קרנית פלוג / צילום: אפולבי סוטונד, רויטרס
בנק ישראל מביע חשש בנוגע לתפקודן של פלטפורמות ההלוואות הישירות (חברות ה-P2P) בתרחיש של עליית ריבית או משבר כלכלי. "הפלטפורמות עדיין לא נאלצו להתמודד עם משבר פיננסי", כותבים בבנק ישראל במסגרת הדוח השנתי לשנת 2017, שיפורסם במלואו בשבוע הבא. "האתגר הגדול בפני פלטפורמות האשראי הוא להמשיך ולפעול כשהריבית במשק תעלה ועמה גם שיעור חדלות הפירעון, והצלחתן בכך תהיה תלויה בהצלחת המודלים להערכת סיכון שפיתחו", הם מוסיפים.
נזכיר כי ענף ה-P2P נמצא בצמיחה בעולם. עם זאת, בבנק ישראל מזכירים כי לאורך שנות הצמיחה שלהן התאפיינה הכלכלה העולמית במחזור חיובי ובריביות נמוכות, וקיים סימן שאלה מה יקרה לאותן הפלטפורמות כאשר המגמה תתהפך.
בבנק המרכזי מציגים מספר סיבות לחששותיהם. הראשונה היא שהתשואה שיציעו הפלטפורמות למלווים לא תהיה אטרקטיבית מספיק לעומת האלטרנטיבה הבנקאית כאשר הריבית תעלה. "בסביבת ריבית גבוהה יותר היתרון היחסי של הבנקים יהפוך למשמעותי יותר. מכיוון שאנשים הם לרוב שונאי סיכון, הרי שכאשר הריבית גבוהה יותר משקיעים עשויים להעדיף פיקדון בנקאי המשלם ריבית סבירה ללא סיכון חדלות פירעון, וזאת לעומת מימון הלוואות מסוכנות", כותבים בבנק ישראל.
בנוסף הם מעלים חשש מעלייה במקרי חדלות הפירעון בעת משבר: "אם אחוזי אי-הפירעון בהלוואות דרך הפלטפורמות המקוונות יעלו, החשש מהשקעה בהן יגבר והמלווים ידרשו ריבית גבוהה עוד יותר. ככלל, הפלטפורמות רגישות יותר לשינויי מוניטין של כל חברה בנפרד ושל הענף כולו. לעומת זאת, מפקידים בבנקים אינם רגישים לשינויים המחזוריים בהפסדי האשראי של הבנקים בזכות כרית ההון שהם משמרים והאמון בפיקוח היציבותי".
בבנק ישראל מציינים כי אמנם הפלטפורמות מפזרות את ההלוואות, מה שמקטין את הסיכון בחשיפה לכל הלוואה, אך "עם זאת, הדבר אינו מגן מפני עלייה בסיכון הסיסטמי של כלל המשק. כך גם לגבי מנגנון הביטוח שהן מציעות - במידה והעלייה בשיעורי חדלות הפירעון תהיה משמעותית, הפסדי האשראי שלהן עלולים לעלות על הסכום הצבור בקרן ההגנה", נכתב בדוח.
יפעלו כמתחרים או כמשלימים
כאמור, ההלוואות המקוונות נמצאות במגמת צמיחה עולמית. "יתרת האשראי דרך פלטפורמות מימון מקוונות בעולם זניחה ביחס לשוק האשראי הכולל, ולעת עתה אינה מהווה איום על המערכת הבנקאית המסורתית, אולם שיעורי הצמיחה של אשראי זה גבוהים מאוד", כותבים בבנק ישראל ומציינים כי בשנים 2015-2013 נרשם קצב צמיחה תלת-ספרתי בשווקים השונים. "בשנתיים האחרונות הייתה התייצבות מסוימת בשיעורי הצמיחה של האשראי המקוון בעולם המפותח: ב-2016, צמח אשראי זה ב-22% בארה"ב, ב-43% באנגליה וב-41% באירופה". עוד נציין, כי מהנתונים עולה כי סין היא כיום השוק הגדול ביותר בתחום. היקף האשראי בהלוואות מקוונות בסין האמיר לכ-195 מיליארד דולר בשנת 2016, ויותר מהכפיל עצמו בתוך שנה. בישראל, לעומת זאת, השוק נמצא עדיין בחיתוליו, ומנתוני בנק ישראל עולה כי היקף ההלוואות של הפלטפורמות עומד על כ-500 מיליון שקל, המהווה 0.3% מסך האשראי הצרכני בשוק.
בבנק ישראל מציינים כי אחד הגורמים לצמיחה של הענף הוא התדמית החיובית של הפלטפורמות: "פלטפורמות מקוונות נתפסות בעיני הציבור כמיזמים התורמים ל'צדק חברתי', זאת לעומת התדמית השלילית שדבקה במערכת הבנקאית בעולם לאחר המשבר הפיננסי. התדמית החיובית נובעת מכך שהמשקיעים יכולים ליהנות במישרין מהריביות המשולמות על ההלוואות, בלי שהבנק 'נוגס ברווח'".
חברות ה-P2P נחשבות למתחרות של הבנקים בתחום האשראי, אך בבנק ישראל מעריכים כי בטווח הארוך אף שחקנית לא תביס את השנייה ויהיה מקום בשוק לשני סוגי השחקנים. "התרחיש הסביר הוא זה שבו גם בנקים וגם גופים אלה יפעלו כמתחרים או כמשלימים. חוויית המשתמש והטכנולוגיה שפיתחו המתווכים המקוונים צפויה להשתלב במערכת הפיננסית. התפתחותן של הפלטפורמות מחייבת את הבנקים להתייעלות ולהשקעה בשיפורים טכנולוגיים, כפי שאכן קורה בשנים האחרונות, והיא תוצאה מבורכת של התגברות האיום התחרותי", כותבים בבנק ישראל.
פלטפורמות ה-P2P בישראל נמצאות בתהליך של רישוי ופיקוח. בינתיים מלינות החברות על יחס בעייתי מצד הבנקים שמקשה עליהן בפעילותן. בעקבות המחסור ברגולציה המסדירה את היחסים, נוצרה גם מתיחות וחילוקי דעות בין בנק ישראל המפקח על הבנקים לבין רשות שוק ההון, שאמורה להתחיל לפקח על הפלטפורמות. סוגיה זו אף הגיעה עד לשולחנה של הכנסת שמנסה למצוא פתרון לעניין.