שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין למנות מפרק לקבוצת יורוקום היא אקורד סיום עצוב לסיפור שאול אלוביץ'. מי היה מאמין שהאיש שבאוקטובר 2009 רכש את גרעין השליטה בבזק ב-6.5 מיליארד שקל, לאחר שכשל ברכישת פרטנר והיה שחקן לא גדול בשוק התקשורת, ימצא את עצמו לאחר 8.5 שנים במרכזו של הליך פירוק. אלו האירועים המרכזיים שיצרו את המציאות העגומה שבה יורוקום קרסה.
העסקים הפרטיים
כפי שעולה מהמסמכים שהגיעו לבית המשפט לצורך מכירתן, יורוקום תקשורת דיגיטלית ויורוקום תקשורת סלולרית צברו חובות בגובה 600 מיליון שקל. יורוקום תקשורת סלולרית משווקת בין השאר מוצרים של נוקיה, שהיה בעבר מותג מכשירי סלולר מצליח בארץ, ויורוקום תקשורת דיגיטלית משווקת מוצרים של פנסוניק, שגם היום נחשב למותג פופולרי בישראל. בשני המקרים, יורוקום לא זיהו בזמן את האיום מצד היצרנים הקוריאנים ומצד אפל על מוצרי הדגל שלהן. נכון שאיש לא יכול היה לצפות את הקריסה של נוקיה ואת המהפיכה של אפל, אבל את הכניסה של היצרנים הקוריאנים ואת מלחמתם מול היפנים אפשר היה לזהות. סמסונג ו-LG הוכיחו לעולם שהם מסוגלים לייצר מוצרים לא פחות טובים מהמוצרים היפניים וזולים יותר, בדומה למה שקרה בשוק הרכב.
פנסוניק החלה לאבד נתחי שוק משמעותיים, אך זו לא הייתה הבעיה העיקרית. לדברי גורמים שעבדו עם אלוביץ', הבעיה המרכזית של החברה הייתה שאלוביץ' לא צמצם מספיק את ההוצאות והיא התחילה להפסיד.
נוקיה, שהחזיקה בעבר 40% מהשוק, נמחקה ורוב השוק נכבש על ידי סמסונג ואפל. לדברי אותם גורמים, האופי הטוב של אלוביץ' מנע ממנו לצמצם ולנקוט פעולות דרסטיות של מיזוג בין הפעילויות השונות של החברה בעת שהמשבר כבר היה בדלת. בשתי החברות היה צריך לצמצם ולהשאיר רק שלד מצומצם, אבל בכיר שעבד בהן אומר כי "ההתנהלות של אלוביץ' כלפי מנהליו הייתה רכה וטובה מדי. כשמסתכלים אחורה, ברור שהיה נכון למזג את שתי החברות כבר ב-2010. הוא החזיק מערכת כפולה של תפעול וניהול בעולם שבו שני המותגים שלו מאבדים נתחי שוק בצורה דרסטית".
Yes
הטעויות הגדולות של יורוקום בחברת yes החלו ברגע שאלוביץ' רכש את מניות המיעוט בחברה והחל להתחרות בבזק על השליטה בה. אלוביץ' שילם 270 מיליון שקל עבור 19% מהמניות. "כל התשלום נעשה בחוב, הוא לקח את החוב עליו - ו-yes היא חברה שמעולם לא שילמה דיבידנדים. הוא אמנם מכר לה ממירים, זה נכון, אבל זה פיצה רק בחלק על החובות הגדולים שלקח. בסוף היום, הבעיה הייתה הריביות על ההלוואות מהבנקים. וכשאתה לוקח נכס בחוב והנכס הוא לא נכס מניב, אז יש בעיה גדולה", אומר גורם מקורב.
"הטעות ב-yes הייתה, שעוד במקור, לפני 2009, גם שם חלק מההשקעות נעשו בחוב. הרי הוא התחרה בבזק, שהייתה גדולה עליו, מי יזרים ל-yes כסף וישתתף באותן הלוואות בעלים. כך שהטעות הראשונה שחלק גדול מהלוואות הבעלים נעשו באמצעות חוב בנקאי, והטעות השנייה שהוא קנה את המיעוט ב-270 מיליון שקל".
הטעויות בנדל"ן
לדברי גורמים שונים שאיתם שוחחנו, "בתחום הנדל"ן השגיאות שנעשו הן שכעובדה כל נכסי הנדל"ן של אלוביץ', באופן די נדיר, זה נדל"ן יזמי שאינו מניב. ואז למעשה מה שקרה הוא שיורוקום לקחה חוב כדי לקנות קרקעות באזור גבעתיים, ופעם שנייה פרויקטים יזמיים מסוכנים יחסית, כמו מיד טאון ונווה צדק. כשאתה לוקח מינוף בנדל"ן והנכסים לא מניבים תשואה שוטפת, אתה מוצא את עצמך כל הזמן במרדף איך לשלם את הריבית".
"זו כנראה גם אחת הסיבות שהחוב של יורוקום נדל"ן החליף כמה פעמים נושים עד שהגיע למצב של היום, שהוא נמצא בידי בנק מזרחי והמוסדיים. בשלב מסוים כבר לא היה ממי לקחת חוב ואז שועבדו המניות בחלל בתמורה", מציינים אותם מקורות.
חלל
חלל היא סיפור עצוב בקבוצת יורוקום. בהשוואה לכל יתר הטעויות שנעשו בקבוצה, ככל הנראה בחלל אלוביץ' ספג מכות קשות שלא בצדק. ללא מעורבותו של אלוביץ', תחום החלל בישראל היה יוצא נפסד. אלוביץ' היה היחיד שכאשר התעשייה האווירית הפסיקה להשקיע בחלל הוא קנה את מניותיה. לדברי מקורב, "הבעיה הגדולה שהוא קנה את המניות ב-70 שקלים למניה ואת מרבית הרכישה ביצע בחוב. המניה היום ב-14 שקל. האיש מופסד 80% על רכישת חלקה של התע"א. גם חלל היא חברה שמעולם לא חילקה דיבידנדים, ובדומה לנדל"ן - אין לה תשואה שוטפת.
"מה שחיזק את הנפילה שלו בחלל היה ניסיון המכירה שכשל לחברה הספרדית Hispasat ב- 2013-14 במחיר של 70 שקל למניה - מכירה שהרגולטור בישראל טירפד. זה אומר הפסד של 56 שקל למניה ובמצטבר הפסד של 700 מיליון שקל בגין אובדן שני הלוויינים שבאו אחר כך. אילו אושרה העסקה היו לו היום עוד 700 מיליון שקל וסביר להניח שלא היה מגיע לפירוק".
יוצא כי דווקא אותו רגולטור שלא נתן היתר שליטה לספרדים הביא, שלא במתכוון, לכך שאלוביץ' ספר את הקריסה של הלוויינים עמוס 5 ו-6. עמוס 5 כידוע אבד בשמיים ועמוס 6 התפוצץ בשיגור.
אינטרנט זהב
דווקא הנכס שכרגע בכותרות, אינטרנט זהב, שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק, הוא הנכס היחיד שאלוביץ' לא לקח עליו חוב ולא נאלץ להזרים לו כסף. הוא הקים אותה ב-92' כחברת תקשורת וב- 95' הפך אותה לחברת ISP. את כל ההשקעות הוא משך מהרווחים של אינטרנט זהב ומ-99 אינטרנט זהב לא שילמה לו דמי ניהול ולא דיבידנד, אבל הוא גם לא נאלץ להזרים לה כסף. במלים אחרות, הוא לא לקח את המינוף על בזק. יחד עם זאת, אם היה מעלה דיבידנד מביקום לאינטרנט זהב וליורוקום תקשורת שמעליה, סביר להניח שמצבו היה יותר טוב והחובות שלו היו קטנים משמעותית, אבל זה כבר סיפור אחר.
לצד השגיאות הגדולות היו לאלוביץ' גם סיפורים קטנים של הצלחות, אומרים אנשים שעבדו איתו. "היה לו סיבוב יפה שעשה בחברת פוינטר, סיפור השותפות שלו בפילת מדיה, גם בחברת אנלייט רשם השקעה טובה, אבל זה כסף קטן. חלל, yes, החברות התפעוליות והנדל"ן - שם נגרם לו עיקר הנזק. הכל קוזז על הריביות על החובות ובסוף נאלץ למכור חלק מהקרקעות במחירים נמוכים.
"הוא היה מאוד דומיננטי ואני יכול להגיד לך שהרבה אנשים שליוו אותו לא ידעו לשמור עליו כשצריך, ובמקום לעצור אותו ניצלו אותו. כשאתה עושה מהלך לא טוב בחלל, למשל, זה לא מקריס אותך. אבל הנהנתנות בחברות תפעוליות זה משהו שצורם. אבל אי אפשר היה לדבר איתו. הוא לא חתך כי הוא לא רצה להיכנס לפוליטיקות הבינאישיות. חלק גדול מהניהול בתפעוליות היה במקביל גם עם בני משפחה, וזה עשה את הכל מסובך יותר. הוא איש טוב מדי".