עומרי בורל, מייסדת שותפה ב-TechForGood / צילום: ראובן קפוצ’ינסקי
קבוצת יכין מודיעה שתשקיע עד מיליון דולר במיזמים בשלבי סיד, במסגרת חממת האגטק יכין אימפקט. החממה החלה את פעילותה החודש עם 4 מיזמים בתחומי החקלאות החכמה והפתרונות לבעיית בזבוז המזון. המיזמים ישתתפו בחצי שנת פעילות בחממה, במסגרתה יעבדו עם לקוחות שונים בתעשיית החקלאות, לצורך פיתוח פתרונות לבעיות הקיימות בשוק.
היום (ד') יכין הודיעה כי במהלך ששת החודשים הקרובים, תבצע השקעות של עד מיליון דולר בכל אחד מהמיזמים בחממה, מתוך תקציב המיועד למטרה זאת. מדובר בהשקעה אסטרטגית, אשר תנאיה יקבעו במשא ומתן מול כל אחת מהחברות בחממה, אשר בהן תבחר יכין להשקיע. בכוונת יכין להמשיך ולהשקיע בחברות גם בסבבי המשך ולהטמיע את מוצריהן בחברה, אם שיתופי-הפעולה יתבררו כמוצלחים.
החממה, מיזם משותף של חברת יכין ושל Tech for Good, שמה לה מטרה לקדם ולהשקיע במיזמי אגטק העונים על ל-17 המטרות להתפתחות בת-קיימא שקבע האו"ם (SDG- 17 Sustainable Development Goals), תוך התמקדות בצמצום ההשפעה השלילית של חקלאותעל הסביבה, ובמניעת בזבוז מזון. ההזדמנות העסקית בפתרון הסוגיות הללו מוערכת על ידי האו"ם ב 2.3 טריליון דולר בכל העולם.
מודל העבודה של החממה מתמקד בחיבור בין התשתית של התעשייה הותיקה לבין הפיתוחים הטכנולוגיים של המיזמים. הסטארט-אפים שישתתפו בחממה, יקבלו גישה ישירה לקרקעות ולתשתיות החקלאיות של יכין לטובת עריכת פיילוטים וניסויים, ליווי אגרונומי , ליווי פיננסי, ליווי משפטי ועוד. בשל המחסור בגישה לקרקעות חקאיות בשלבים המוקדמים, מיזמים רבים בתחום מתקשים לפרוץ לשוק ולגייס מימון ראשוני. שיתוף-הפעולה בין סטארט-אפים לבין חברות בתעשייה החקלאית, אמור לסייע לדיוק הפתרונות כבר בשלבים המוקדמים.
עמרי בורל, מייסדת שותפה ב-Tech for Good, אמרה ל"גלובס" כי ההשקעה של יכין במיזמי האימפקט בחממה, מגיעה על רק שינוי כולל בגישה של חברות חקלאיות גדולות בשנים האחרונות: "עד היום, החברות התמקדו באיך אפשר לקחת את הקרקעות ולהוציא מהן יותר, מה שנקרא חקלאות אינטנסיבית באמצעות דשנים כימיים, הדברה ודברים כאלה. הרעיון היה להוציא מהקרקע יותר כדי להוציא ממנה יותר כסף. היום ההבנה היא שזה לא ססטיינבילי. חקלאות ששוחקת את הקרקע, מייצרת הרבה בעיות שעולות הרבה מאוד כסף, לממשלות, לציבור ולאותן החברות. יכין מבינה שההסתכלות שלה לשנים הבאות, צריכה להיות כזאת שלא תזיק לאדמה, לא לגידולים עצמם, ולא לנו. הדבר הזה תורגם על ידי האו"ם להזדמנויות עסקיות של ממש. היום אנחנו רואים שחברות מחפשות פתרונות כאלה יותר ויותר, וסטארטאפים מציעים פתרונות כאלה".
ב-Tech for Good מספרים שהעבודה על מחזורי החממה הבאים כבר החלה. לדבריהם, הכוונה היא להרחיב את התוכנית כל שתכלול מספר גדול יותר של משתתפים, וכן לערב שחקנים בינלאומיים שיצטרפו ליכין. המטרה שהציבו לעצמם היא די שאפתנית: להגדיל את נתח ההשקעות הגלובליות במיזמים ישראלים בתחום האגטק. "כל השחקנים שאיתם אנחנו מדברים מסתכלים על זה בעיניים כפולות: גם כהזדמנות השקעה וגם על האפשרות להטמיע את הטכנולוגיה הזאת אצלם", סיפרה בורל.
"לתפיסתנו, קידום מיזמי אגטק בראשית דרכם על ידי גופים חזקים המחויבים לדרך, יוכל להביא לעליית מדרגה משמעותית ולפתוח קשת בלתי מוגבלת של הזדמנויות לתעשיית האגטק הישראלית בעולם", אמרה הילה רום, מנהלת חממת יכין אימפקט וסמנכ"לית פיתוח עסקי ושיווק בקבוצת יכין, על החלטת החברה להשקיע במיזמים. היא הוסיפה כי "פעילות ההשקעה של קרנות הון הסיכון בתחום עדין קטנה היות והן מחפשות בשלות רבה יותר שליזמי אגטק קשה מאד להגיע אליה, בין היתר בשל העדר אפשרויות מימון בשלבי החיים הראשונים".
הסטארט-אפים שהתחילו לעבוד בחממה:
WeedOUT: קוטל עשבים ביולוגי, שנועד להוזיל את עלויות החקלאי ולהפחית את הנזק שנגרם לסביבה מקוטלים כימיים.
Viridix: פלטפורמה שנועדה לספק מידע מדויק ורציף לחקלאים, אודות פוטנציאל המים בקרקע, לצורך הגדלת הפריון של השטח החקלאי תוך חסכון במי השקיה ובדשנים.
Bio-Pel: טכנולוגיה של שחרור איטי של שמנים אתריים, לצורך הדברה ביולוגית לשלבי הגידול, האחסון והשינוע, במטרה להפחית רקבון של מזון לאחר הקציר או הקטיף.
Clarifruit: טכנולוגיה שנועדה לזהות ולספק מידע לגבי בשלות ואיכות של תוצרת חקלאית, לטובת אופטימיזציה של תמחור, ניהול מלאי, ושיווק.