S&P 500 / צילום: שאטרסטוק
אל נשכח את יסוד היסודות כאשר אנו מתנהלים בשוק ההון: אף אחד מאיתנו אינו נביא. במיוחד לא נביא זעם מוצלח. ישנם כל-כך הרבה גורמים המעוניינים שהמגמה תהיה תמיד חיובית כך שהמציאות נוטה, רוב הזמן, להסכים איתם.
לראיה - הסדרה הארוכה של מאמרי הדעה על בעיית החוב, אותה סיימתי בשבוע שעבר. זו דנה בסוגיה כה נשכחת מעיני הציבור, ומעיני המדיה הכלכלית בכלל, עד כי רוב התגובות שקיבלתי עליה היו סוג של אי-אמונה בעובדות עצמן, ובוודאי פקפוק בתוצאה העגומה שיכולה להיווצר מפיצוץ הבועה המתוארת.
יש היגיון רב בכך: הרי, קובעי המדיניות הצליחו במשך עשרות שנים לטפל בכל משבר ומשבר, ולהימנע מהגעה לשפל דמוי שנות ה-30 של המאה הקודמת. לכן, בהשלכה ישירה מן העבר, זה המשתרע משנות השמונים ועד עתה, קיימת התחושה שגם הפעם "הכול יסתדר לטובה". אגב, זו תקוותי הכנה גם כן, כי האלטרנטיבה באמת קשה ומדכאת, ולמרות שאינני רואה שנעשים מעשים להקלה של אותה בעיה.
וכך, הפעם, כתגובה פסיכולוגית זוטא ממני, נעסוק בעובדה ממשית שכולם מכירים בה, דהיינו שהמחיר של נכס הינו האמצעי הטוב ביותר לדעת את מצב דעת המשקיעים כלפיו. איזה מחיר? של איזה נכס? כדי לעקוב אחרי אפשרות התפרצות משבר החוב, אפשר להתחקות אחרי נכסים רבים:
מחירו של האג"ח ל-10 שנים המדינתי האמריקאי, הדולר, והשפעות על מדינות ה-EM ("השווקים המתפתחים"), מדדי אג"חי הזבל, כנכסים מובילים של "אהבת-הסיכון", מדדי הריבית הבין-בנקאית, המהווה את קנה-המידה של החשש המוסדי האולטימטיבי, או אחר מחירן של המתכות היקרות, זהב וכסף, כסוג של בריחה לביטחון שאינו נתון להשחתה על ידי הבנקים המרכזיים.
אבל, בחרתי בנכס אחר. כזה הידוע לציבור הרבה יותר רחב, ואשר היווה את קנה-המידה של הצלחת הפעילות המוניטארית בכל תקופתם של גרינספאן, ברננקי, ו-יילן, כאשר אלה ישבו על כס ראש הפדרל ריזרב: מדד המניות S&P500. בעיניהם של קובעי המדיניות, המניות היו תמיד הבבואה הפסיכולוגית הישירה של מצב רוח הציבור כלפי הכלכלה: טוב או רע.
הנה גרף שבועי של אותו מדד:
כאמור, זהו גרף ארוך-טווח, המשתרע מאז נקודת השפל של 2009, ועד עכשיו, ה-Scale הוא ליניארי, ולא לוגריתמי. על מנת לקבל מושג חזותי אמיתי של רגלי המגמה, כמו שכתבתי כאן רבות, אנו נמצאים ברגל החמישית של המהלך העולה עד כה. אותו מהלך חמישי, אשר החל סביב 1800, הגיע בשיאו ל-2877, דהיינו כ-13 נקודות מן השיא המחושב על בסיס גודל הרגל העולה הקודמת, דהיינו כ-760 נקודות מדד, הנפילה מן השיא החזירה את המדד לשילוב הנדיר של קו המגמה העולה, והממוצע הנע 200 יום.
מאז, התחדשה המגמה החיובית לקראת אותו שיא של כל הזמנים, ברגל האחרונה נפרץ, בפעם הראשונה, קו ההתנגדות של המומנטום (סביב 50), אחרי הירידה הגדולה של תחילת השנה, המומנטום ירד חזרה נמוך בהרבה, מתחת ל-50.
משתי עובדות אלה קיימת סכנה ממשית לאישור סטייה שלילית מאסיבית, וזאת במקרה שהמחיר אכן יגיע שוב לשיאו ההיסטורי, ספרור גלי אליוט, לא מוצג, מצביע גם הוא על סיום של חמישייה של חמש וכו'... דהיינו מצב של השלמה בסבב מגמתי גדול וחזק במיוחד.
כאמור, אין כאן אמונה ביכולת הנבואית של הגרף המוצג, אלא רק בהצגה של מצבת הפרמטרים המעניינים טכנית בו. אוסף כזה של תנאי קצה, כאשר אנו זוכרים היטב את עוצמת מדיניות הרקע, והתגובה שהיא יצרה בשווקים המנייתיים, כל אלה אינם אומרים לנו לעשות משהו מיד אלא להיות ערים לסכנות סביב השיא ההיסטורי של 2890-2880, ובמיוחד, אם וכאשר נראה סימנים של ירידת המחיר למטה מן השילוב אשר הזכרתי כבר לעיל: קו מגמה תומך עולה, עם הממוצע הנע 200 יום, הפופולרי כל-כך.
■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במקרה שנעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.