דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג / צילום: רויטרס
בין כל מלחמות הסחר שיזם הנשיא דונלד טראמפ, הקלפים שהיו לו נגד סין היו החזקים ביותר. במאבק הזה יש היגיון כלכלי, אסטרטגי ופוליטי שאין לעימותים מול קנדה, מקסיקו, מערב אירופה ויפן. אבל דווקא סין נראית הצד המנצח. על אף שאלה עדיין ימים ראשונים, סין הצליחה לחמוק מרוב המכסים שבהם איימה עליה ארה"ב, ולא ויתרה על שום דבר משמעותי.
תחילה נראה היה שלטראמפ יש תיאבון גדול יותר לעימותים עם סין מאשר לקודמיו. במקום זאת, סין ניצלה בחוכמה את נקודות החולשה שלו: התקווה לפריצת דרך ביחסים עם צפון קוריאה, בת חסות של סין, סף נמוך לספיגת כאב פוליטי בייחוד במדינות החקלאיות הרפובליקאיות, ונכונות לשחק את המשחק הסיני של הליכים משפטיים כקלף מיקוח מסחרי.
בסוף השבוע הסכימה ארה"ב להשעות לפי שעה הטלת מכסים על יבוא סיני בערך של 150 מיליארד דולר. סין הסכימה בתמורה לקנות יותר מוצרי אנרגיה וחקלאות. זה ממש לא משנה את התמונה הגדולה. מאחר שמדובר על קומודיטיז שנסחרים בשווקים עולמיים, סין פשוט תקנה קצת יותר בארה"ב מאשר בשווקים אחרים, שגם בהם נמכרות סחורות אמריקאיות.
העסקה הזו עשויה לגרום לחקלאים האמריקאים במרוצת השנים לעבור לגידולים עם מחירים טובים יותר בסין, אבל היבול האמריקאי ייקבע במידה מכרעת על ידי התנאים העולמיים, כמו תמיד.
אם מפיקי נפט הפצלים בארה"ב ייצאו יותר נפט לסין, הם ימכרו פחות בשווקים אחרים. סין תרכוש אולי יותר גז טבעי נוזלי, אבל זה היה כנראה בלתי נמנע: סין עומדת להפוך ליבואנית הגט"ן הגדולה בעולם בכל מקרה, וארה"ב היא רק אחת משלוש היצואניות המובילות. בפברואר, חברת Cheniere Energy חתמה על חוזה ארוך טווח לאספקת גט"ן ממפרץ מקסיקו לחברת הנפט לאומית הסינית.
הרכישות הסיניות המובטחות יפחיתו במעט את עודף הסחר עם ארה"ב, אבל לא קרוב ל-200 מיליארד הדולר שטראמפ ניסה להשיג. יתרה מזו, גירעון הסחר בעייתי פחות מאשר שפע הדרכים שבהן סין מעודדת את החברות שלה לנגוס נתחי שוק של חברות זרות יריבות, לדוגמה על ידי קנית הקניין הרוחני שלהן באמצעות רישוי כפוי של פעילות עסקית בסין, מיזמים משותפים או סתם גניבה, תוך הגבלת מה שחברת זרות יכולות לעשות בסין.
משרד האוצר האמריקאי בוחן כעת איך להגביל את ההשקעה הסינית בארה"ב, וסין אומרת שהיא תתיר לחברות זרות לייצר כלי רכב בסין ללא צורך במיזמים משותפים עם יצרניות מקומיות. אבל יש עדיין אינספור דרכים נסתרות יותר לקידום החברות המקומיות בשוק הסיני. לדוגמה, סין מחייבת יצרניות רכב חשמלי זרות להשתמש בסוללות מתוצרת סין, אך היא מתירה לקבוצת וולוו קאר הסינית להשתמש בסוללות איכותיות יותר מתוצרת קוריאנית.
המחויבות הסינית הגדולה ביותר עד כה היא "לקנות יותר מהדברים שהיא הייתה קונה בכל מקרה", כתב בראד ססטר, מומחה סחר במועצת ליחסי חוץ, בטוויטר. אין ניסיון לטפל ב"בעיה המבנית של המסחר הסיני: היבוא הנמוך של מוצרי ייצור, והשאיפה להמשיך להנמיך אותו".
נציגי ארה"ב יוכלו אולי לסחוט ויתורים מהותיים יותר מסין. "אם לא נקבל את מה שאנחנו רוצים, הנשיא יוכל תמיד להטיל שוב את המכסים", אמר שלשום (ב') שר האוצר סטיב מנוצ'ין. אבל אנשי הממשלה לא הראו תיאבון רב לניצול ההשפעה שלהם על סין.
טראמפ ביקש תחילה להפריד את הביטחון הלאומי מנושאי הסחר, אבל כדי למקסם את הסיכוי לפריצת דרך בנושא פירוק הנשק הגרעיני של צפון קוריאה בפסגה שלו עם המנהיג שלה ב-12 ביוני, הוא נמנע מלמתוח את היחסים עם הפטרונית סין.
סין משתמשת זה זמן רב באכיפה סלקטיבית של החוק שלה בתחומים כמו בריאות והגבלים עסקיים כקלף במו"מ עם חברות וממשלות זרות. היא השתמשה בטקטיקה דומה בסכסוך הסחר הנוכחי, עם הגברת בדיקות מכס של כלי רכב אמריקאיים ופולי סויה מיובאים, ועיכוב בדיקת ההגבלים העסקיים של מיזוג בין חברה אמריקאית עם יצרנית מוליכים למחצה מהולנד.
גם טראמפ נוהג כך למעשה. משרד המסחר האמריקאי אסר על אזרחי ארה"ב לספק רכיבים ליצרנית הטלפונים הסינית ZTE בטענה שהיא הפרה עיצומים. כאשר סין דרשה שהענישה הזו תוקל במסגרת דיוני הסחר, טראמפ הסכים, ואילו מנוצ'ין אמר שמדובר על "נושאים נפרדים לחלוטין". ארה"ב מצויה על סף הקלת הענישה של ZTE, ובתמורה תסיר סין כמה מכסים על יבוא חקלאי. עסקת החליפין זו היא "ממש לא רגילה", אמר נציג סחר אמריקאי לשעבר, כי המשמעות היא שהביטחון הלאומי האמריקאי נתון למו"מ.
כשטראמפ חשף לראשונה את הצעדים המקיפים שהוא תכנן נגד סין בחודש שעבר, הוא הזהיר שהאבק הזה יהיה כרוך ב"מעט כאב", אבל סף הכאב שלו נראה מוגבל. על אף שארה"ב תלויה הרבה פחות ביצוא שלה לסין מכפי שסין תלויה ביצוא שלה לארה"ב, סין פעלה נגד יבוא ממדינות רפובליקאיות שחשובות בבחירות הביניים בנובמבר השנה. זה יכול להסביר למה נציגים של ארה"ב העדיפו למנוע את הסנקציות הסיניות.
סין עדיין מחזיקה את הקלפים החלשים יותר במשחק הסחר, אבל היא שיחקה בהם הרבה יותר טוב.