דרוש שדרוג / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אפשר להניח שאין רבים מאיתנו שהצליחו לפספס את אתרי משרד האוצר, שנועדו לספק לנו כלים על החסכונות הפנסיונים שלנו. אני מדבר כמובן על אתרי הגמל נט, פנסיה נט, ביטוח נט וכנראה כל מה שזכה לסיומת "נט" ויש לו קשר למשרד האוצר.
מטרתו הראשית של האוצר היא כמובן לספק לעמיתים הפנסיונים כלים להתמודד עם נתוני החיסכון, בהנחה שהעמיתים אכן רוצים לקחת אחריות על כספי הפנסיה שלהם, או לפחות להיות קצת יותר מעורבים בנעשה בהם. השאלה שברצוני לשאול (וגם לענות) היא האם לא הגיע הזמן לשדרג את המידעים המוצגים בטבלאות הראשיות.
הסיבה שאני מוצא מקום לנושא מצויה בפניות של עמיתים, הטובעים במשתנים ופרמטרים להשוואה, חלקם רלוונטיים יותר, רובם רלוונטיים פחות - ומרוב משתנים ואפשרויות העמיתים בוחרים פשוט לא לבחור. וכך, הכלי שנועד לסייע לעמיתים לבחור באיזה צד של הגדר ליפול, הפך יותר לכלי מסייע למשווקי ההשקעות, שמשום מה כולם עובדים בבית ההשקעות "הטוב ביותר", למרות שבאופן מפתיע הם עובדים בבתי השקעות שונים.
כדי להתחיל בקטן, אפשר לקחת לדוגמה את מדד הנזילות שמקבל מקום של כבוד בטבלה הראשית. אפשר בטעות לחשוב שמטרת המדד היא לבחון את הנכסים הסחירים (והנזילים) מול אלה שאינם, אך למעשה המדד משקלל את סוגי הנכסים המוחזקים, ונותן אינדיקציה לגבי תכיפות תמחורם כדי לתקף את מהימנות שאר המדדים. אני לא רואה איך המידע ברובריקה הזו תורם לעמית הממוצע (ואפילו לא לממוצע פלוס פלוס) יותר ממדד האלפא למשל, שמתחבא בטבלה נפרדת.
גם אם בטעות נשענו על המקלדת והבאנו את עצמנו למדד האלפא החשוב, המשקף את יכולתו האמיתית של מנהל ההשקעות להשיג תשואה עודפת על השוק דרך תזמון פעולות או בחירת נכסים סלקטיבית, ניתן בקלות להתעייף מחישוב מדדי הבטא לאפיקי ההשקעה הראשיים (שכניו לטבלה), ובוודאי ממדד ה-Rsq, שספק אם מישהו תהה על קנקנו.
אינפלציה ודפלציה של מידע
התפיסה שלי מניחה שעמיתים מתקשים להתנהל במקומות שצריכים לעניין אותם יותר, אך סובלים מחוסר מידע, כמו גם במקומות שצריכים לעניין אותם פחות, אך בהם יש אינפלציה של מידע. הדוגמה הראשונה לכך היא מדד השארפ המוצג. המדד בוחן את התשואה העודפת שהשיגה ההשקעה על-פני הריבית חסרת הסיכון ביחס לסטיית התקן של ההשקעה (תנודתיות ההשקעה מייצגת את יחידת הסיכון במדד). מדובר במדד השוואה חשוב, שכן ניתן להקיש מציון שארפ גבוה על תיק שמציג תשואה עודפת בתנודתיות נמוכה.
יחד עם זאת, צריך לזכור שהנכסים הפנסיוניים אינם מוצרים תחליפיים לריבית חסרת הסיכון. מדובר במכשירים שיחזיקו בחסכונות ארוכי הטווח שלנו ללא קשר לאלטרנטיבות ההשקעה האחרות. מכאן ההשוואה בין האפשרויות בתוך אותם המכשירים הופכת את "שארפ התשואה החציונית" החסר בטבלאות לרלוונטית הרבה יותר. המשמעות היא לחשב את התשואה העודפת של הקופה על התשואה החציונית (תשואה שמחצית מהקופות המתחרות השיגו יותר ומחצית השיגו פחות), ביחס לסטיית התקן. והנה קיבלנו מדד השוואתי שיודע למקם כבר במבט ראשון את הקופה בחציון העליון (שארפ חיובי) או בזה התחתון (שארפ שלילי).
פרמטר נוסף שהינו פשוט להבנה, חסר, וכמובן שיכול היה לתרום לעמיתים בפשטותו - בטח בהחלטה בין התמחויות ההשקעה - נקרא Draw Down. מדובר בנתון הבוחן מה הייתה התשואה הגרועה ביותר של הקרן או הקופה על פני תקופה נבחרת. זהו משתנה חשוב עבור חוסך המבקש לדעת מהו פוטנציאל ההפסד אליו עשוי הוא להיחשף בתוך טווח זמן ההשקעה, אם יחליט להשקיע בכל אחת מההתמחויות הקיימות.
וזה לא מסתיים פה. מאחר שברוב המוחלט של המקרים ההשוואה בין האלטרנטיבות מסתכמת בהשוואת תשואות פשוטה, מערכות ההשוואה מתעלמות לטעמי ממשתנה "טיפש" מאוד, אך חשוב מאוד - היציבות. ניקח לדוגמה את קופות הגמל. אם נבחן את הקופות המנצחות מאז ימי המעפילים של אקסודוס ועד היום נגלה שבכל קבוצת שנים יש כוכבים אחרים ששוטפים את השוק. ומי לא זכה לתהילה בעברו: הלמן אלדובי, אנליסט, דש, אקסלנס, פרפקט (ז"ל), פסגות (תבדל"א) ועוד.
החברות האלה אגב, ידעו גם תקופות אחרות, שבהן סבלו מפריצת דיסק מרוב שסחבו את טבלת התשואות על גבן. מכאן, לא צריך לקרוא בקפה כדי להמר שהעתיד עשוי להביא לנו כוכבים נוספים שגם הם יוחלפו באחרים. לכן לפעמים (ואין לי דרך לבדוק, אך אולי אף ברוב המקרים) העמיתים אינם מעוניינים דווקא בכוכב הבוהק התורן, אלא בפועל האפרורי אך היציב, שיודע לספק תשואות עודפות על התעשייה בכל תקופה נתונה גם אם לא ישירות מהמקומות הראשונים.
כדי שיהיה קל להבין, אנסה לפתח את הנושא דווקא דרך שתי קרנות ההשתלמות הכוכבות של השנים האחרונות: זו של ילין לפידות וזו של אלטשולר שחם. אם נמתח את השוואת התשואות ביניהן מתחילת העשור, הקרן הראשית במסלול הכללי של ילין ייצרה תשואה עודפת מצטברת של כ-5% מזו של אלטשולר שחם. יחד עם זאת, אם נגדיר "יציבות" כמספר השנים שבהן השיגו הקרנות תשואה שנתית הגבוהה מממוצע קרנות ההשתלמות בהתמחות ההשקעות הכללית, נבחין בכך שילין הייתה פחות יציבה מהקופה שמתחתיה.
בשנים 2015 כמו גם 2017, התשואה שהשיגה הקרן של ילין לפידות הייתה נמוכה מממוצע קרנות ההשתלמות בקטגוריית ההתמחות שלה, בעוד הקרן של אלטשולר שחם ידעה לייצר תשואות עודפות על הממוצע בכל אחת מהשנים למרות תשואת החסר המצטברת. מדידת יציבות יכולה להתבצע בזום גדול יותר אפילו למספר החודשים בהן הושגה תשואה עודפת על התעשייה בכל תקופה נמדדת, והיא חשובה כיוון שהרנדומליות בבחירת תקופת ההשוואה עשויה לשחק בין המקומות בטבלאות ההשוואה, והיציבות בתשואות מהווה גורם משלים, ולפחות בעיניי גם חשוב לא פחות כשמדובר בחיסכון ארוך טווח.
כלים שיווקיים לשינוע נכסים
לצערי, עם השנים הפכו מדדי ה"נט" של האוצר לכלים שיווקיים ולעיתים אף למקורות מניפולציה של משווקים בשינוע נכסים בין בתי ההשקעות. "התשואה בקרן שלך גבוהה יותר כיוון שהיא מסוכנת יותר", הפך משפט שנועד לערער את הביטחון של עמיתים במכשיר שלהם הגם אם צלילה לתוך פרמטרים אחרים המוצגים באתרים אינה מאששת את הקביעה ולעיתים אף להיפך.
אם אדון כהן מחדרה (בן זוגה של גב' כהן מחדרה) נכנס לגמל נט ולא מצליח להבין מאיפה בא, לאן הוא הולך ומה לעזאזל הוא עושה שם - הסיכוי שלו לקבל החלטה מושכלת לטעמו שלא רק על סמך השוואת תשואות לתקופה רנדומלית - לא גבוה במיוחד. וכשבחיים שלנו אין ואקום, וכל חלל מתמלא, אפשר להיות בטוחים שמשווקי הגמל והפנסיה ייכנסו לחלל הזה ויהנדסו את מחולל התשואות למקומות הנוחים. כבר פגשתי כמה שעשו עבודה מהצחוק.
מכאן, יכול להיות שיש מקום לקצת אפ שיפטינג באתרים אלו, שיפשטו את השימוש בטבלאות הראשיות מעבר למדדי תשואה, וזאת על-ידי הוספת מדדים חדשים שעשויים לדבר יותר אל לצרכן הסופי, ומתן במה ראשית לאלו החשובים להם.
למדריך קופת גמל להשקעה
■ הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.