משרד האוצר יצא אתמול (א') בהכרזה חגיגית על כך שהוועדה למכירת מניות המדינה אישרה את מכירת חברת תעש מערכות לחברת אלביט בתמורה ל-1.8-1.9 מיליארד שקל, אך ראוי לציין כי מדובר בהליך שנמשך כבר כמה שנים ועדיין לא הסתיים. ההחלטה על הפרטת תעש התקבלה על ידי הממשלה עוד בשנת 2013 ובעקבות הליך תחרותי שפרסמה הממשלה למכירת החברה, בו נותרה אלביט כמועמדת יחידה, החל תהליך של גיבוש תנאי המכירה.
במסגרת מתווה הרכישה, התחייבה חברת אלביט לפנות את מתחם תעש רמת השרון לאתר רמת בקע. שר האוצר משה כחלון מיהר לקחת לעצמו את הקרדיט וניסה ליצר חיבור בין תוספת יחידות דיור באזור הביקוש, פינוי מתחמי תעש מאזור השרון והעסקה המתהווה. כחלון אמר אתמול כי "הסיכום שהושג מהווה המשך של מדיניות האוצר לפינוי שטחים באזורי הביקוש לטובת כלל הציבור. מעבר המפעלים לנגב יאפשר את בנייתן של אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש, לצד חיזוק התעשייה והתעסוקה בנגב".
עם זאת, חייבים להודות שאין באמת קשר ישיר בין הדברים: על פי מתווה ההפרטה, ידוע שתעש תפעל ברמת בקע בשנת 2022 וחוץ מזה, שתוכנית תעש השרון מתגלגלת באינסטנציות השונות של וועדות התכנון (מחוזית משותפת, מועצה ארצית וועדות הערר שלהן) ובתי המשפט, כבר שנים רבות ותקועה, בגלל סיבות אחרות.
המהלך היותר מרתק הקשור לתעש השרון ("קידמת השרון") נוגע דווקא לסוגיית טיהור הקרקעות. ביום חמישי האחרון דן בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוכנית, במסגרת עתירה שהוגשה על ידי גורמים רבים. הבשורה הגדולה של הדיון היא קריאתה של השופטת מיכל אגמון-גונן להתחיל באופן מיידי בביצוע עבודות לטיהור הקרקע. למרות שמדובר בחלקו הראשון של הדיון בבית המשפט (דיון נוסף צפוי בתחילת חודש יוני) הרי שיש הרואים בגישת השופטת סימן לכך שהתוכנית, שעל הכנתה שוקדים כבר 26 שנים (!) תאושר בקרוב.
תוכנית תעש השרון משתרעת על שטח בהיקף של כ-7,500 דונם הנמצא בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, ושל המועצה האזורית דרום השרון. העבודה על התוכנית החלה בשנת 1992 על ידי צוות מתכננים שרוכז על ידי משרדי האדריכלים פירשט-מזור ולייטרסדורף. התוכנית שגיבשו מציעה בינוי של כ-23,000 יחידות דיור ושטחי תעסוקה ומוסדות ציבור בהיקף של כ-1,650,000 מ"ר.
התוכנית הופקדה בשנת 2012 ונתקלה בכ-600 התנגדויות. הסוגיה המרכזית שהועלתה על ידי המתנגדים נגעה לזיהום החמור של הקרקע ושכבת מי התהום בתחום התוכנית ואף מעבר לה, כתוצאה מפעילות התעשייה הצבאית. בין היתר, קראו עמותת התושבים אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) ועמותת אדם טבע ודין לפעול לטיהור הקרקע המזוהמת לפני תחילת הבנייה. בחברה להגנת הטבע ובעמותת ריב"ה (ריאה ירוקה בתעש השרון) ביקשו לאפשר שימור מרבי של השטח לצורך יצירת פארק טבע.
בחודש פברואר 2017 התוכנית אושרה על ידי ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תוך הבהרה שחומרת הזיהום במקום וגודל השטח, אינם מאפשרים טיהור מיידי של השטח. במילים אחרות, הוועדה קבעה שאת הטיפול בזיהום יש לבצע בשלבים. המתנגדים לתוכנית לא היו שבעי רצון מההחלטה ובחודש מאי 2017 הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירות של ראשי העיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה, והעמותות חלה"ט, אט"ד, אחל"ה וריב"ה בדרישה לבטל את החלטת ועדת הערר הארצית. טענת העותרים היתה שיש לסקור את הקרקע ולטהר אותה לפני תחילת תכנון.
אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, רואה בגישת השופטת אגמון סוג של תיקון: "זה מרתיח את הדם כל העניין הזה. הסמל של רמת השרון הוא מגדל המים. במשך שנים היינו גאים בכך שאנו שותים מים מהבארות שלנו. בא מפעל ביטחוני, שעשה אמנם פעילות חשובה אך זיהם את הקרקע של רמת השרון ואנחנו צריכים לממן את הטיהור. בסופו של דבר זה בא על חשבון רמת השרון. דוחפים כאן בנייה בצורה נמהרת, מתבססים על סקרי קרקע ישנים. זה לא רציני". גרובר לא ממש מכיר את פרטי העסקה בין תעש לאלביט, אך הוא שבע רצון: " זה אומר שנכנס גורם נוסף שמקבל את הידע והזכויות ליצור ובמסגרת זו תעש יתפנה. אני לא יודע מי יטהר את הקרקע, אבל תפקידי שזה לא ייפול על תושבי רמת השרון. אני פוחד שמכל המעברים האלה, המפעל יעבור והקרקע תשאר מזוהמת".
הסכנה הבריאותית: "אין ודאות שכל השטח יהיה נקי"
שרית כספי אורון, ראש תחום בריאות, מים וכימיקלים בעמותת אדם טבע ודין, התייחסה היום לסוגיית טיהור הקרקע ואמרה ל"גלובס" כי "אנחנו מבקשים שתהיה סקירה לפני שנערך תכנון של המקום. אנו יודעים שיש אזורים יותר ופחות מזוהמים. יש סוגי זיהומים שונים ויש סוגי טיהור שונים: יש מצב שבו מחליפים את הקרקע, יש טיהור באמצעות צמחיה, יש טיפולים כימיים, חומרים מחמצנים שמפרקים את החיידקים. מדובר בשטח מאוד גדול וצריך להתייחס לכל זיהום בנפרד. צריך להתאים את יעדי הניקוי ליעוד - אם מדובר במגורים או ביעוד אחר. התוכנית שקודמה עד כה חילקה את המקום למתחמים. אנחנו לא בטוחים שהזיהום חופף למתחמים. מפה באה הדרישה שלנו לעשות סקר תחילה".
האם יש וודאות שיום אחד כל השטח יהיה נקי?
"אין שום ודאות, אבל זאת השאיפה של כולנו".