מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: ליאב פלד
לפעמים משפט אחד שנאמר יכול לפתוח עולם שלם של תובנות. משפט אחד יכול להצית ניצוץ של רעיון מנצח, ומשפט אחד יכול לחשוף מגמה שמשפיעה על שוק שלם. הנה שתי דוגמאות מעולם הנדל"ן, שנאמרו בשבועות האחרונים.
ראש עיריית קריית ביאליק: "כל מכרז שיווק שנכשל - אני מרוצה"
ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, אמר את הדברים בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שבחנה את יישום הסכמי-הגג שהממשלה חותמת עם הרשויות המקומיות. עוד אמר דוקורסקי באותה ההזדמנות על הסכם-הגג שחתם מול המדינה: "זה נותן לי אוויר לנשימה. הסכמי-הגג הם מלכודת דבש".
הסכם-הגג בקריית ביאליק היה הרביעי במספר, והוא נחתם מול המדינה עוד בתקופת הממשלה הקודמת. להסכם יש שני צדדים: האחד - המדינה, שרוצה לקדם בנייה ומהר; השני - העירייה, שקיבלה הבטחות שונות ומשונות וחתמה בסופו של דבר על הסכם-הגג, שכולל בניית יותר מ-7,000 דירות בעיר בשנים הקרובות. אף אחד לא הכריח אותה.
הסכמי-הגג הם אחת מתוכניות הדגל של משרדי הממשלה לפתרון משבר הדיור. אבל הציטוט של דוקורסקי מזכיר לנו פעם נוספת עד כמה השלטון המרכזי טוב בסיסמאות, תוכניות ואקסלים של יחידות דיור - אבל מי שבאמת קובע את מה שקורה בשטח הם ראשי הערים.
העובדה שראש העיר מרוצה מכל מכרז שיווק שנכשל מראה בדיוק עד כמה העירייה מסייעת (או לא) למכרזים. בלי רוח גבית של השלטון המקומי, מאות אלפי יחידות הדיור של הסכמי-הגג לא ייבנו.
ההתנגדות של חלק מהרשויות המקומיות לבניית אלפי יחידות הדיור בעיר היא לעתים מוצדקת. עיקר הכספים שמגיעים לעירייה מכוח הסכמי-הגג מכוונים להסרת חסמים לתוכניות הבנייה. עם זאת, הסכם-הגג לא ממש מביא בחשבון את מצבה הכספי של העירייה, והאם היא בכלל תוכל לתמוך בתוספת התושבים הזו.
עם זאת, לא רק המדינה מתרשלת כאן. התרשלו גם ראשי הערים, שבתמורה לפארק, אצטדיון או כל דבר אחר, הסכימו לחתום על הסכמי-הגג.
מנהל רשות המסים ערן יעקב: "יש מקום לשקול לבטל את הפטור ממס על דירה עד 5,000 שקל"
מנהל רשות המסים הנכנס, ערן יעקב, אמר את הדברים במסגרת מפגשים של בכירי משרד האוצר עם הציבור הרחב, שהתקיימו בשוק הפשפשים ביפו לפני שבועיים. על פניו, אמירה משמעותית מאוד. בפועל - רק עוד אמירה, שמעבר להדים שיצרה בין כותלי הבר בשוק הפשפשים, לא נראה שתבשיל ליישום אמיתי.
גם קודמו בתפקיד, משה אשר, התייחס לנושא מספר פעמים בעבר ואמר דברים דומים, אבל עמדתה הרשמית של רשות המסים, כמו גם של משרד האוצר, עדיין לא מתייחסת לבחינה בפועל של הנושא. כדי להיות בטוחים, בדקנו שוב עם רשות המסים, אולי מנהל הרשות החדש מביא איתו יוזמה חדשה בתחום, אבל התשובה הייתה אותה התשובה. מדובר במשהו שלא נבחן ואין לגביו כל תוכנית או מהלך קונקרטי.
וכאן ראוי לשאול מדוע הנושא לא נבחן אם גורמים בכירים חושבים שיש מקום לבחון את סוגיית המיסוי הזאת. ולמה, אם ממשלת ישראל מכריזה מלחמה על המשקיעים מחד ומנסה לקדם שכירות ארוכת-טווח מנגד, לא לפתוח את הנושא הזה לדיון?
טיפול בפטור הזה הוא מהלך שיכול לתרום לשני הכיוונים. העלאת המס עשויה להכביד עוד על המשקיעים מחד, ומנגד יצירת מדרגות מיסוי שונות למשכירי דירות - ואולי אפילו התניית הפטור ממס בהשכרה ארוכת-טווח או היצמדות לתנאי חוק שכירות הוגנת - יכולה לעשות פלאים בשינוי שוק השכירות הפרטי.
אבל עד כמה שכל זה נשמע הגיוני, זה כנראה לא יקרה. לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל מחסור בנתונים אמיתיים בתחום השכרת הדירות בישראל. לרשות המסים קשה לדעת מי משכיר דירה, והיקף הדיווח בפועל נמוך מאוד.
פעם, באחד הגלגולים של חוק שכירות הוגנת, הייתה הצעה להקים רשם שכירויות בישראל. גוף במשרד המשפטים שירכז את הנתונים והמידע אודות שוק השכירות. אבל בגלל טענות על קושי ביורוקרטי וחדירה לפרטיות נגנזה היוזמה הברוכה הזו. אם מנהל רשות המסים חושב שהדבר ראוי לבחינה, אולי כדאי גם לבחון הקמת מאגר מידע של נתוני שכירות, ובשלב השני, עיסוק בפטור שרבים מסכימים שהוא בעייתי.