גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית המלאה למיסוי הכלכלה השיתופית בישראל

שבוע לפני שמשה אשר מסיים את תפקידו כמנהל רשות המסים, הוא מסמן ליורשו ערן יעקב את היעד הבא במאבק בהון השחור - הכלכלה השיתופית ■ צוות פנימי ברשות ממליץ למסות הכנסות שיתופיות בשיעור מס אחיד ומופחת של 15%-20% ולבצע אכיפה לאיתור מעלימי המס בזירה זו

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס
AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

בעוד שבוע בדיוק פורש מנהל רשות המסים, משה אשר, מתפקידו, אך רגע לפני הוא מספיק לסמן למחליפו, ערן יעקב, את היעד הבא במאבק בהון השחור: הכלכלה השיתופית. ל"גלובס" נודע כי השבוע קיבל אשר לידיו דוח סודי הממליץ כיצד על רשות המסים להתמודד עם אתגרי המיסוי של "הכלכלה השיתופית".

עיקר ההמלצות: גיבוש חקיקה הקובעת מיסוי אחיד בשיעור מופחת על הכנסות פרטיות בפלטפורמות-שיתופיות; זאת, עד תקרה של 25 אלף שקל בשנה. במקביל, ועל-מנת לאכוף את המס, תפעל הרשות בפן האכיפתי על-מנת לאתר את מעלימי המס בזירה השיתופית.

ההמלצות גובשו על-ידי צוות שעבד תחת הרדאר בחודשים האחרונים על-מנת למצוא פתרונות לבעיות אי-הדיווח של הפועלים בזירה השיתופית הצומחת כל העת, אל מול הביורוקרטיה והקשיים בדיווח לרשות המסים של אלה המדווחים. בראשות הצוות עמד מנהל המחלקה המקצועית, רו"ח (משפטן) רונלד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר במחלקה המקצועית ברשות המסים, יחד עם עובדים מהמחלקה.

המונח "כלכלה שיתופית" הפך לשם כולל ורחב (אולי מדי) למגוון תופעות, אך הבסיס של כולן זהה: כל אדם יכול לייצר לעצמו הכנסה בזמנו הפנוי ותוך שימוש במשאבים ובנכסים הפרטיים שלו. בין היתר, תחת הכותרת הזאת הוקמו בשנים האחרונות מגוון חברות המהוות פלטפורמות אינטרנטית לביצוע עסקאות בין קונים ומוכרים תמורת תשלום. Airbnb, למשל מאפשרות השכרת נכסים; Task Rabbit, Upwork Handy gigster, freelancer ואחרים מאפשרים מכירת שירותי עבודה במגוון תחומים; אובר המאפשרת שירותי תחבורה ושירותים נוספים, ו-וויז ופלטפורמות נוספות המאפשרות איסוף "טרמפיסטים" בתשלום בדרך לעבודה וחזרה או בדרכים בכלל. 

מי על המוקד

האינטרנט כמקור עבודה

על-פי חוקי המס, כל ההכנסות של נותני השירותים באמצעות הפלטפורמות הללו, ובכלכלה השיתופית בכלל, חייבות במס גם היום. מדובר בהכנסות מ"יגיעה אישית", הכנסות מעבודה, המצטרפות להכנסה החייבת של אותו נותן שירות ממשכורתו כשכיר או מהעסק שהוא מנהל ביום-יום.

שיעורי המס החלים על ההכנסות הנוספות שמופקות ב"זמן הפרטי" ובאמצעות "הרכוש הפרטי" הוא אותו שיעור מס החל על ההכנסות מעבודה/עסק של אותו אדם - מס שולי או מס עסק. אז מדוע בעצם נדרש צוות מיוחד ברשות המסים לעסוק בנושא? למה נדרשת חקיקה נוספת? כי הרשות רוצה לתפוס ברשת את אותן הכנסות, שרובן כיום לא מדווחות לה. כדי לעשות זאת, היא תנסה להקל על הדיווח על ההכנסות, תעניק שיעור מס "אטרקטיבי" יותר משיעורי המס הרגילים; ומנגד, תפעיל מכבש לחצים אכיפתיים - מבצעים, פשיטות ורכישות סמויות - על השוק הזה כדי לחשוף את מעלימי המס בו.

גורם ברשות המסים המעורב בגיבוש כללי המיסוי החדשים שיחולו על הזירה השיתופית מסביר, כי "כל אזרח במדינה יכול עם המשאבים הפרטיים שלו, והזמן הפרטי שלו והנכסים הפרטיים שלו להפיק הכנסות נוספות. זה מצטרף להכנסות שיש לו מהמשכורת או מעסק. לא מדובר במובטלים בדרך-כלל. מדובר בשכירים או בעצמאים שעושים עוד קצת כסף, בסכומים לא מאוד גבוהים, בנוסף להכנסות הקבועות שלהם.

"לדוגמה: 'הום שרינג' - כשאני יוצא לחו"ל ואני מפרסם באתר כזה או אחר שאפשר להשתמש בבית שלי בתמורה לסכום איקס. זה לא שהבית שלי הפך לבית מלון או ל'ביזנס' שלי או שזו דירה להשקעה. זה הבית הפרטי, שבזמן שאני לא משתמש בו, אני מהפיק ממנו הכנסה נוספת; או שאני בדרך לעבודה יכול לקחת טרמפיסטים בכסף, ובזמן הזה אני מרוויח כמה שקלים; או אם אני בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית עושה משלוח של חבילה כמעין חברת שליחויות, אז שוב אני מפיק הכנסה קטנה. ברוב המקרים העבודות הפרטיות הללו ייעשו באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שמשמשות כמתווכים בין נותן השירות למקבל השירות".

הגורם ברשות מציין כי הבעיה מתחילה בכך שאותם אנשים פרטיים לא מדווחים על ההכנסות הפרטיות. לדבריו, "רוב האנשים שמפיקים הכנסות באמצעות הפלטפורמות השיתופיות לא מדווחים לרשות המסים על ההכנסות הללו. זאת, לדבריו, למרות שעל-פי דיני המס היום מדובר בהכנסה שחייבת במס. "זו הכנסה עסקית או 'עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי'. חלק מהאנשים האלה שכירים שנמצאים מעל סף המס, ולכן ההכנסה הנוספת שלהם חייבת במס לפי המס השולי, בהתאם למדרגות המס שחלות עליהם.

"זו הכנסה מעבודה לכל דבר ועניין - הכנסה שחייבת בדיווח. לצערנו, לא הרבה מדווחים עליה, והיא מזינה את הכלכלה השחורה. לכן, אנחנו רוצים להקל על אנשים לדווח על ההכנסה, ולא להיות עברייני מס, להכניס את הכסף הזה מהכלכלה השחורה לכלכלה המדווחת, באמצעות מיסוי אחיד וברור".

שיעור מס אחיד וקבוע

בהתאם למטרה זו, עיקר המלצות הצוות ברשות המסים נוגעות לשיעור המס האחיד שיחול. הצוות ממליץ לאשר להסדיר את הנושא בחקיקה, כך שיחול שיעור מס אחיד וקבוע בשיעור שינוע בין 15% ל-20% מהמחזור שמתקבל ממתן השירות בזירה השיתופית. מסלול זה נועד לאנשים פרטיים שהכנסתם בזירה השיתופית לא עולה על 25 אלף שקלים בשנה. זהו המבחן הראשון שקבע הצוות שגיבש את ההמלצות: מבחן ההכנסה.

אדם שיבחר לדווח לרשות המסים במסלול זה, יידרש לדיווח פשוט באמצעות אתר האינטרנט על המחזור שלו מהפעילות וישלם את המס הנגזר מכך. לדברי גורם ברשות המעורב במהלך, "המטרה היא ליצור שיעור מס נמוך יחסית למדרגות המס הרגילות, עם דיווח פשוט לרשות המסים, בדומה לשיעור של 10% מס על הכנסות מהשכרת דירה פרטית.

"זה מסלול שלא מקזזים בו הוצאות, שיעור המס המדובר יעמוד על 15%-20%, וכמובן שמי שירצה, יוכל להגיש דוח מלא עם כל ההכנסות וההוצאות וההפסדים, כמו שהוא יכול לעשות זאת גם היום. אבל אנחנו רוצים לפשט את זה ולתת מענה למיסוי הכלכלה השיתופית".

המודל הוא מודל דומה למודל המיסוי של הכנסות משכר דירה על דירות פרטיות. בפני המשכירים עומדים מספר מסלולי מיסוי: מסלול ראשון כולל הגשת דוחות ודיווח על ההכנסה נטו, לאחר קיזוז הוצאות ופחת - במקרה זה המס שיחול עליו הוא מס שולי, כחלק מכל הכנסתו החייבת במס; המסלול השני, והפשוט יותר, הוא בחירה לשלם 10% מס על הכנסות השכירות, ללא כל קיזוז.

הכנסה שאינה קשורה למקצוע

בנוסף ל"מבחן ההכנסה" לצורך מיסוי הכנסה מכלכלה שיתופית, המבחן השני שיחול על הכנסות מהזירה השיתופית - כך על-פי המלצות הצוות המקצועי - הוא "מבחן המקצוע". מעבר להגבלת תקרת ההכנסות עד 25 אלף לשנה, הצוות ממליץ כי המס האחיד יחול רק על אנשים פרטיים שהכנסותיהם בזירה השיתופית אינם חלק מהמקצוע או העסק שלהם. "המסלול הפשוט והאחיד מיועד לאנשים שההכנסות הנוספות אינן קשורות לעסק שלהם. זה לא המורה השכיר בבוקר, שנותן שיעורים פרטיים בערב, ואומר שזה כלכלה שיתופית; או נהג הסעות בבוקר שמסיע 'טרמפיסטים' בתשלום בערב", מסביר גורם ברשות המסים.

על-פי המלצות הצוות, אדם שלא עומד בשני המבחנים - מבחן הסכום ומבחן המקצוע - יידרש לדווח לרשות המסים על-פי מסלול אחר: מסלול מס שולי על-פי שיעורי המס הרגילים החלים עליו. במסלול זה אין קיצורי דרך ביורוקרטיים ועל נותן השירות שהפיק את ההכנסה להגיש לרשות המסים דוח כספי שנתי.

"במסלול המקוצר אין צורך ברואי חשבון. חלק מהאנשים שפועלים בזירות השיתופיות מרוויחים עוד 1,000-2,000 שקל בחודש, ואם הם יידרשו לשכור רואי חשבון ולהגיש דוח מלא, הם יצטרכו להיפרד מחצי מההכנסה הזאת רק עבור הטיפול בדוח. במסלול המקוצר שמתגבש בימים אלה יהיה ניתן יהיה למלא באינטרנט את הטפסים באופן עצמאי, ולסיים בכך את הדיווח לרשות המסים", מסביר הגורם המעורב בגיבוש החקיקה בעקבות המלצות הצוות.

המטרה: האזרח הפרטי שמפיק הכנסה "קטנה" נוספת לא יהיה עבריין מס

המס האחיד שמתגבש בימים אלה למיסוי הכנסות בזירה השיתופית לא מיועד לאנשים שהפכו את הכלכלה השיתופית למקור הכנסה מרכזי או כאלה שעשו מזה עסק. המטרה היא שהאזרח הפרטי שמפיק הכנסה "קטנה" נוספת לא יהיה עבריין מס, אך גם לא יידרש לשלם מס גבוה מדי או להוציא נתח משמעותי מההכנסה עבור רואי חשבון ומנהלי חשבונות שימלאו עבורו את הדיווחים המסובכים והתיאומים לרשות המסים.

רוב האנשים הללו לא מדווחים היום על הכנסותיהם לרשות כלל. הם חוסים בחשכה נטולת המס של הכלכלה השחורה. הכי קל להם להעלים את השקלים הבודדים שנתן להם הטרמפיסט המזדמן שאספו בדרך לעבודה או את ההסכום של 1,000-2,000 שקל שקיבלו על "שיתוף" הדירה שלהם כששהו חודש בחו"ל. מה יגרום להם להחליט פתאום שהם רוצים להיחשף לאור השמש המסנוור של רשות המסים?

החקיקה הזאת לא תופיע בשוק בריק. הרעיון מאחורי החקיקה החדשה הוא להוסיף עוד כלי למיגור הכלכלה השחורה, בדמות של תמריץ מס וביורוקרטיה פחותה; אך בצד הגזר יהיה גם מקל.

בצד גיבוש החקיקה בתחום, רשות המסים מתכוונת לשים זרקור על הזירה השיתופית בזווית האכיפתית. המשמעות היא יותר מבצעי אכיפה וגבייה בתחום, ביצוע קניות סמויות והזמנות שירותים וחשיפת מעלימי המס.

במסגרת המבצעים הללו מסמנת כבר היום רשות המסים את הפלטפורמות האינטרנטיות שמאפשרות את הסחר מכר בשירותים פרטיים, ודרכן ניתן להגיע לאזרחים שמשחקים בזירה.

"אנחנו מחפשים את הפלטפורמות שבהן אנשים משתמשים כדי להיכלל בכלכלה השיתופים, פונים לפלטפורמות וכך נגיע לאנשים. זה יהיה מהלך חקיקתי יחד עם מהלך אכיפתי. כרגע אנחנו מעבדים את ההמלצות ומתרגמים אותם לחקיקה, ובהמשך נראה גם את מבצעי האכיפה בתחום", אומר גורם ברשות ל"גלובס".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"