פיצוץ בצינור של EMG / צילום: רויטרס
השבוע התבשרו נושי חברת ההשקעות אמפל, שהחזיקה 12.5% בחברת EMG, כי האחרונה זכאית, מכוח פסק בוררות שניתן בקהיר, לפיצוי בגובה 1.033 מיליארד דולר (לפני תשלומי ריבית). החלטת בית הדין ניתנה קצת פחות משנה לאחר שנקבע באותה בבוררות כי חברות הגז המצריות ביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין.
EMG, שהייתה אמורה לספק גז טבעי ממצרים לחברת החשמל, נפגעה מסדרה של פיצוצים בצינור הגז שלה שעבר בסיני על רקע ההפיכה שהתחוללה במצרים בשנת 2011. בהמשך ביטלו המצרים באופן סופי את חוזה הגז עם EMG - החלטה שהורידה לטמיון את השקעות הענק שבוצעו במיזם.
חברת אמפל, שהייתה בשליטת יוסי מימן, קרסה בעקבות ביטול הסכם אספקת הגז המצרי לישראל ומאז 2013 נמצאת בהליכי פירוק. תביעות שאותן מנהלת EMG נגד חברות הגז המצריות ברחבי העולם, מהוות את הנכס העיקרי שבאמצעותו תוכל אמפל לפרוע את חובותיה לנושים לאחר שקריסתה הותירה חוב עצום של כ-800 מיליון שקל למחזיקי האג"ח בישראל.
כעת תוהים נושיה של אמפל כיצד גובים את הסכום האדיר שנפסק בבוררות ומהם הסיכויים "לראות כסף" מהזכייה. נזכיר כי בשנת 2015 זכתה EMG בפסיקה לטובתה במוסד הבינלאומי לבוררות בפריז, שקבעה לה פיצוי של 324 מיליון דולר ומיותר כמעט לציין כי החברה לא ראתה ולו דולר אחד מהמצרים.
לדברי עו"ד אמיר ויתקון, שותף במשרד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות', המתמחה בליטיגציה ובבוררות בינלאומית, "השאלה הראשונה שיהיה על נושי אמפל לברר היא היכן מצויים הנכסים של הנתבעות שהפסידו, במקרה זה של חברות הגז המצריות. אם הזוכה, במקרה הנוכחי, EMG, תצליח לאתר נכסים של חברות הגז שאינם ב'מדינת הבית' שלהן, כלומר שאינם במצרים, סיכוייה לממש את הזכייה יגדלו משמעותית".
עו"ד ויתקון מוסיף כי "הצעד הראשון במהלך זה יהיה להכיר בתוקפו המחייב של פסק הבוררות באותה מדינה בה נמצאים הנכסים, נניח בארצות-הברית. לצורך כך חשוב לברר האם המדינה, במקרה זה מצרים, חברה באמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות זרים". אמנה זו, מסביר עו"ד ויתקון, בה חברות מדינות רבות בעולם, "קובעת את התנאים לפיהם המדינות החברות באמנה מחויבות להכיר בפסקי בוררות שהתקבלו במדינות שחברות באמנה.
"הכלל הבסיסי באמנה הוא שאסור למדינות להטיל מגבלות וקשיים על אכיפת פסקי בוררות זרים מעבר למגבלות החלות על אכיפת פסקי בוררות שניתנו באותה מדינה. אולם, כל מדינה החברה באמנה קובעת את הפרוצדורה שלה להליך של הכרה בתוקפו של פסק בוררות זר. רק בסיומו של הליך זה ניתן יהיה לאכוף את פסק הבוררות הזר בתחומי אותה מדינה, והמשמעות היא שניתן לממש נכסים שבבעלות הנתבע שהפסיד מכוח החיובים שנקבעו בפסק הבוררות שקיבל הכרה ותוקף במדינה בה נמצאים הנכסים.
עו"ד ויתקון מציין כי אף שההליך נשמע ממושך ומורכב "זהו המקרה הפשוט", שכן "אם המדינות הרלוונטיות (המדינה בה ניתן פסק הבוררות והמדינה בה נמצאים הנכסים) אינן חברות באמנת ניו יורק יש לבדוק, לפי הדין של המדינה בה נמצאים הנכסים, מה קובע הדין המקומי לגבי האפשרות, (אם קיימת כלל), להכיר בתוקפו ולאכוף פסק בוררות זר.
"אם הדין המקומי לא מאפשר זאת, יכול להיות שהזוכה, EMG, תידרש להגיש תביעה באותה מדינה מכוח פסק הבוררות הזר, או לנסות ולתת לפסק הבוררות תוקף של פסק דין במדינה בה הוא ניתן, ואז לנסות לאכוף את פסק הדין בהתאם לכללים החלים על אכיפת פסקי-דין זרים".
עוד מציין עו"ד ויתקון "כי מאחר ובמקרה הנוכחי מדובר על פסק בוררות שניתן במצרים - אם תבקש EMG לאוכפו במצרים - עשוי הדבר להקל את הליכי האכיפה. זאת במידה ובתי המשפט המצריים יכירו בתוקפו של פסק הבוררות שניתן על ידי ה-CRCICA (מוסד הבוררות בקהיר)".
עו"ד ויתקון מוסיף כי במקרים שבהם הנתבע שהפסיד הוא "גורם ממשלתי", כפי שמסתמן במקרה זה, הקשיים מתרבים. "במקרים מסוימים (תלוי בנסיבות ובמידת הקרבה של הנתבע למוסדות המדינה) זכאי הנתבע שהפסיד להגנת חסינות שניתנת לריבון הן במדינה בה התנהלה הבוררות והן במדינות זרות בהן נמצאים הנכסים, ובתי המשפט שלהם עשויים להסס לפני שינקטו צעדים משפטיים שעשויים להיחשב כפגיעה של מוסד שיפוטי במדינה אחת בריבונות של מדינה אחרת".