גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית המלאה למיסוי הכלכלה השיתופית בישראל

שבוע לפני שמשה אשר מסיים את תפקידו כמנהל רשות המסים, הוא מסמן ליורשו ערן יעקב את היעד הבא במאבק בהון השחור - הכלכלה השיתופית ■ צוות פנימי ברשות ממליץ למסות הכנסות שיתופיות בשיעור מס אחיד ומופחת של 15%-20% ולבצע אכיפה לאיתור מעלימי המס בזירה זו

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס
AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

בעוד שבוע בדיוק פורש מנהל רשות המסים, משה אשר, מתפקידו, אך רגע לפני הוא מספיק לסמן למחליפו, ערן יעקב, את היעד הבא במאבק בהון השחור: הכלכלה השיתופית. ל"גלובס" נודע כי השבוע קיבל אשר לידיו דוח סודי הממליץ כיצד על רשות המסים להתמודד עם אתגרי המיסוי של "הכלכלה השיתופית".

עיקר ההמלצות: גיבוש חקיקה הקובעת מיסוי אחיד בשיעור מופחת על הכנסות פרטיות בפלטפורמות-שיתופיות; זאת, עד תקרה של 25 אלף שקל בשנה. במקביל, ועל-מנת לאכוף את המס, תפעל הרשות בפן האכיפתי על-מנת לאתר את מעלימי המס בזירה השיתופית.

ההמלצות גובשו על-ידי צוות שעבד תחת הרדאר בחודשים האחרונים על-מנת למצוא פתרונות לבעיות אי-הדיווח של הפועלים בזירה השיתופית הצומחת כל העת, אל מול הביורוקרטיה והקשיים בדיווח לרשות המסים של אלה המדווחים. בראשות הצוות עמד מנהל המחלקה המקצועית, רו"ח (משפטן) רונלד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר במחלקה המקצועית ברשות המסים, יחד עם עובדים מהמחלקה.

המונח "כלכלה שיתופית" הפך לשם כולל ורחב (אולי מדי) למגוון תופעות, אך הבסיס של כולן זהה: כל אדם יכול לייצר לעצמו הכנסה בזמנו הפנוי ותוך שימוש במשאבים ובנכסים הפרטיים שלו. בין היתר, תחת הכותרת הזאת הוקמו בשנים האחרונות מגוון חברות המהוות פלטפורמות אינטרנטית לביצוע עסקאות בין קונים ומוכרים תמורת תשלום. Airbnb, למשל מאפשרות השכרת נכסים; Task Rabbit, Upwork Handy gigster, freelancer ואחרים מאפשרים מכירת שירותי עבודה במגוון תחומים; אובר המאפשרת שירותי תחבורה ושירותים נוספים, ו-וויז ופלטפורמות נוספות המאפשרות איסוף "טרמפיסטים" בתשלום בדרך לעבודה וחזרה או בדרכים בכלל. 

מי על המוקד

האינטרנט כמקור עבודה

על-פי חוקי המס, כל ההכנסות של נותני השירותים באמצעות הפלטפורמות הללו, ובכלכלה השיתופית בכלל, חייבות במס גם היום. מדובר בהכנסות מ"יגיעה אישית", הכנסות מעבודה, המצטרפות להכנסה החייבת של אותו נותן שירות ממשכורתו כשכיר או מהעסק שהוא מנהל ביום-יום.

שיעורי המס החלים על ההכנסות הנוספות שמופקות ב"זמן הפרטי" ובאמצעות "הרכוש הפרטי" הוא אותו שיעור מס החל על ההכנסות מעבודה/עסק של אותו אדם - מס שולי או מס עסק. אז מדוע בעצם נדרש צוות מיוחד ברשות המסים לעסוק בנושא? למה נדרשת חקיקה נוספת? כי הרשות רוצה לתפוס ברשת את אותן הכנסות, שרובן כיום לא מדווחות לה. כדי לעשות זאת, היא תנסה להקל על הדיווח על ההכנסות, תעניק שיעור מס "אטרקטיבי" יותר משיעורי המס הרגילים; ומנגד, תפעיל מכבש לחצים אכיפתיים - מבצעים, פשיטות ורכישות סמויות - על השוק הזה כדי לחשוף את מעלימי המס בו.

גורם ברשות המסים המעורב בגיבוש כללי המיסוי החדשים שיחולו על הזירה השיתופית מסביר, כי "כל אזרח במדינה יכול עם המשאבים הפרטיים שלו, והזמן הפרטי שלו והנכסים הפרטיים שלו להפיק הכנסות נוספות. זה מצטרף להכנסות שיש לו מהמשכורת או מעסק. לא מדובר במובטלים בדרך-כלל. מדובר בשכירים או בעצמאים שעושים עוד קצת כסף, בסכומים לא מאוד גבוהים, בנוסף להכנסות הקבועות שלהם.

"לדוגמה: 'הום שרינג' - כשאני יוצא לחו"ל ואני מפרסם באתר כזה או אחר שאפשר להשתמש בבית שלי בתמורה לסכום איקס. זה לא שהבית שלי הפך לבית מלון או ל'ביזנס' שלי או שזו דירה להשקעה. זה הבית הפרטי, שבזמן שאני לא משתמש בו, אני מהפיק ממנו הכנסה נוספת; או שאני בדרך לעבודה יכול לקחת טרמפיסטים בכסף, ובזמן הזה אני מרוויח כמה שקלים; או אם אני בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית עושה משלוח של חבילה כמעין חברת שליחויות, אז שוב אני מפיק הכנסה קטנה. ברוב המקרים העבודות הפרטיות הללו ייעשו באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שמשמשות כמתווכים בין נותן השירות למקבל השירות".

הגורם ברשות מציין כי הבעיה מתחילה בכך שאותם אנשים פרטיים לא מדווחים על ההכנסות הפרטיות. לדבריו, "רוב האנשים שמפיקים הכנסות באמצעות הפלטפורמות השיתופיות לא מדווחים לרשות המסים על ההכנסות הללו. זאת, לדבריו, למרות שעל-פי דיני המס היום מדובר בהכנסה שחייבת במס. "זו הכנסה עסקית או 'עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי'. חלק מהאנשים האלה שכירים שנמצאים מעל סף המס, ולכן ההכנסה הנוספת שלהם חייבת במס לפי המס השולי, בהתאם למדרגות המס שחלות עליהם.

"זו הכנסה מעבודה לכל דבר ועניין - הכנסה שחייבת בדיווח. לצערנו, לא הרבה מדווחים עליה, והיא מזינה את הכלכלה השחורה. לכן, אנחנו רוצים להקל על אנשים לדווח על ההכנסה, ולא להיות עברייני מס, להכניס את הכסף הזה מהכלכלה השחורה לכלכלה המדווחת, באמצעות מיסוי אחיד וברור".

שיעור מס אחיד וקבוע

בהתאם למטרה זו, עיקר המלצות הצוות ברשות המסים נוגעות לשיעור המס האחיד שיחול. הצוות ממליץ לאשר להסדיר את הנושא בחקיקה, כך שיחול שיעור מס אחיד וקבוע בשיעור שינוע בין 15% ל-20% מהמחזור שמתקבל ממתן השירות בזירה השיתופית. מסלול זה נועד לאנשים פרטיים שהכנסתם בזירה השיתופית לא עולה על 25 אלף שקלים בשנה. זהו המבחן הראשון שקבע הצוות שגיבש את ההמלצות: מבחן ההכנסה.

אדם שיבחר לדווח לרשות המסים במסלול זה, יידרש לדיווח פשוט באמצעות אתר האינטרנט על המחזור שלו מהפעילות וישלם את המס הנגזר מכך. לדברי גורם ברשות המעורב במהלך, "המטרה היא ליצור שיעור מס נמוך יחסית למדרגות המס הרגילות, עם דיווח פשוט לרשות המסים, בדומה לשיעור של 10% מס על הכנסות מהשכרת דירה פרטית.

"זה מסלול שלא מקזזים בו הוצאות, שיעור המס המדובר יעמוד על 15%-20%, וכמובן שמי שירצה, יוכל להגיש דוח מלא עם כל ההכנסות וההוצאות וההפסדים, כמו שהוא יכול לעשות זאת גם היום. אבל אנחנו רוצים לפשט את זה ולתת מענה למיסוי הכלכלה השיתופית".

המודל הוא מודל דומה למודל המיסוי של הכנסות משכר דירה על דירות פרטיות. בפני המשכירים עומדים מספר מסלולי מיסוי: מסלול ראשון כולל הגשת דוחות ודיווח על ההכנסה נטו, לאחר קיזוז הוצאות ופחת - במקרה זה המס שיחול עליו הוא מס שולי, כחלק מכל הכנסתו החייבת במס; המסלול השני, והפשוט יותר, הוא בחירה לשלם 10% מס על הכנסות השכירות, ללא כל קיזוז.

הכנסה שאינה קשורה למקצוע

בנוסף ל"מבחן ההכנסה" לצורך מיסוי הכנסה מכלכלה שיתופית, המבחן השני שיחול על הכנסות מהזירה השיתופית - כך על-פי המלצות הצוות המקצועי - הוא "מבחן המקצוע". מעבר להגבלת תקרת ההכנסות עד 25 אלף לשנה, הצוות ממליץ כי המס האחיד יחול רק על אנשים פרטיים שהכנסותיהם בזירה השיתופית אינם חלק מהמקצוע או העסק שלהם. "המסלול הפשוט והאחיד מיועד לאנשים שההכנסות הנוספות אינן קשורות לעסק שלהם. זה לא המורה השכיר בבוקר, שנותן שיעורים פרטיים בערב, ואומר שזה כלכלה שיתופית; או נהג הסעות בבוקר שמסיע 'טרמפיסטים' בתשלום בערב", מסביר גורם ברשות המסים.

על-פי המלצות הצוות, אדם שלא עומד בשני המבחנים - מבחן הסכום ומבחן המקצוע - יידרש לדווח לרשות המסים על-פי מסלול אחר: מסלול מס שולי על-פי שיעורי המס הרגילים החלים עליו. במסלול זה אין קיצורי דרך ביורוקרטיים ועל נותן השירות שהפיק את ההכנסה להגיש לרשות המסים דוח כספי שנתי.

"במסלול המקוצר אין צורך ברואי חשבון. חלק מהאנשים שפועלים בזירות השיתופיות מרוויחים עוד 1,000-2,000 שקל בחודש, ואם הם יידרשו לשכור רואי חשבון ולהגיש דוח מלא, הם יצטרכו להיפרד מחצי מההכנסה הזאת רק עבור הטיפול בדוח. במסלול המקוצר שמתגבש בימים אלה יהיה ניתן יהיה למלא באינטרנט את הטפסים באופן עצמאי, ולסיים בכך את הדיווח לרשות המסים", מסביר הגורם המעורב בגיבוש החקיקה בעקבות המלצות הצוות.

המטרה: האזרח הפרטי שמפיק הכנסה "קטנה" נוספת לא יהיה עבריין מס

המס האחיד שמתגבש בימים אלה למיסוי הכנסות בזירה השיתופית לא מיועד לאנשים שהפכו את הכלכלה השיתופית למקור הכנסה מרכזי או כאלה שעשו מזה עסק. המטרה היא שהאזרח הפרטי שמפיק הכנסה "קטנה" נוספת לא יהיה עבריין מס, אך גם לא יידרש לשלם מס גבוה מדי או להוציא נתח משמעותי מההכנסה עבור רואי חשבון ומנהלי חשבונות שימלאו עבורו את הדיווחים המסובכים והתיאומים לרשות המסים.

רוב האנשים הללו לא מדווחים היום על הכנסותיהם לרשות כלל. הם חוסים בחשכה נטולת המס של הכלכלה השחורה. הכי קל להם להעלים את השקלים הבודדים שנתן להם הטרמפיסט המזדמן שאספו בדרך לעבודה או את ההסכום של 1,000-2,000 שקל שקיבלו על "שיתוף" הדירה שלהם כששהו חודש בחו"ל. מה יגרום להם להחליט פתאום שהם רוצים להיחשף לאור השמש המסנוור של רשות המסים?

החקיקה הזאת לא תופיע בשוק בריק. הרעיון מאחורי החקיקה החדשה הוא להוסיף עוד כלי למיגור הכלכלה השחורה, בדמות של תמריץ מס וביורוקרטיה פחותה; אך בצד הגזר יהיה גם מקל.

בצד גיבוש החקיקה בתחום, רשות המסים מתכוונת לשים זרקור על הזירה השיתופית בזווית האכיפתית. המשמעות היא יותר מבצעי אכיפה וגבייה בתחום, ביצוע קניות סמויות והזמנות שירותים וחשיפת מעלימי המס.

במסגרת המבצעים הללו מסמנת כבר היום רשות המסים את הפלטפורמות האינטרנטיות שמאפשרות את הסחר מכר בשירותים פרטיים, ודרכן ניתן להגיע לאזרחים שמשחקים בזירה.

"אנחנו מחפשים את הפלטפורמות שבהן אנשים משתמשים כדי להיכלל בכלכלה השיתופים, פונים לפלטפורמות וכך נגיע לאנשים. זה יהיה מהלך חקיקתי יחד עם מהלך אכיפתי. כרגע אנחנו מעבדים את ההמלצות ומתרגמים אותם לחקיקה, ובהמשך נראה גם את מבצעי האכיפה בתחום", אומר גורם ברשות ל"גלובס".

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילי שיוט חדשים ואופנועי שלג למשימות מיוחדות

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

הרש גולדברג פולין

דיווח ב-CNN: בממשל ביידן קיבלו את הסרטון של החטוף גולדברג-פולין כבר ביום שני

מטוסי קרב תקפו תשתיות טרור של חיזבאללה ● פרסומים זרים: הוידאו הועבר ע"י הקטארים עקב לחץ אמריקני לקבלת אות חיים מהרש ומחטופים אמריקנים נוספים • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים ובת"א להחזרת החטופים • סנטקום: הפלנו טיל בליסטי וכטב"מים ששיגרו החות'ים • עדכונים בולטים