גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה דורשת ממפעלים בסיכון גבוה להתמגן מהאקרים

המשרד להגנת הסביבה ידרוש כבר בחודשים הקרובים מכ-60 מפעלים שמוגדרים בסיכון גבוה להשקיע מיליונים במיגון מפני תקיפות סייבר ● מפעל שלא ייערך, לא יקבל היתר רעלים ● בכיר במשרד להגנת הסביבה: "בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול"

בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/  צילום: Chris Helgren / רויטרס
בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/ צילום: Chris Helgren / רויטרס

המשרד להגנת הסביבה ומערך הסייבור הלאומי מוטרדים מאוד מהתרחיש הבא: מערכות הבקרה של מפעל כימי גדול שמחזיק מלאי חומרים דליקים או רעלים מסוכנים, מותקפות על-ידי האקרים שנמצאים בקצה השני של העולם; הם משבשים את אמצעי הבקרה שאמורים להתריע על תקלה, הלחצים בצנרת ההולכה הפנימית של המפעל עולים בפתאומיות, מערכות הקירור מושבתות, הטמפרטורות במערכות אחרות עולות - והמפעל הופך לפצצה מתקתקת.

איום הסייבר שהופך מוחשי יותר ויותר, הניע את משרדי הממשלה לפעולה - רגולציה חדשה שתושת בקרוב על התעשייה הישראלית. המדינה מתכוונת עוד השנה להקשיח את הפיקוח על היערכות התעשייה הכבדה לקראת מתקפות רשת הרסניות, ולחייב מפעלים רבים להטמיע מערכות ואמצעים לגילוי ונטרול מתקפות סייבר בזמן אמת.

הסכנה הגדולה בפיגוע סייבר מהסוג הזה היא פגיעה נרחבת בשלום הציבור ובסביבה באמצעות גרימה לדליפות מכוונות של שפכים רעילים שיזהמו את הקרקע או את מי התהום; פיזור של חומרים רעילים וגזים מסוכנים לאוויר; שריפה של חומרים מסוכנים; שפך חומרים רעילים למאגר מים או למערכות ניקוז מרכזיות ועוד.

מנכל המשרד להגנת הסביבה / צילום: אוריה תדמור

"כבר היו ניסיונות כאלה, ורק בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול בישראל שנמצא בקרבת שכונת מגורים, ולא רחוק ממנו יש בית ספר", אמר לגלובס מנהל היחידה להגנה על מידע וסייבר בתעשייה במשרד להגנת הסביבה, יעקב דולמצקי והוסיף כי "למתקפת סייבר יש פוטנציאל להסב נזק משמעותי יותר מזה שנגרם באירוע רגיל דליפת חומרים מסוכנים, בעקבות תאונה למשל".

היעד הסופי: מיגון 4,000 מפעלים

על פי התכנית המתגבשת, האכיפה בנושא תחל בחודשים הקרובים בכ-60 מפעלים שמוגדרים בעלי סיכון גבוה. הכוונה היא למפעלים המחזיקים בהיתר להחזקת חומרים רעילים או חומרים נפיצים ומסוכנים שדרושים לתהליכי פעילות היצור השוטפת שלהם.

במשרד להגנת הסביבה מסרבים לפרט על אילו מפעלים מדובר, אך על פי הערכות מדובר במפעלים ביטחוניים; בתי זיקוק; תעשיות כימיות ועוד. פעילויות בתחומים אלה נעשות לרוב במפרץ חיפה, באזור התעשייה באשדוד, באזור התעשייה נאות חובב שבנגב ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ.

את הרגולציה החדשה בנושא עתיד להוביל צוות מהיחידה להגנה על מידע וסייבר של המשרד, וזאת במסגרת המהלכים השוטפים שמקיים המשרד מול התעשייה מתוקף היתרי הרעלים שהוא מספקם למפעלים.

ההחלטה להרחיב את הפיקוח על התעשייה מחשש לתקיפות סייבר התקבלה בממשלה כבר בחודש פברואר 2015, תחת הכותרת "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר". עוד הוחלט כי כי יישום התכנית יעשה דרך מערך הרגולציה הממשלתי הקיים.

לקראת יישום החלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה גיבש תכנית רב שנתית והקים בשנה האחרונה יחידה ייעודית להגנה על מידע וסייבר בתעשייה.

לפי התכנית, בסופו של דבר 4,000 מפעלים בכל רחבי הארץ יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני תקיפות סייבר.

"אנחנו פועלים על פי תורת ההגנה שגיבש מערך הסייבר ועל פי ההנחיות שמתקבלות ממנו", אמר מנהל היחידה דולמצקי בשיחה עם גלובס, והוסיף: "נרחיב את הפיקוח בכל שנה לעוד ועוד מפעלים בהתאם למידת המסוכנות שהם מהווים, נתחיל עם המסוכנים ביותר, שכן מדובר בכ-60 שנמצאים בכחל רחבי הארץ".

"האיומים הולכים ומתגברים"

מפעלים שיהיו כפופים לפיקוח החדש יידרשו למנות מטעמם בעל תפקיד שיהיה אמון על קבלת הנחיות מיחידת הסייבר של המשרד להגנת הסביבה, לפעול לניטור המערכות השונות, לעדכן את תוכנות ההגנה ועוד. כל מפעל כזה יידרש גם לבצע מיפויים של מערכות ממוחשבות שמקושרות למלאים של חומרים מסוכנים.

בנוסף על כך, כל מפעל יהיה חייב לגבש תכנית למניעת סכנה לציבור ולסביבה כתוצאה מאירוע סייבר. על בסיס הערכת הסיכונים במפעל, ייקבע לכל מערכת ממוחשבת במפעל סיווג, בהתאם לחומרים המסוכנים שקשורים אליה. המפעלים יידרשו להגיש את התכנית שגובשה לאישור המשרד להגנת הסביבה, והיא תאושר במסגרת הביקורת המקדימה שנעשית במפעל טרם מתן היתרי רעלים.

"אנחנו לא מוכנים לאיומים האלה - והם הולכים ומתגברים", אומר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, בשיחה עם גלובס, ומזהיר: "מדובר באיומים שאינם פופולאריים ולכן עד עכשיו לא היתה השקעה של משאבים לקראתם".

תקיפות סייבר כלפי מתקנים תעשייתיים כבר אירעו במהלך השנים ברחבי העולם, אחת מהן, מתוקשרת במיוחד, כוונה ב-2010 נגד כור גרעיני באיראן באמצעות וירוס שנקרא סטוקסנט. התקיפה גרמה לשיבוש קריטי בתשתיות הכור, לסיבוב מהיר של הצנטריפוגות המשמשות לתהליך העשרת האורניום, ובשל כך להוצאתן מכלל שימוש.

תקיפה זו יוחסה בעבר לישראל ולארה"ב במסגרת מאמציהן לשבש את התקדמות איראן להשגת יכולות גרעיניות צבאיות.

מלבד תקיפה זו, במשרד להגנת הסביבה מונים עוד שורה של אירועי סייבר שהכו במקומות נוספים בעולם במשך השנים. לדוגמה,תקיפת מערכת הביוב באוסטרליה שגרמה להצפת שמורות טבע ולנזק סביבתי כבד, או הפגיעה ברשת החשמל במערב אוקראינה בסוף 2015. באותה תקיפה שובשה פעילותן של עשרות תחנות חשמל ושלוש תחנות כח, מה שגרם להפסקות חשמל נרחבות במדינה. תחקיר מקיף שנעשה בעקבות האירוע, העלה כי לא מדובר בהפסקת חשמל רגילה - אלא במתקפת סייבר.

המדינה מציתה לאט מדי

למרות פוטנציאל ההרס של פיגוע סייבר שיופנה כלפי מפעל גדול, המדינה מתנהלת בעצלתיים: ההחלטה על השתת הרגולציה החדשה על התעשייה התקבלה כבר בחודש פברואר 2015 בממשלה. מאז חלפו יותר מ-3 שנים, והשנה רק 60 מפעלים מבין אלפים יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני התקפת סייבר.

במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי התקדמות בתהליך הזה הייתה כרוכה בהשלמת הליכי ההקמה של מערך הסייבר הלאומי, שהוא הגוף שאמון על הכתבת המדיניות בנושא למשרדי הממשלה: "הייתי שמח מאד אם הביצוע היה יותר מהיר", אמר מנכ"ל המשרד ישראל דנציגר והוסיף כי "עם זאת, אנחנו מתקדמים בנושא יפה מאד".

גורמים שונים במשרד התקשו להעריך את העלויות שיושתו על המפעלים בשל הדרישה מהם להטמיע מערכות חדשות להגנה מפני תקיפות סייבר. שם מציינים כי העלות המשרדית של ההיערכות לקראת השתת הרגולציה החדשה נאמדת בכמה מיליוני שקלים. לפי שעה, המדינה לא מתכוונת להשתתף בעלויות שיושתו על התעשייה כתוצאה מהתכנית הממשלתית להתאמת אמצעי הגנה למערכות היצור השונות. במשרד להגנת הסביבה אומרים שיעשו ככל יכולתם על-מנת להוריד את העלויות למינימום האפשרי, ולהשתמש במערכות שכבר קיימות במשרד מבלי לדרוש מהמפעלים רכש נוסף.

לרוב, מדובר על אמצעים שתפקידם ליצור הפרדה ברשתות הפנימיות שמפעילות את המערכות השונות במפעלים, ובכך להקטין את היקף הפגיעה בהם עקבות מתקפת רשת.

איום הסייבר על התעשייה נחשב לאיום מידי, כזה שאיש לא יכול להעריך את התממשותו זמן רב מראש. יתרה מכך, המתקפה עשויה להתגלות רק לאחר שהחדירה למערכות הבקרה ולמערכות ההפעלה של מתקן רגיש כבר בוצעה.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אנשיו מתפרצים עם הרגולציה לדלת פתוחה - שכן גם לתעשיינים עצמם יש אינטרס להגן על המערכות שלהם מפני תקיפות רשת באופן שעשוי להביך אותם מול לקוחות, לפגוע בתדמית החברה, לחשוף את סודותיה לפני חברות מתחרות ולהסב נזק כספי משמעותי: "אנחנו פועלים בתיאום עם התאחדות התעשיינים בנושא הזה, ולתעשיינים זה חשוב בדיוק כמו שזה חשוב לנו", אמר מנכ"ל המשרד דנציגר.

עוד כתבות

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח: ארה"ב מעכבת מסירת פצצות מדויקות כדי להעביר מסר לישראל

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע