פעיל בוול סטריט /צילום: רויטרס
שוק האג"ח בארה"ב מתחיל להיות מלהיב יותר, מפני שתשואת אג"ח האוצר ל-10 שנים חצתה סוף סוף את רף ה-3%. זהו אמנם רק מספר, אך הוא מסמן את מגמת העלייה של ריביות הטווח הארוך, שמעיקות על הכלכלה, אותה אג"ח הניבה רק 2.41% בתחילת שנה זו.
המשקיעים התמקדו בעליית תשואת האג"ח לעשר שנים מעל 3% שלשום (ג') - וזו הייתה אחת הסיבות לירידת שערי המניות החדה יחסית. אבל ההתפתחות החשובה יותר נוגעת להתנהגות כל שוק אג"ח האוצר, ומה שקורה בו איננו ממש שלילי למניות. הציפיות הן שהפדרל ריזרב ימשיך להעלות את הריבית, מה שהרים את תשואת האג"ח לשנתיים ל-2.47%, מ-1.89% בתחילת השנה. כתוצאה מכך, עקומת התשואה - המרווח בין תשואות האג"ח לשנתיים ולעשר שנים - התכווצה ל-0.5 נקודות אחוז בלבד.
זהו מצב טוב להיות בו. צמיחה כלכלית בריאה תניע את הפד להמשיך להעלות את הריביות, ואינפלציה מתונה תמנע עלייה חדה בריביות הטווח הארוך. ההשתטחות הזו של עקומת התשואה גורמת לאנשים לדאוג מפני שהשוק מתקרב להיפוך מפחיד בעקומה, כלומר למצב שבו התשואה לשנתיים תהיה גבוהה מהתשואה ל-10 שנים. עקומה הפוכה כזו ניבאה בעבר במקרים רבים מיתון.
הכלכלה תספוג עוד העלאות ריבית
אנחנו עוד לא שם. העקומה הנוכחית עדיין חיובית, מה שמאותת שכי משקיעי האג"ח מאמינים שהכלכלה תוכל לספוג את העלאות הריבית של הפד. עקומה שלילית, לעומת זאת, מאותתת שמשקיעים מאמינים שהפד העלה את הריבית עד לנקודה שבה הכלכלה עלולה להשתעל, ואז הוא יצטרך להוריד ריבית כדי למנוע מיתון.
ריץ' ברנסטין מחברת הייעוץ ריצ'רד ברנסטין אומר שלא צריך לחשוב על עקומת התשואה כעמעם של אור (דימר), אלא כמתג של הדלקה וכיבוי - כיבוי כשעקומת התשואה מתהפכת. איך סיבה לחשוש לפני שהמתג מופעל, ואין התנפלות על פתחי יציאה כשזה קורה.
המניות נטו לרשום ביצועים יפים כשעקומת התשואה שטוחה יחסית. מאז 1976, כאשר המרווח בין תשואת האג"ח לשנתיים ולעשר שנים נע בין 0 ל-0.5 נקודת אחוז, מדד 500 S&P רשם בממוצע עלייה של 13% בשנה שלאחר מכן.
כשהעקומה התהפכה, S&P עלה רק ב-5% בממוצע, וגם חווה כמה מהירידות הטראומטיות ביותר שלו.
זו אמנם אזהרה, אבל שוק אג"ח האוצר עוד לא קרא לרוץ למקלטים.