גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על רקע חקירות נתניהו: משבר האמון שלי עם משטרת ישראל

ניפוח החשדות, חוסר ההבנה בכלכלה והפיכתו של יאיר לפיד לגיבור לאומי - כל הסיבות לאובדן האמון בהליכי החקירה ■ פרשנות 

רוני אלשייך / צילום: אמיר מאירי
רוני אלשייך / צילום: אמיר מאירי

לפני שאסביר את הכותרת, הנה הקדמה קצרה לכל המלעיזים, המפקפקים והמקללים: ראש הממשלה בנימין נתניהו עבר את הגבולות המוסריים והערכיים בתיק 1000, גבולות המצופים ממנהיג של מדינה. הוא לא הראשון וכנראה לא האחרון שחוצה את הגבולות. קדמו לו אהוד ברק, אהוד אולמרט, שמעון פרס ואפילו אריאל שרון. בכל מקרה, לא התקשורת תשפוט אותו או תקבע את אשמתו בחשדות הכבדים נגדו, היא לא תקבע אם הוא אשם או זכאי, מושחת או ישר, והיא לא תחליט אם מדובר ב"תיקים סגורים". רק בתי משפט יעשו זאת.

והערה נוספת: בכירי התקשורת בישראל טוענים שוב ושוב שנתניהו אובססיבי לתקשורת. הם בהחלט צודקים, אבל הם שוכחים את הצד השני של המשוואה - האובססיה של התקשורת, שלהם, כלפי נתניהו.

צריך לשים את זה על השולחן: ברוב כלי התקשורת המרכזיים בישראל בולטת מאוד הביביפוביה. מדובר בשנאה פתולוגית, יוקדת, רושפת, אוטומטית, אידיאולוגית, חסרת איזונים, חסרת אובייקטיביות, חסרת ענייניות וחסרת בלמים לכל מה שמייצג נתניהו.

השנאה הזאת עוברת דרך כל שרשרת הייצור - מהעורכים הבכירים, דרך העיתונאים הבכירים ועד העורכים והעיתונאים הזוטרים. וגרוע מכל: הם מהדהדים זה את זה לדעת, עושים זה לזה נעים בגב, מארחים זה את זה וחוסמים כמעט לחלוטין כל דעה אחרת מלבוא לידי ביטוי. זו בריונות בחסות ליברליזם.

ועכשיו לכותרת: את האמון במשטרת ישראל התחלתי לאבד במהלך השנה האחרונה. אובדן האמון הזה מייצג לא מעט מהאנשים בסקטור העסקי שאיתם אני משוחח, עד כמה שהמדגם הזה קטן ולא מייצג. הנה העובדות שהובילו לחוסר האמון הזה, וכל קורא ייקח את זה לאן שהוא רוצה. 

משבר אמון / איור : גיל ג'יבלי

יאיר לפיד וארנון מילצ'ן (1): כך חדרה הפוליטיקה למשטרה

מסמך ההמלצות שפרסמה המשטרה נגד נתניהו בתיק 1000 כלל סעיף על שוחד, שהתבסס בין היתר על העזרה כביכול של נתניהו בהארכת חוק מילצ'ן. לא נכתבה מילה וחצי מילה על יאיר לפיד ועל עדותו. איך התקשורת חשפה את שמו והפכה אותו לעד מפתח? היא דיבררה את המשטרה, ומי שתדרכה את כלי התקשורת בשיחת ועידה שמדובר בלפיד ובמדובר בעד מפתח והפכה אותו למעשה ללוחם דגול בשחיתות, היא לא אחרת מאשר מירב לפידות, תומכת לפיד נלהבת, דוברת האוצר בתקופתו ומי שחושבת שלפיד הוא הסיכוי לשינוי אמיתי ולסיכוי אמיתי לחיים שפויים בישראל. התיאורים והתדרוכים של לפידות לטובת לפיד ונגד נתניהו הם פוליטיזציה מסוכנת של החקירה והתערבות בוטה בה, אבל מי בדיוק יהפוך את זה לדיון ציבורי? כל אלה שאוכלים מכף ידה של המשטרה ושל לפידות במטח של הדלפות?

יאיר לפיד וארנון מילצ'ן (2): העדות המטרידה והחסינות בתקשורת

לפני כשבועיים הפניתי פה סדרת שאלות ליאיר לפיד על עדותו הדי מוזרה. חשבתי אז, ומאז המחשבה הזאת רק התחזקה, שמעל עדותו מתנוסס דגל שחור והיא מציגה אותו במערומיו. מאז הסתבך לפיד בגרסאות שונות על עדותו, בהתפתלויות ובשפע של אי-דיוקים. מעל לכול, בולטת החפיפניקיות של המשטרה בנושאים כלכליים וההסתמכות על עדות לא ממש אמינה. לפיד, כך פורסם, פנה לעזרת אגף התקציבים כדי לקבל חוות דעת על הארכת חוק מילצ'ן, אבל השאלה היא למה הוא לא הפנה את הבקשה לגורם הרלוונטי לעניין הארכת החוק - רשות המסים.

אם המשטרה הייתה עושה את עבודתה נאמנה, היא הייתה מבינה שמי שדחף-גישש ברשות המסים לטובת הארכת החוק היה לא אחר מאשר עו"ד פיני רובין, הרוח החיה מאחורי החוק המקורי. האינטרס של רובין ברור, הוא משרת את לקוחותיו, ובמקרה הזה הוא בסך הכול פעל למימוש אופציה להארכת החוק שהייתה מובנית בחוק המקורי. אלא שרשות המסים, והעומד בראשה משה אשר, התנגדו לכך, ואם המשטרה הייתה "חופרת" בעניין היא לא הייתה זקוקה בכלל לעדות המוזרה של לפיד.

מעבר לכך, החסינות (שלא לומר הליטופים) שמקבל לפיד בתקשורת, למרות עדותו המטרידה ושיתוף-הפעולה שהוא זכה לו במשטרה, היא אנטי-דמוקרטית. חדשות ערוץ 2 וערוץ 10 הם למעשה דואופול חזק מאוד (ערוץ 2 הוא הדומיננטי מביניהם), שללפיד יש מאחזים חזקים בו, משדרת העורכים ועד העיתונאים הבכירים. הם נותנים לו הנחות, הם מקיימים איתו קשרים מאוד צפופים ולעתים נראה שהם פשוט הפכו למשרד יחסי הציבור שלו. די אם נזכיר שעופר שלח, חבר כנסת ביש עתיד ומקורבו של לפיד, הגיש עם רביב דרוקר תוכנית בערוץ 10 ולפיד עצמו יצא מאולפני ערוץ 2 היישר לפוליטיקה. אין בכלל ספק: לפיד הוא אתרוג באולפני החדשות בטלוויזיה.

חשד להטבות לבזק (1): מיליארד שקל זה סתם מספר

הן המשטרה והן הפרקליטות, וכמובן התקשורת שניזונה מהן, חוזרות שוב ושוב על החשד שנתניהו העניק הטבות לבזק במיליארד שקל, כאילו זו אמת חקוקה בסלע. האומנם? אני מניח שכל כתבי המשטרה, הפרקליטות וכמובן הפוליטיקה, מעולם לא קראו את דוח המבקר על בזק, את דוחות בזק, למדו לעומק את רפורמת השוק הסיטונאי ובוודאי שלא נברו בעסקת בעלי העניין בין בזק ל-yes. הם פשוט מתווכים לציבור אמירות שיש למשטרה אינטרס לתווך אותן, בלי שום ספק בריא. מיליארד שקל הם אכן, פחות או יותר, היקפה הכולל של עסקת בעלי העניין, אבל כנראה איש לא שאל את עצמו איך היא בדיוק קשורה להטבה שהעניק כביכול נתניהו לבזק.

אכן, נתניהו כשר התקשורת חתם על האישור למיזוג בין בזק ל-yes, אישור שיש בו היגיון עסקי, כמו גם רשויות רגולטוריות אחרות שחתמו על האישור - רשות ההגבלים העסקיים ומועצת הכבלים והלוויין. אכן, לשאול אלוביץ במיוחד (וגם לבזק) היה אינטרס מאוד גדול לקדם את אישור המיזוג הזה בגלל המצוקה המימונית הגדולה של אלוביץ - וייתכן שהרצון הזה הלך רחוק מדי ביחסים עם משרד התקשורת.

אבל, וזה חשוב מאוד מכאן והלאה, עסקת בעלי העניין בין בזק ל-yes והיקפה הכולל לא היו תלויים כלל בנתניהו או בכל פוליטיקאי אחר. זו עסקה שמוגדרת פעולות בין בעלי המניות של בזק ו-yes, במיוחד של אלוביץ, שהיה לו כאמור עניין בה, ומכאן שמה - עסקת בעלי עניין. נתניהו לא היה מעורב בהיקף העסקה, לא בתמורה במזומן שהוסכם בה ולא בהתניות שנקבעו בה. רשות ניירות ערך חקרה את העסקה הזאת וכבר הגישה את המלצותיה לפרקליטות, ובראשן חשד ל"בישול" דוחות yes כדי שאלוביץ יקבל תוספת של 170 מיליון שקל לתמורת העסקה. אז לפחות לפי רשות ניירות ערך לא מדובר במיליארד שקל, אלא ב-170 מיליון שקל, אבל גם הם לא יכולים להיות קשורים בכלל לנתניהו. הרי איש לא חושד, לפחות בינתיים, שנתניהו אחראי ל"בישול" הדוחות של yes כדי להיטיב עם אלוביץ.

חשד להטבות לבזק (2): נתניהו היטיב? הוא גם פגע

במשטרה, בפרקליטות ובתקשורת נוצר הרושם שבתקופת נתניהו כשר התקשורת המשרד היטיב מאוד עם בזק. אני לא מתייחס כרגע לאופן שבו התדיינה בזק עם משרד התקשורת, לחצה עליו וכנראה שני הצדדים עיגלו פינות. אני מתייחס אך ורק לתוצאות הכלכליות של הרגולציה על בזק והשפעתן על הצרכנים. ראשית, בתקופתם של שרי התקשורת הקודמים - גלעד ארדן, משה כחלון, אריאל אטיאס, אברהם הירשזון ודליה איציק -הרגולציה על בזק הייתה הרבה יותר רכה ומי שיכול להעיד על כך הוא לא אחר מאשר אבי גבאי, לשעבר מנכ"ל בזק והיום מי שעומד בראש מפלגת המחנה הציוני. גבאי, במידה רבה, גם דאג שתהיה ותישמר רכה - בשביל זה הוא יצא מבזק עם כ-60 מיליון שקל בעלויות שכר.

משרד התקשורת בתקופת נתניהו-פילבר אכן קידם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק ואת אישור המיזוג עם yes, אבל מי אמר שזה רע לתחרות ולצרכנים? במקביל, וכאחד התנאים, קודמה רפורמת השוק הסיטונאי, שליושבי האולפנים לא אומרת הרבה, אבל לצרכנים היא אומרת הרבה מאוד. שוב, בזק עשתה הכול כדי לעכב את הרפורמה, בדיוק כמו שהוט עשתה הכול כדי לעכב את הפריסה האוניברסלית שלה שחסכה לה מיליארד שקל.

אבל בסופו של דבר חייבים להתייחס גם לתוצאות: הרפורמה עובדת מצוין לטובת הצרכנים. הנה העובדות: יותר מחצי מיליון מיליון משקי בית רוכבים על התשתית של בזק באמצעות חברות אחרות ומקבלים אינטרנט זול יותר, תוך פגיעה בבזק; יותר מ-150 אלף מנויים יש לשירות הטלוויזיה של סלקום ויותר מ-50 אלף מנויים יש לשירות הטלוויזיה של פרטנר (השירותים הללו רוכבים על התשתית של בזק) - וכל זה במחירים נמוכים יותר לצרכנים. המיזמים של סלקום ופרטנר ובעקבותיהם המיזמים של yes והוט בעצמה, משקפים היטב את הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה וגרמו לנטישה של עשרות אלפי מנויים בחברה, בבעלות בזק, שלכאורה נהנתה מהטבות. אז הנה, היא גם נפגעה ממדיניות נתניהו.

עדי המדינה: בלי מחקרים, בלי חשיפה והעוקץ של מיקי גנור

מה שווים עדי המדינה: בכל פעם שנחתם הסכם עד מדינה מתחיל הפסטיבל המשטרתי, יחד עם הפרקליטות: "רעידת אדמה", "דרמה", "שובר שוויון", "תיק סגור" - כל הביטויים הללו מעטרים את הכותרות, פרי עבודה של תדרוך משטרתי על חשיבות עדי המדינה למדינה ולחשיפת השחיתות בה, גם אם מלבינים את פשעיהם לצורך עדותם. ובכן, השבוע פנה פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי משפט, למשטרה בדרישה, על-פי חוק חופש המידע, לחשוף נתונים על מספר ההסכמים שנחתמו עם עדי מדינה. "בהיעדר נתונים כה בסיסיים", אמר פרופ' הכהן, "לא ייפלא גם שטרם נערך בישראל מחקר מקיף, שיטתי וממצה בדבר היקף התופעה לאורך שנים, והשלכותיה על ההליך הפלילי".

וזה אכן מפליא: זה שהמשטרה והפרקליטות אומרות שהחתימה הסיטונית עם עדי מדינה משרתת את המדינה ואת המלחמה בשחיתות, זה לא אומר שזה נכון. מעולם לא נעשה מחקר מקיף המצדיק את הטענות הללו, כדי שהציבור יבין מה המחיר ומה האפקטיביות שלהם.

עד עתה נראה כי מיקי גנור, ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ מילטו את עצמם מאימת הדין (בחלקן, בעבירות שאינן קשורות כלל לחשדות נגד נתניהו) אבל ספק אם סיפקו עדויות "דרמטיות". נהפוך הוא: ככל שחולף הזמן נראה כי מיקי גנור ועורכי דינו, אלי זוהר ואילן סופר (מי שהוביל את ניר חפץ להסכם עד מדינה), "עקצו" את המשטרה והפרקליטות, כפי שכתבתי בעבר. מדובר גם בעוקץ כלכלי רחב-היקף.

גנור הסכים לשלם 10 מיליון שקל ולשבת שנה בכלא וכל ההנחות הללו תמורת סט חשדות מאוד כבדים; העביר כספי שוחד בתמורה למינויו כנציג מספנה גרמנית; קיים קשר שוחד במשך שנים עם עובדי מדינה בכירים ועוד. אילה חסון גם חשפה במקביל שגנור שימש במשך תקופה ארוכה כמעין ברוקר-מתווך הלוואות מבנקים אוסטריים, בין היתר לחברות ישראליות, וקיבל על התיווך הזה עמלות שמנות. כלומר, גנור ניהל במשך תקופה ארוכה עסקים גלובליים רחבי היקף וגלגל מאות מיליונים. פעילות כזאת מחייבת אותו, כאזרח שומר חוק, להגיש מדי שנה דוחות למס הכנסה על הכנסותיו ולשלם מס בגינן.

האם העבריין מיקי גנור שילם גם מסים כחוק - הן על הכנסותיו כנציג המספנה הגרמנית והן על הכנסותיו מפעילותו הענפה בחו"ל בתיווך בהלוואות ובעסקי נדל"ן? האם במסגרת עסקת עד המדינה איתו, שנחתמה די במהירות, הספיקה רשות המסים לבדוק את שומות העבר שלו? האם התבקשה בכלל לעשות זאת על-ידי הפרקליטות והאם עסקת עד המדינה עם גנור כוללת בכלל היבטי מס? על פניו נראה שגנור שילם 10 מיליון שקל ושלום על ישראל. דף חלק עם מס הכנסה, יהיו עבירות המס שלו גדולות ככל שיהיו.

משתלם? ודאי שמשתלם. ואחרי זה אנחנו עוד שומעים את עורך דינו, אילן סופר, מדבר (השבוע) גבוהה-גבוהה על טובת המדינה. טובת המדינה היא לבוא חשבון עם עבריין ששיחד עובדי מדינה, שהרוויח מהשוחד הזה די הרבה כסף והוא כנראה עבריין מס. ומה תרם גנור למדינה בעדותו? החשודים העיקריים בתיק הצוללות - אבריאל בר יוסף ואליעזר מרום (צ'ייני) - היו כאלה לפני עדותו ושאר הנחקרים בעקבות עדות גנור היו דגי רקק. אז אחרי פסטיבלי ה"רעידות האדמה" ופסטיבלי ה"דרמות" - זו נראית עקיצה מושלמת, שלמשטרה ולפרקליטות קשה להודות בה.

חשדות מנופחים (1): המקרים של ניר חפץ ושלמה פילבר

ניר חפץ נחשד בקבלת שוחד בפרשת וואלה-בזק, בהצעת שוחד לכאורה לשופטת הילה גרסטל ובשיבוש הליכי חקירה. בעקבות הסכם עד המדינה הוא לא נקנס, לא ייכנס לכלא ולא יינקטו נגדו שום מהלכים משפטיים - חפץ ייצא עם דף חלק לחלוטין. הוא נכנס למכונת הכביסה של עדי המדינה וייצא ממנה זך, לבן וטהור. שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, נחשד בקבלת שוחד, שיבוש הליכי חקירה וכמו כן יוחסו לו חשדות נוספים כמו דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ועבירות בניירות ערך. ממכונת הכביסה של עדי המדינה הוא ייצא כמעט נקי.

כל ההליכים נגד פילבר, בעקבות הסכם עד המדינה, יועברו למישור המשמעתי ולא הפלילי. נגד פילבר יוגש כתב אישום לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה (שזה רחוק מאוד מאישום פלילי), הוא יודה בעבירות שיוחסו לו ויורחק מהשירות הציבורי. בתוך שבוע הפכו חשדות כבדים נגד השניים לפעוטים בדרך לחתימתם של הסכמי עד המדינה. יש שתי אפשרויות: או שהמשטרה נוהגת לנפח בלון של חשדות מדי יום או שחפץ ופילבר מסרו עדות כזו "דרמטית" עד שהלבנת החשדות נגדם שווה את זה.

אז ככה: המשטרה אכן נוהגת לנפח חשדות, בין אם לצרכים תקשורתיים ובין אם כדי ללחוץ על החשודים. לגבי המידע ה"דרמטי", עד עכשיו, לפחות לפי הפרסומים, חפץ ופילבר לא הפילו איש מהכיסא בעדותם.

חשדות מנופחים (2): תיק הילה גרסטל, חפץ ואלי קמיר

התיק הזה התחיל בכותרות מפוצצות בחסות המשטרה וייגמר כנראה בלא כלום. צריך בכלל להסביר עד כמה הניפוח של המשטרה בתיק הזה היה מופרך?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן