לעמוד בראש המדינה.
העניין הזה הוא גם מהותי וגם פונקציונלי. פונקציונלית, ההתמודדות של נתניהו עם שלושת התיקים הפליליים נגדו במקביל כבר מאלצת אותו ותאלץ אותו ביתר שאת בעתיד להקדיש זמן רב ומשאבים נפשיים עצומים על חשבון ענייני המדינה.
מהותית, הציבור הישראלי - וזה כולל גם את ציבור מצביעי נתניהו - לא צריך לסבול מצב שבו ראש ממשלה ממשיך להנהיג את המדינה ולקבל החלטות הרות-גורל כשעננת חשדות כל-כך גדולה ומגוונת מרחפת מעליו. החוק אינו מחייב את נתניהו להתפטר, אבל החוק הוא כרגע, למרבה האירוניה, מפלטו האחרון של נתניהו בהיבט הזה.
מטעמו של ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ניר חפץ מעולם לא הציע את ההצעה ההזויה הזאת בפני ראש הממשלה ורעייתו, ולא מעולם לא נתבקש על-ידם להציע הצעה כזאת, ואיננו מאמינים שחפץ אפילו העלה דבר כזה על דעתו. תכף יאשימו את הזוג נתניהו גם ברצח ארלוזורוב".