דיוויד רוקפלר / צילום: רויטרס
איל הנפט ג'ון ד. רוקפלר, ממייסדי סטנדרד אויל, הפך למיליארדר הראשון בעולם בתקופה שבה תקציבה השנתי של הממשלה הפדרלית של ארה"ב לא עלה על 700 מיליון דולר. החודש עשוי גם אוסף האמנות העצום של נכדו, דיוויד רוקפלר, לעשות היסטוריה אם יימכר ב-1 מיליארד דולר באירוע של בית המכירות הפומביות כריסטי'ס בניו-יורק. אף מכירה פומבית של עיזבון לא חצתה מעולם את רף מיליארד הדולר.
אך אף אחת מהשושלות שנוצרו בעידן תור הזהב של התעשייה בסוף המאה ה-19 לא הצליחה להפוך לסמל כמו שושלת רוקפלר, ששמה הפך לשם נרדף לעושר. דיוויד רוקפלר, לשעבר יו"ר ומנכ"ל צ'ייס מנהטן בנק, שעמד בראש משפחתו המורחבת במשך עשרות שנים עד שנפטר לפני שנה בגיל 101, חי כמו מלך, בהתאם למוניטין של משפחתו. הוא ירש יצירות אמנות, אך במהרה פיתח טעם משל עצמו, ועיטר את ארבעת מקומות מגוריו במדינת מיין ובמנהטן ביצירות מופת של קלוד מונה, אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, פול סזאן, גילברט סטיוארט, אדוארד הופר וג'ורג'יה אוקיף.
דיוויד ואשתו פגי, שהיו נשואים 56 שנים, צברו גם 67 מערכות כלי אוכל מפורצלן, כולל את מערכת כלי אוכל מתוצרת Sevres שאותה לקח נפוליאון לגלותו באי אלבה. בני הזוג קיבלו ממלך מרוקו חסן השני סל פיקניק קלוע בגודל של ספסל בגן ציבורי.
לאחר מותו של דיוויד הגיע הונו האישי ל-1.6 מיליארד דולר. במהלך חייו הוא תרם 1.4 מיליארד דולר למטרות פילנתרופיות כגון חינוך, שימור הטבע ומוסדות תרבות כגון המוזיאון לאמנות מודרנית (MOMA).
כל ההכנסות - לצדקה
בצוואתו הורה דיוויד לתרום 650 מיליון דולר נוספים, ולפיכך הסכימו הוא ויועציו מכריסטי'ס למכור כמעט את כל הנכסים בעיזבונו האישי לאחר מותו, כדי לתרום את כל התקבולים. כך באה לעולם המכירה הפומבית שתעלה על כל קודמותיה.
בניגוד למשפחות רבות שבניהן מתקוטטים או תובעים זה את זה בגין פירוקו של אוסף אמנות מהמעלה הראשונה, נהגו בני משפחת רוקפלר מאז ומתמיד להבהיר את כוונותיהם האלטרואיסטיות, לדברי פגי דאלייני, בתו של דיוויד. "ידענו כל הזמן על התוכנית, ולכן לא היו לנו אף פעם ציפיות לרשת את יצירות האמנות".
אך עבור פרשנים שהקדישו שנים למעקב אחר עושרם הצומח של בני משפחת רוקפלר, מדובר באירוע רב משמעות. "זה מרגיש כמו העברת הלפיד מהג'נטלמנים אניני הטעם של דור הטייקונים לאספנים של היום, שמה שמניע אותם זה מצב השוק, ושבודקים ללא הרף את שווי ההשקעה שלהם ביצירות האמנות", אומר איוואן בירד, מנהל שירותי ייעוץ האמנות הלאומיים ב-U.S .Trust.
דיוויד רוקפלר ניסה להתנהל בדיסקרטיות בעולם האמנות, אך האוסף העצום שלו הפך לאגדה בממסד הניו-יורקי. דיוויד, שנולד ב-1915, והיה הצעיר מבין שישה ילדים, גדל בבית בן תשע קומות ב-West 54th Street - אתר שלאחר מכן הפך לגן הפסלים של המוזיאון לאמנות מודרנית. הוא החל לאסוף חיפושיות בגיל שבע, ובסופו של דבר היו לו 150,000 פריטים, אך רק לאחר נישואיו ב-1940 החל לעסוק ברצינות באיסוף של פריטים אחרים חוץ מחרקים (את החרקים הוא הוריש למוזיאון לזואולוגיה השוואתית בהרווארד).
מתחילת שנות החמישים יצרו רוקפלר ואשתו לעצמם בקפדנות ובהתמדה אוסף ברמה מוזיאונית. בני הזוג הסכימו שלכל אחד מהם תהיה זכות וטו על כל יצירת אמנות שבן הזוג השני רוצה לקנות. ילדי המשפחה מספרים כי במקרים הנדירים שבהם התגלעו חילוקי דעות בין בני הזוג לגבי יצירת אמנות, נהג האב לקחת את היצירה למשרדו בבנק, או להשאיל אותה לאחד הילדים. לאחר מותה של פגי בגיל שמונים ניסה האב להמשיך להתעדכן במגמות האמנות המודרנית, וביקר בתערוכות בסוהו ובצ'לסי בניו-יורק, אך לא ביצע רכישות רבות: כיסא עתיק, רישום של וינסנט ואן גוך, ואזה סינית.
גאות בשוק האמנות
המכירה הפומבית של אוסף רוקפלר מתרחשת בתקופה שבה שוק האמנות כולו נמצא במגמת עלייה הודות לזרם הקונים הבינלאומיים החדשים והממולחים, כפי שניתן היה לראות במכירת 'סלבטור מונדי' (מושיע העולם) של ליאונרדו דה וינצ'י תמורת 450 מיליון דולר בכריסטי'ס בסתיו שעבר. לאחר שיצירת אמנות נמכרה בקרוב לחצי מיליארד דולר, אין זה מופרז להמר על כך שכל אוסף רוקפלר - הכולל 1,562 יצירות אמנות וחפצי נוי - יימכר בסכום כפול.
הפעם יעמוד כוח המשיכה של השם 'רוקפלר' למבחן קשה יותר בגלל אוסף כלי הפורצלן והרהיטים - קטגוריות שמחיריהן והפופולריות שלהן מפגרות בהרבה אחר יצירות האמנות המודרנית. וויליאם סטפורד, מומחה כריסטי'ס לחפצי נוי, אמר שהאומדן הגבוה ביותר לאחד מ-250 פריטי הריהוט המוצעים למכירה הוא 70,000 דולר לזוג שרפרפים בסגנון המלכה אן - מחיר נמוך משמעותית משל רהיט ברמת יצירת אמנות. אחד הפריטים הזולים ביותר בעיזבון נכלל גם הוא בקטגוריה זו - כיסא ילדים בסגנון ווינדזור שיוצע למכירה ב-200 דולר.