האוצר אישר: תעש מערכות תימכר לאלביט ב-1.8 מיליארד שקל

כחלון: "הסיכום יאפשר בנייה של אלפי יח"ד באזורי הביקוש" ■ ליברמן: "העברת מפעלי תעש לרמת בקע תביא לנגב אלפי מקומות עבודה והשקעות במיליארדים"

משה כחלון / צילום: רונן זבולון, רויטרס
משה כחלון / צילום: רונן זבולון, רויטרס

משרד האוצר הודיע היום (א'), כי השלים את המשא ומתן על מכירת התעשייה הצבאית (תעש) לאלביט מערכות  שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן במחיר של 1.8 מיליארד שקל.

בהודעתו ציין האוצר כי הוועדה למכירת מניות המדינה החליטה לאשר את הסיכומים שאליהם הגיע באחרונה החשב הכללי רוני חזקיהו, עם נציגי אלביט וזאת בהשתתפות נציגי רשות החברות הממשלתיות, אגף התקציבים, משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל.

במשרד האוצר אמרו היום כי לסכום שתמורתו אלביט תקבל את תעש - 1.8 מיליארד שקל - יתווסף סכום של כ-100 מיליון שקל, בכפוף לתוצאות. המשמעות: אלביט התחייבה במסגרת המו"מ לשלם תוספת זו למדינה בעתיד, בהתאם להיקפי המכירות של מוצרים שכבר פותחו על ידי תעש ונמצאים בפורטפוליו של החברה.

המו"מ שקיים החשכ"ל חזקיהו עם נציגי אלביט נמשך באינטנסיביות במהלך החודשים האחרונים, תוך הקפדה על פרופיל תקשורתי נמוך. זאת, כשברקע תרעומת מצד החברות הביטחוניות הממשלתיות - התעשייה האווירית ורפאל מערכות לחימה - שחוששות כי מכירת תעש לאלביט תחזק את האחרונה ותאפשר לה לבסס יכולות בתחומי הרקטות והטילים, באופן שיפגע בכושר התחרות העתידי שלהן.

בכירי רפאל והתעשייה האווירית הופיעו מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים מול נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ששוקדת על הכנת חוות דעת אודות ההשפעה של מכירת תעש לאלביט על השוק הביטחוני בישראל. אף שעבודת רשות ההגבלים בנושא כבר הסתיימה, היא טרם הוגשה למשרד האוצר.

ההליכים למכירת תעש נמשכו כשברקע גיבשה החטיבה הביטחונית שבמשרד מבקר המדינה, בראשות יוסי ביינהורן דוח ביקורת חריף על ליקויים לכאורה בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת הפרטת תעש. מבקר המדינה הפיץ בקרב הגורמים המבוקרים בדוח זה שתי טיוטות לקבלת תגובותיהם, וגיבוש הדוח הסופי נמצא בישורת האחרונה.

אלביט התחייבה לפנות מתחמי נדל"ן

ההחלטה על הפרטת תעש ומכירתה התקבלה בממשלה ב-2013, ובמכרז שפרסמה המדינה באמצע 2015 השתתפו מעל 10 חברות וקבוצות של חברות מישראל ומחו"ל. חרף העניין הרב שגילו חברות אלה בתעש, הן נטשו את התהליך בזו אחר זו והותירו את הבמה לאלביט שנותרה מועמדת יחידה לרכישת החברה. באוצר אמרו היום כי "במסגרת המו"מ הושגו הסכמות שלפיהן אלביט תתחייב לפנות את מתחם רמת השרון ומתחמים נוספים ברחבי הארץ, באופן שיאפשר פיתוח של אלפי יחידות דיור בלב אזורי ביקוש, ולהקים מפעלים ברמת בקע שבנגב שיקדמו את התעסוקה ואת הפיתוח באזור זה".

עוד נמסר ממשרד האוצר כי הסיכומים על הפרטת תעש כוללים גם הבנות שיבטיחו את שמירת התחרות בין התעשיות הביטחוניות הישראליות, תוך הגנה על משרד הביטחון שנחשב לקוח מרכזי למוצרים של תעש. "זה היה מו"מ אינטנסיבי שנמשך בחודשים האחרונים ולנגד עינינו עמדו ההגנה על האינטרסים של משרד הביטחון, המשך פעילותה של תעש באמצעות עובדיה, וחיזוק התחרות הבריאה בין התעשיות הביטחוניות. הסיכום הנוכחי מביא לידי ביטוי נושאים חשובים אלה, כמו גם תוצאות כלכליות מצוינות עבור מדינת ישראל", אמר היום החשב הכללי חזקיהו.

שר האוצר, משה כחלון, התייחס גם הוא להחלטה של הוועדה למכירת מניות המדינה בתעש, ואמר כי "הסיכום שהושג מהווה המשך של מדיניות האוצר לפינוי שטחים באזורי הביקוש לטובת כלל הציבור. מעבר המפעלים לנגב יאפשר את בנייתן של אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש, לצד חיזוק התעשייה והתעסוקה בנגב".

גם שר הביטחון, אביגדור ליברמן התייחס להסכם: "העברת מפעלי תעש לרמת ברקע תביא לנגב אלפי מקומות עבודה והשקעות בהיקף של מיליארדי שקלים. בחודשים האחרונים הבטחנו את קיומו והרחבתו של מפעל ביטחוני בערד, ואנו פועלים להבאת מפעלים נוספים לנגב ולגליל".

הערכה: החתימה רק בעוד חודשים

המרוויחה הגדולה מהמכירה של תעש היא כמובן אלביט מערכות, שראשיה לא הסתירו במשך שנים את רצונם לרכוש אותה וזאת תוך העצמת אלביט. לאורך כל התהליך ראשי החברה הקפידו על שתיקה בכל הקשור לאופן ניהול המו"מ והתנאים שיאפשרו את רכישת אלביט. גם היום הקפידה החברה לשמור על שתיקה. גורמים בתעשיות הביטחוניות אמרו כי חרף האישור שניתן בוועדה למכירת מניות המדינה למתווה שהציג לה החשכ"ל, עדיין יחלפו עוד חודשים ארוכים עד שהצדדים יחתמו על ביצוע העסקה.

בכל מקרה, סכום המכירה - 1.8 מיליארד שקל עם תוספת עתידית של 100 מיליון שקל - נחשב לגבוה משמעותית ממחיר המטרה שקבע בתחילת הדרך מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב. יוגב פתח את תהליך ההפרטה במחיר של 1.1 מיליארד שקל, באופן שעורר התנגדות אצל החשבת הכללית לשעבר באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו. באוצר טענו בעבר כי עבאדי בויאנג'ו התנגדה למהלכים שהוביל יוגב בנושא זה, בעיקר בשל הדעה שניתן למכור את תעש במחיר שגבוה מ-2 מיליארד שקל.

ההליך למכירת תעש היה רצוף תקלות, שנוגעות לטיבן של הערכות השווי שניתנו למדינה ביחס למחירה של תעש. באחד המקרים, הערכת שווי שנמסר לאוצר נפסלה, לאחר שהתברר כי החברה שביצעה את הערכת השווי ייעצה בעבר לאלביט. ליקויים נמצאו בהערכת שווי נוספת, לאחר שחברה אחרת שעסקה בהערכה זו לקתה גם היא בניגוד עניינים לכאורה.

בחודשים האחרונים המדינה התקשרה עם חברה נוספת שביצעה עבורה הערכת שווי לתעש. גורם באוצר טענו, כי החשב הכללי חזקיהו "לקח את תהליך ההפרטה של תעש כבייבי אישי וקידם אותו בנחישות, כדי לעשות את מה שקודמיו בתפקיד לא עשו. המהלך כולו נעשה לאחר שמבקר המדינה הסיר את התנגדותו לקדם את תהליך ההפרטה, חרף הביקורת שמתגבשת במשרדו".

העסקה והמחלוקות
 העסקה והמחלוקות

צרו איתנו קשר *5988