חשד: חפץ ניסה לשחד שופטת תמורת סגירת תיק שרה נתניהו

תיק 4000 (פרשת בזק) קורם עור וגידים כאחד התיקים המטלטלים ביותר שנחקרו במדינת ישראל לאחרונה, כאשר הוא לא פוסח על אף רשות שלטונית בדרך לחדרי החקירות. הצונאמי שהחל בזירה העסקית, במסדרונות בזק, פרץ בעוצמה אל מסדרונות משרד התקשורת ופלש מהר מאוד גם אל לשכת ראש הממשלה - שם הרטיב הגל העכור את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומקורביו מכף-רגל ועד ראש.

אך הצונאמי לא נעצר בראש המדינה, ראש המערכת הפוליטית ואנשי שלומו. הבוקר (ד') הוא פרץ בעוצמה אל גבולותיה של המערכת המשפטית בישראל, כאשר נודע כי המשטרה חוקרת גם חשד להצעת שוחד מצד מקורביו של נתניהו לאחד מבכירות המערכת המשפטית, השופטת בדימוס הילה גרסטל, בעת שהתמודדה על תפקיד היועץ המשפטית לממשלה ב-2015.

החשיפה הזאת, שהתאפשרה לאחר שהמשטרה ביקשה מבית המשפט להתיר חלק מפרטי החקירה לפרסום, מטלטלת את המערכת הפוליטית והמשפטית ומעלה לא מעט סימני שאלה בנוגע להתנהלותם של כל כוכבי הפרשה.

בין סימני השאלה המרכזיים: איך הוצע השוחד? האם היה ברור כי מדובר בהצעת שוחד, או שהעניין נתון לפרשנות? למי - אם בכלל - דיווחה גרסטל על הצעת השוחד בזמן אמת? התשובה המסתמנת לכך היא: כן, גרסטל דיווחה למי שכיהנה אז כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כיום הנשיאה. אם אכן דיווחה גרסטל לחיות - מדוע חיות לא דיווחה לאף אחד אחר על הפרשה? ואם דיווחה - למי? ומה הוא עשה עם המידע הזה, שנחשף לבסוף רק בחקירת המשטרה כעת?

גרסטל כבר מסרה עדות במשטרה, וכעת עתידה למסור עדות גם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. עדותה של חיות אמורה לפתור את אחד מסימני השאלה הגדולים - האם גרסטל דיווחה על פרטי ההצעה שהוצעה לה למי מראשי המערכת המשפטית, והאם אלה שמרו את המידע לעצמם? ואם כך עשו - מדוע?

אחד הכוכבים הראשיים בפרשה החדשה, "פרשת חפץ-גרסטל" (או תיק 1205) הוא הכוכב החדש ביותר גם בפרשת בזק - יועץ התקשורת של נתניהו, ניר חפץ. במסגרת חקירת תיק 4000, עלה החשד כי חפץ לקח שוחד במסגרת יחסים שוחדיים שהתקיימו מול אתר וואלה שבבעלות שאול אלוביץ', ושכללו סיקור חיובי למשפחת נתניהו.

אולם, הפצצה הגדולה מכל הייתה עתידה להתפוצץ יומיים לאחר שנעצר חפץ בפרשת וואלה. בעודו שוהה במעצר בעקבות חשדות השוחד "הראשונים", קיבלה החקירה תפנית וחפץ החל להיחקר על פרשת שוחד נפרדת לדמות משפטית נפרדת.

חפץ חשוד בכך שיחד עם היועץ האסטרטגי, אלי קמיר - שנעצר הבוקר - הציעו שוחד לשופטת המחוזי בדימוס גרסטל, בשעה שזו מכהנת כנציבת תלונות הציבור על הפרקליטות ומתמודדת על תפקיד היועצת המשפטית לממשלה ואף מככבת כאחת המועמדות המובילות. ההצעה הייתה פשוטה לכאורה ונוסחה כשאלה: אם נבטיח לך את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, האם תסגרי את תיק המעונות של שרה נתניהו?

האירוע התרחש לכאורה בתקופת המרוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בסוף שנת 2015. אז, על-פי המידע שהגיע למשטרה, תיאם חפץ פגישה עם אחד ממקורביה של השופטת בדימוס גרסטל, והציג לו את ההצעה בצורת שאלה, "מה תענה על כך השופטת?". גרסטל לא היססה ודחתה את ההצעה על הסף.

העובדה כי גרסטל סירבה להצעה היא אחת העובדות הבודדות הוודאיות בסיפור הזה. מקורבים לה אומרים שהיא הזדעזעה מההצעה. אך מכאן ואילך מתחיל הערפל לאפוף את הפרשה. הערפל הכבד הזה מסתיר את התשובה לשאלה מה עשתה גרסטל חוץ מלסרב. האם היא פנתה למישהו במערכת המשפטית עם ההצעה שזעזעה אותה כל-כך? התשובה לכך כנראה חיובית ועוברת דרך אסתר חיות, כיום נשיאת בית המשפט העליון. את תגובתה של חיות לא ניתן היה לקבל. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "מאחר שהנושא מצוי בחקירת משטרה, אנו מנועים מלהתייחס לדברים".

גרסטל לא הייתה יכולה לפנות לפרקליט המדינה בזמנו. הכהונה שלה כנציבת הביקורת על הפרקליטות הייתה סוערת וכללה מאבקים נחושים נגד הפרקליטות. היא גם לא יכלה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, כיוון שהיחסים ביניהם היו עכורים - אז היא פנתה לחיות, שכיהנה אז כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. מה חיות עשתה עם המידע - זו עוד תעלומה שצריך יהיה לפתור. הכדור עבר למגרש של חיות, שאמורה לענות על השאלות הפתוחות.

על פרטי פרשת חפץ-גרסטל הוטל עד כה צו איסור פרסום גורף, ואולם לבקשת המשטרה הורה היום בית המשפט לצמצם את צו איסור הפרסום, והותרו לפרסום חלק מפרטי ההצעה השוחדית הנחקרת. 

חפץ מכחיש את החשדות האמורים. מטעמו של ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ניר חפץ מעולם לא הציע את ההצעה ההזויה הזאת בפני ראש הממשלה ורעייתו, ולא מעולם לא נתבקש על-ידם להציע הצעה כזאת, ואיננו מאמינים שחפץ אפילו העלה דבר כזה על דעתו. תכף יאשימו את הזוג נתניהו גם ברצח ארלוזורוב". 

מהמשטרה נמסר כי במסגרת הלחימה הסדורה של משטרת ישראל נגד עבירות הנוגעות לטוהר המידות ושחיתות ציבורית, ונוכח ראיות אשר העלו חשדות לביצוע עבירות נוספות, פתחה אתמול היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 בחקירה גלויה בתום תקופה של פעילות סמויה. אתמול (ב'), בתום חקירה סמויה ומאומצת, במהלכה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות ובכלל זה עבירות מתחום טוהר המידות ושחיתות ציבורית, נעצרו חפץ והיועץ האסטרטגי, אלי קמיר.

בהודעת המשטרה נכתב: "במסגרת החקירה הצטברו חשדות ביחס לעבירות כאמור, אשר התבצעו בשלהי שנת 2015, עת נעשתה פנייה לעובדת ציבור בכירה בהצעה לסייע לקדם את מינויה למשרת היועמ"ש, ובכך להטות את הליך הבחירה לטובת המועמדת, לכאורה בתמורה להבטחה עתידית מצד המועמדת לגבי החלטה עתידית שלה בפרשה פלילית מסוימת, שבה היה לחשודים עניין. לפי הראיות שנאספו עד כה, פנייה זו למועמדת לא צלחה בסופו של דבר."

החקירה נמצאת בעיצומה ומלווה על-ידי פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה. במסגרת החקירה נגבו גרסאות המעורבים ונמסרה עדות גם על-ידי. מהמשטרה נמסר כי גרסטל "מסרה עדות פתוחה לגבי השתלשלות הדברים".

חפץ עצור עד יום חמישי השבוע בחשד לקבלת שוחד ולשיבוש הליכי חקירה. בית המשפט השלום בתל-אביב דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרו של חפץ ב-7 ימים נוספים, מעבר לימי המעצר בהם שרוי עד יום חמישי הקרוב. "מדובר באירוע חמור על-פי הטענה, אך באותה נשימה מדובר באירוע נקודתי שחקירתו איננה מסועפת", קבע בית המשפט.

קמיר נשלח למעצר-בית, לאחר שבמשך הלילה שהה במעצר. המשטרה ערערה על כך, ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה ושלח את קמיר למעצר של 6 ימים.

בתוך כך, גוברות ההערכות כי המדינה מנסה לגייס את חפץ או את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כעדי מדינה בתיק 4000. עו"ד ירון קוסטליץ, בא-כוחו של חפץ, מסר בתגובה לכך: "להד"ם".