גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית המלאה למיסוי הכלכלה השיתופית בישראל

שבוע לפני שמשה אשר מסיים את תפקידו כמנהל רשות המסים, הוא מסמן ליורשו ערן יעקב את היעד הבא במאבק בהון השחור - הכלכלה השיתופית ■ צוות פנימי ברשות ממליץ למסות הכנסות שיתופיות בשיעור מס אחיד ומופחת של 15%-20% ולבצע אכיפה לאיתור מעלימי המס בזירה זו

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס
AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

בעוד שבוע בדיוק פורש מנהל רשות המסים, משה אשר, מתפקידו, אך רגע לפני הוא מספיק לסמן למחליפו, ערן יעקב, את היעד הבא במאבק בהון השחור: הכלכלה השיתופית. ל"גלובס" נודע כי השבוע קיבל אשר לידיו דוח סודי הממליץ כיצד על רשות המסים להתמודד עם אתגרי המיסוי של "הכלכלה השיתופית".

עיקר ההמלצות: גיבוש חקיקה הקובעת מיסוי אחיד בשיעור מופחת על הכנסות פרטיות בפלטפורמות-שיתופיות; זאת, עד תקרה של 25 אלף שקל בשנה. במקביל, ועל-מנת לאכוף את המס, תפעל הרשות בפן האכיפתי על-מנת לאתר את מעלימי המס בזירה השיתופית.

ההמלצות גובשו על-ידי צוות שעבד תחת הרדאר בחודשים האחרונים על-מנת למצוא פתרונות לבעיות אי-הדיווח של הפועלים בזירה השיתופית הצומחת כל העת, אל מול הביורוקרטיה והקשיים בדיווח לרשות המסים של אלה המדווחים. בראשות הצוות עמד מנהל המחלקה המקצועית, רו"ח (משפטן) רונלד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר במחלקה המקצועית ברשות המסים, יחד עם עובדים מהמחלקה.

המונח "כלכלה שיתופית" הפך לשם כולל ורחב (אולי מדי) למגוון תופעות, אך הבסיס של כולן זהה: כל אדם יכול לייצר לעצמו הכנסה בזמנו הפנוי ותוך שימוש במשאבים ובנכסים הפרטיים שלו. בין היתר, תחת הכותרת הזאת הוקמו בשנים האחרונות מגוון חברות המהוות פלטפורמות אינטרנטית לביצוע עסקאות בין קונים ומוכרים תמורת תשלום. Airbnb, למשל מאפשרות השכרת נכסים; Task Rabbit, Upwork Handy gigster, freelancer ואחרים מאפשרים מכירת שירותי עבודה במגוון תחומים; אובר המאפשרת שירותי תחבורה ושירותים נוספים, ו-וויז ופלטפורמות נוספות המאפשרות איסוף "טרמפיסטים" בתשלום בדרך לעבודה וחזרה או בדרכים בכלל. 

מי על המוקד

האינטרנט כמקור עבודה

על-פי חוקי המס, כל ההכנסות של נותני השירותים באמצעות הפלטפורמות הללו, ובכלכלה השיתופית בכלל, חייבות במס גם היום. מדובר בהכנסות מ"יגיעה אישית", הכנסות מעבודה, המצטרפות להכנסה החייבת של אותו נותן שירות ממשכורתו כשכיר או מהעסק שהוא מנהל ביום-יום.

שיעורי המס החלים על ההכנסות הנוספות שמופקות ב"זמן הפרטי" ובאמצעות "הרכוש הפרטי" הוא אותו שיעור מס החל על ההכנסות מעבודה/עסק של אותו אדם - מס שולי או מס עסק. אז מדוע בעצם נדרש צוות מיוחד ברשות המסים לעסוק בנושא? למה נדרשת חקיקה נוספת? כי הרשות רוצה לתפוס ברשת את אותן הכנסות, שרובן כיום לא מדווחות לה. כדי לעשות זאת, היא תנסה להקל על הדיווח על ההכנסות, תעניק שיעור מס "אטרקטיבי" יותר משיעורי המס הרגילים; ומנגד, תפעיל מכבש לחצים אכיפתיים - מבצעים, פשיטות ורכישות סמויות - על השוק הזה כדי לחשוף את מעלימי המס בו.

גורם ברשות המסים המעורב בגיבוש כללי המיסוי החדשים שיחולו על הזירה השיתופית מסביר, כי "כל אזרח במדינה יכול עם המשאבים הפרטיים שלו, והזמן הפרטי שלו והנכסים הפרטיים שלו להפיק הכנסות נוספות. זה מצטרף להכנסות שיש לו מהמשכורת או מעסק. לא מדובר במובטלים בדרך-כלל. מדובר בשכירים או בעצמאים שעושים עוד קצת כסף, בסכומים לא מאוד גבוהים, בנוסף להכנסות הקבועות שלהם.

"לדוגמה: 'הום שרינג' - כשאני יוצא לחו"ל ואני מפרסם באתר כזה או אחר שאפשר להשתמש בבית שלי בתמורה לסכום איקס. זה לא שהבית שלי הפך לבית מלון או ל'ביזנס' שלי או שזו דירה להשקעה. זה הבית הפרטי, שבזמן שאני לא משתמש בו, אני מהפיק ממנו הכנסה נוספת; או שאני בדרך לעבודה יכול לקחת טרמפיסטים בכסף, ובזמן הזה אני מרוויח כמה שקלים; או אם אני בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית עושה משלוח של חבילה כמעין חברת שליחויות, אז שוב אני מפיק הכנסה קטנה. ברוב המקרים העבודות הפרטיות הללו ייעשו באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שמשמשות כמתווכים בין נותן השירות למקבל השירות".

הגורם ברשות מציין כי הבעיה מתחילה בכך שאותם אנשים פרטיים לא מדווחים על ההכנסות הפרטיות. לדבריו, "רוב האנשים שמפיקים הכנסות באמצעות הפלטפורמות השיתופיות לא מדווחים לרשות המסים על ההכנסות הללו. זאת, לדבריו, למרות שעל-פי דיני המס היום מדובר בהכנסה שחייבת במס. "זו הכנסה עסקית או 'עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי'. חלק מהאנשים האלה שכירים שנמצאים מעל סף המס, ולכן ההכנסה הנוספת שלהם חייבת במס לפי המס השולי, בהתאם למדרגות המס שחלות עליהם.

"זו הכנסה מעבודה לכל דבר ועניין - הכנסה שחייבת בדיווח. לצערנו, לא הרבה מדווחים עליה, והיא מזינה את הכלכלה השחורה. לכן, אנחנו רוצים להקל על אנשים לדווח על ההכנסה, ולא להיות עברייני מס, להכניס את הכסף הזה מהכלכלה השחורה לכלכלה המדווחת, באמצעות מיסוי אחיד וברור".

שיעור מס אחיד וקבוע

בהתאם למטרה זו, עיקר המלצות הצוות ברשות המסים נוגעות לשיעור המס האחיד שיחול. הצוות ממליץ לאשר להסדיר את הנושא בחקיקה, כך שיחול שיעור מס אחיד וקבוע בשיעור שינוע בין 15% ל-20% מהמחזור שמתקבל ממתן השירות בזירה השיתופית. מסלול זה נועד לאנשים פרטיים שהכנסתם בזירה השיתופית לא עולה על 25 אלף שקלים בשנה. זהו המבחן הראשון שקבע הצוות שגיבש את ההמלצות: מבחן ההכנסה.

אדם שיבחר לדווח לרשות המסים במסלול זה, יידרש לדיווח פשוט באמצעות אתר האינטרנט על המחזור שלו מהפעילות וישלם את המס הנגזר מכך. לדברי גורם ברשות המעורב במהלך, "המטרה היא ליצור שיעור מס נמוך יחסית למדרגות המס הרגילות, עם דיווח פשוט לרשות המסים, בדומה לשיעור של 10% מס על הכנסות מהשכרת דירה פרטית.

"זה מסלול שלא מקזזים בו הוצאות, שיעור המס המדובר יעמוד על 15%-20%, וכמובן שמי שירצה, יוכל להגיש דוח מלא עם כל ההכנסות וההוצאות וההפסדים, כמו שהוא יכול לעשות זאת גם היום. אבל אנחנו רוצים לפשט את זה ולתת מענה למיסוי הכלכלה השיתופית".

המודל הוא מודל דומה למודל המיסוי של הכנסות משכר דירה על דירות פרטיות. בפני המשכירים עומדים מספר מסלולי מיסוי: מסלול ראשון כולל הגשת דוחות ודיווח על ההכנסה נטו, לאחר קיזוז הוצאות ופחת - במקרה זה המס שיחול עליו הוא מס שולי, כחלק מכל הכנסתו החייבת במס; המסלול השני, והפשוט יותר, הוא בחירה לשלם 10% מס על הכנסות השכירות, ללא כל קיזוז.

הכנסה שאינה קשורה למקצוע

בנוסף ל"מבחן ההכנסה" לצורך מיסוי הכנסה מכלכלה שיתופית, המבחן השני שיחול על הכנסות מהזירה השיתופית - כך על-פי המלצות הצוות המקצועי - הוא "מבחן המקצוע". מעבר להגבלת תקרת ההכנסות עד 25 אלף לשנה, הצוות ממליץ כי המס האחיד יחול רק על אנשים פרטיים שהכנסותיהם בזירה השיתופית אינם חלק מהמקצוע או העסק שלהם. "המסלול הפשוט והאחיד מיועד לאנשים שההכנסות הנוספות אינן קשורות לעסק שלהם. זה לא המורה השכיר בבוקר, שנותן שיעורים פרטיים בערב, ואומר שזה כלכלה שיתופית; או נהג הסעות בבוקר שמסיע 'טרמפיסטים' בתשלום בערב", מסביר גורם ברשות המסים.

על-פי המלצות הצוות, אדם שלא עומד בשני המבחנים - מבחן הסכום ומבחן המקצוע - יידרש לדווח לרשות המסים על-פי מסלול אחר: מסלול מס שולי על-פי שיעורי המס הרגילים החלים עליו. במסלול זה אין קיצורי דרך ביורוקרטיים ועל נותן השירות שהפיק את ההכנסה להגיש לרשות המסים דוח כספי שנתי.

"במסלול המקוצר אין צורך ברואי חשבון. חלק מהאנשים שפועלים בזירות השיתופיות מרוויחים עוד 1,000-2,000 שקל בחודש, ואם הם יידרשו לשכור רואי חשבון ולהגיש דוח מלא, הם יצטרכו להיפרד מחצי מההכנסה הזאת רק עבור הטיפול בדוח. במסלול המקוצר שמתגבש בימים אלה יהיה ניתן יהיה למלא באינטרנט את הטפסים באופן עצמאי, ולסיים בכך את הדיווח לרשות המסים", מסביר הגורם המעורב בגיבוש החקיקה בעקבות המלצות הצוות.

המטרה: האזרח הפרטי שמפיק הכנסה "קטנה" נוספת לא יהיה עבריין מס

המס האחיד שמתגבש בימים אלה למיסוי הכנסות בזירה השיתופית לא מיועד לאנשים שהפכו את הכלכלה השיתופית למקור הכנסה מרכזי או כאלה שעשו מזה עסק. המטרה היא שהאזרח הפרטי שמפיק הכנסה "קטנה" נוספת לא יהיה עבריין מס, אך גם לא יידרש לשלם מס גבוה מדי או להוציא נתח משמעותי מההכנסה עבור רואי חשבון ומנהלי חשבונות שימלאו עבורו את הדיווחים המסובכים והתיאומים לרשות המסים.

רוב האנשים הללו לא מדווחים היום על הכנסותיהם לרשות כלל. הם חוסים בחשכה נטולת המס של הכלכלה השחורה. הכי קל להם להעלים את השקלים הבודדים שנתן להם הטרמפיסט המזדמן שאספו בדרך לעבודה או את ההסכום של 1,000-2,000 שקל שקיבלו על "שיתוף" הדירה שלהם כששהו חודש בחו"ל. מה יגרום להם להחליט פתאום שהם רוצים להיחשף לאור השמש המסנוור של רשות המסים?

החקיקה הזאת לא תופיע בשוק בריק. הרעיון מאחורי החקיקה החדשה הוא להוסיף עוד כלי למיגור הכלכלה השחורה, בדמות של תמריץ מס וביורוקרטיה פחותה; אך בצד הגזר יהיה גם מקל.

בצד גיבוש החקיקה בתחום, רשות המסים מתכוונת לשים זרקור על הזירה השיתופית בזווית האכיפתית. המשמעות היא יותר מבצעי אכיפה וגבייה בתחום, ביצוע קניות סמויות והזמנות שירותים וחשיפת מעלימי המס.

במסגרת המבצעים הללו מסמנת כבר היום רשות המסים את הפלטפורמות האינטרנטיות שמאפשרות את הסחר מכר בשירותים פרטיים, ודרכן ניתן להגיע לאזרחים שמשחקים בזירה.

"אנחנו מחפשים את הפלטפורמות שבהן אנשים משתמשים כדי להיכלל בכלכלה השיתופים, פונים לפלטפורמות וכך נגיע לאנשים. זה יהיה מהלך חקיקתי יחד עם מהלך אכיפתי. כרגע אנחנו מעבדים את ההמלצות ומתרגמים אותם לחקיקה, ובהמשך נראה גם את מבצעי האכיפה בתחום", אומר גורם ברשות ל"גלובס".

עוד כתבות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

1,800 תביעות ויותר מאלף מפונים: הנזקים עליהם מפצה רשות המסים

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

"כבר לא נלחצים מלחימה ורצים למכור": המשקיעים שבלב העליות בבורסת ת"א

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים