גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרתון למרחקים קצרים: איך מודדים אפיקים פנסיוניים?

מהי תקופת מדידת הביצועים הנכונה בבחירה בין שני מכשירים פנסיוניים, וכיצד הכללים שהיו נהוגים במגרש ההשקעות בעשור הקודם פוגעים במדידה ארוכת-הטווח ●  למדריך קופת גמל להשקעה

תשואה / צילום: Shutterstock
תשואה / צילום: Shutterstock

במאמר "דרוש שדרוג" ניסיתי להציג אלטרנטיבות פשוטות יותר, ואולי אף דרושות יותר, למלחמות ההשוואה הקיימות בין המוצרים הפנסיוניים בתוך המכשירים הקיימים (גמל, פנסיה ופוליסות השקעה). בתוך ים של פרמטרים להשוואה - רלוונטיים יותר או פחות - הבחירה בסופו של דבר מסתכמת בהשוואת תשואות פשוטה עבור תקופה רנדומלית.

מטרת המאמר הייתה להציג מדדי השוואה נוספים, אשר אינם קיימים, ויוכלו לשדרג את אופי קבלת ההחלטות, אך מתוך התגובות והשאלות שקיבלתי נראה שהכול יקום וייפול על תשואת X ביחס לתשואת Y לתקופה אקראית, שספק אם תדע ללמד אותנו משהו על העתיד. בעצם אין ספק. היא לא.

המכנה המשותף של התגובות הרבות שקיבלתי, הייתה הקביעה מהי התקופה הנכונה למדוד ולהשוות בין התשואות השונות. האם בקרן השתלמות התקופה היא שש שנים (למרות שרובנו לא מושכים את הכספים מהקרן מיד עם נזילותה)? האם לקופ"ג/קרנות פנסיה התקופה היא עשור? או אולי רק בחינה של המוצרים האלה בשנה/שנתיים האחרונות, כדי לראות "באיזה כושר" נמצאים מנהלי ההשקות במוצרים (כן, גם תגובה כזו קיבלתי)?

לחזות את העתיד על סמך העבר

למעשה, אין תשובה אמתית ונכונה לשאלות האלה, מכיוון שרובנו מבקשים מוצר שאינו קיים בתחום ההשקעות. מוצר שנקרא "לחזות את נתוני העתיד על סמך נתוני העבר". זו גם הסיבה שלטעמי יש מקום להוסיף פרמטרים ומדדים למערכות ההשוואה, אשר יוכלו ללמד אותנו על "התנהגות מכשיר ההשקעה", ובכך לעזור לנו להתאים את עצמנו.

בהנחה שמכירים בעובדה שככל שנמתח את טווח המדידה אחורנית לתקופות שונות, אזי טבלת הדירוגים תשתנה - אין תשובה ברורה מהו טווח המדידה הנכון. מה שכן יש - אם בכל זאת רוצים להיכנס לתוך זווית - זו תקופת מדידה אשר בוודאות אינה נכונה, ואינה מייצגת השוואה נכונה.

מאחר שמדובר בניהול השקעות ארוך-טווח, קיימת נטייה למתוח את טבלת מערכות ההשוואה של האוצר לתאריך הרחוק ביותר - 1999. מעבר לעובדה שהרבה מאוד חוסכים רק סיימו ללמוד לאיית את המוצרים בבית הספר באותה השנה - ניתן לקבוע בוודאות שדווקא העשור הראשון במחוללי התשואות של האוצר אינו רלוונטי כלל להשוואה, וכנראה ניתן לדלג עליו בלב שקט. ראשית, בגלל השינויים בתעשייה.

הרבה מאוד מהגופים הקיימים, בטח בשוק הגמל, לא ניהלו את המוצרים שהם מנהלים היום. התעשייה נשלטה כמעט כולה בידי המערכת הבנקאית, שניהלה את המוצרים ומכרה אותם לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות במסגרת רפורמת בכר מ-2006 לערך.

שנית, וזו אולי הנקודה החשובה ביותר למוצרים שלא שינו בעלות ניהולית - מגרש המשחקים בניהול ההשקעות שונה מאוד בעשור הראשון של המאה, ביחס למגרש בעשור השני. בקרנות הפנסיה היו אלה איגרות החוב המיועדות (70% מהפורטפוליו עד שנת 2003 ו-30% מאז ואילך), ששינו את הכללים, ועל המניפולציות שהיו בכלל תעשיית הגמל יכתבו יום אחד יכתבו ספר.

הנה השתיים המפורסמות ביותר, שהיטו את התחרות שהתפתחה לכל מיני מקומות לא רלוונטיים. רבים לא זוכרים, אבל עד שנת 2005 המעבר בין קופ"ג/השתלמות היה אחת לחודש. כשעמית העביר את כספיו לקופ"ג חדשה, לא היה שערוך יומי כמו היום - שידע לחלק לו תשואה מיום ההצטרפות - אז בחודש הראשון קיבל העמית תשואה קבועה מראש, שחושבה על סמך ריבית פיקדון.

מה הייתה התוצאה? אם תשואת הקופה בחודש הראשון של העמית החדש הייתה גבוהה מריבית הקופה החודשית, כספו של העמית ייצר יותר רווחים, אך העמית קיבל רק את ריבית הפיקדון שנקבעה מראש, ואילו עודפי הרווחים חולקו לעמיתים הקיימים, והעלו בצורה מלאכותית את התשואה שרשמה הקופה.

מובן שככל שנתח הכסף החדש היה גבוה יותר מהיקף הנכסים המנוהל, ההשפעה המלאכותית הייתה גבוהה יותר, ופתאום מצאנו את עצמנו עם כל מיני גופים שפותחים קופות וקרנות שניות, שהתשואה שהן ייצרו בתחילת דרכן - הודות לזקיפת הרווחים המלאכותית - מלווים אותם עד עצם היום הזה בהסתכלות ארוכת-הטווח.

בזמנו, חשבו החוסכים שהנה נמצאו מנהלי ההשקעות שמצליחים לראות את הכתובת עוד לפני שהאחרים מספיקים לראות את הקיר, אך החל בשנת 2005 החלו קופה"ג לשערך את נכסיהן ברמה יומית, התופעה נעלמה, ופינתה את מקומה לתופעה חדשה ומעניינת לא פחות - הפיצולים. מקור שורש השם נובע מ"החשבון המפצל", שדרכו מבצעים מנהלי הקופות באופן מרוכז את ההשקעות (קנייה ומכירה של ני"ע), ולאחר מכן מפצלים אותם אל הקופות והקרנות השונות.

התרגיל השיווקי הראשי היה לשחק עם התשואות, כך שאם יש רווח - מחלקים אותו בין פחות קופות, וכך משיאים רווח לקופה שאותה רוצים לשווק. אם יש הפסד - מחלקים אותו בין יותר קופות, כדי לא לפגוע באותן "כוכבות" (לרוב קופות וקרנות חדשות שנפתחו), שמביאות לקוחות חדשים בשדה, הפסיכולוגי של טבלאות מלכת היופי בעיתונות הכלכלית.

תופעות המשנה שהיו נהוגות בחשבון המפצל עד לסוף העשור הקודם היו רכישות של מניה אחת לפי מחירים שונים ביום מסחר אחד, ואז הקצאה של היחידות שנרכשו בזול לקופות השיווקיות, ואת אלו שנרכשו ביוקר לאחרות; נוסף על כך, לא תמיד פיצלו המנהלים את הרווחים וההפסדים שנוצרו באותו היום אל הקופות. לעיתים היה "נוח" יותר להשאיר בחשבון המפצל את ההשקעות שייצרו הפסדים, בעוד שבינתיים גיוס הלקוחות החדשים על סמך התשואות הקיימות מגדיל את היקפי הקופות. כך, הפרופורציה בחלוקת ההפסדים משתנה ומשפיעה פחות.

והיו עוד כמה פוילע שטיקים שהמפקח על הביטוח שם להם סוף בזמנו, והדעה הרווחת היא שמשבר 2008 הציל, לא פחות, את מנהלי ההשקעות המוסדיים מגורל הרבה יותר אכזרי מהוראות הניהול שיצאו. החשש של המפקח היה לערבב את הפאניקה של החוסכים ממצב השווקים באותה תקופה עם פאניקה של החוסכים מאופן ניהול כספם.

בחירה מושכלת ממדרג של משתנים

מאז, כאמור, עברו כמה גשרים מעל המים, הרגולציה התהדקה והגדירה בצורה ברורה יותר את דרכי הניהול; מיזוגי הקופות והקרנות ב-2016 שיצרו רק אחת בכל מסלול, בכל חברה מנהלת, תרמו גם הם ליכולת להשוות עגבנייה לעגבנייה, ולא למלפפון.

אחרי שניקינו לא מעט שנים ממחולל התשואות של האוצר, הגענו אל העשור הנוכחי, שיודע לתת לנו תמונה משקפת יותר. מכאן, כבר אפשר לקבל קצת יותר. בהנחה שזוכרים להשוות מוצרים בעלי אותם מאפיינים ומדיניות השקעה, כל אחד יכול לייצר לעצמו מודל דירוג אישי, שבו ניתנים דירוגים לפי מדידות שונות. מדידות כאלה הן כגון התשואה הארוכה (מתחילת העשור), לצד הטווחים הבינוני והקצר; התשואה הנמוכה ביותר מתחילת העשור; תשואה שלילית מקסימלית (עוד לא פגשתי מישהו שרקד על הגג של המכונית כמו חסיד ברסלב בשנה טובה, אבל כן פגשתי כמה שכמעט הזריקו לעצמם אטרופין במשבר 2008); יציבות ביחס לתעשייה (מספר השנים מעל ומתחת לתשואה הממוצעת) ועוד.

המשקל שניתן לכל קטגוריית מדידה כזה שונה מאחד לשני, אך הציון המשוקלל והבחירה לפיו, בסופו של דבר, נותנים את התחושה של בחירה מושכלת, ולפי מדרג הפרמטרים החשובים לכל אחד מאיתנו בנפרד.

למדריך קופת גמל להשקעה

■ הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט: הנאסד"ק קופץ ביותר מ-2%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן