מניות / צילום: Shutterstock
זהו סיפור של תקווה קטנה. לפני זמן לא רב דיווחו הבנקים האמריקאים על התוצאות העסקיות שלהם, ואחרי תצוגה לא רעה בכלל מן הנתונים, ראינו תגובה חיובית מתונה מן השוק כלפי המניות האלו. אמנם, מאז תחתית 2009 ראינו עליות דרמטיות במניות האלו אבל לאחרונה, ובמיוחד מאז תחילתה של השנה הנוכחית, ראינו מגמה שלילית ברוב מניות הבנקים האמריקאים, וזה היה גורם ממתן אופטימיות רציני למדי.
לדוגמא, הנה גרף שבועי של מניית ג'יי-פי-מורגן:
שימו לב שתנועת המחיר הייתה שלילית אבל בעלת מומנטום של שלילה (אינדיקאטור ה-מקדי התחתון) כאשר המחיר עדיין נמצא בחלק החיובי של האינדיקאציה הזו, דהיינו מעל ה-0.
אז מה קרה כאן? מה השתנה מאז ההתלהבות הגדולה שראינו באותן מניות ברגע עלייתו של טראמפ לשלטון? מה השתנה, במשך כל כך הרבה זמן, ביחס למוסדות הפיננסיים היוקרתיים בעולם? ובמיוחד, איך זה שמניות הבנקים לא שיקפו את שני האלמנטים הכלכליים החשובים של התקופה: גידול בצמיחה עקב הורדת מיסוי ורגולציה, ועלייה צפויה בריבית הנומינלית? הנה כמה רמזים לגבי ההתנהגות כלפי שני הגורמים האלו.
תחילה, כמה מילים על "רווחיות גדולה יותר עקב עלייה בריבית". זו הייתה מוסכמה מקובלת לחשוב שעלייה בריביות תיצור מרווח של רווחיות גדול יותר, ולכן הכנסות גדולות יותר עבור הבנקים. הנה גרף מעניין, המראה שמה שקורה בשטח לא שיקף זאת עד לא מזמן:
הגרף מראה את הפרשי הריביות נטו, שהבנקים מרוויחים, בכל רגע נתון, דהיינו ההפרש בין מה שהם יכולים לגבות, ומה שהם משלמים לספקי הנזילות שלהם ובעיקר הפד. מן הגרף הזה אנו רואים שיש אכן שיפור קטן אחרון בנושא, אבל מגמה ארוכה של ירידה דווקא ביכולת הבנקים לייצר מרווח בין הריבית הניתנת כאשראי, וזו שהבנקים משלמים בפועל. הכסף החינמי מן הפד כבר אינו כזה, ובמקום לנצל זאת למינוף ריביות אנו רואים קיטון במרווחים.
הסיבה הפשוטה היא שהצמיחה המקווה אינה גדולה מספיק על מנת לייצר ביקושים לכסף שיתדלקו יכולת תשלום של ריביות גבוהות יותר. רוב הציבור הפרטי, וגם הרבה מאוד מן הציבור העסקי, מילא את כרסו בכסף זול, כל עוד זה היה קיים, ולעיתים בקצב מסחרר ממש. לכן, עכשיו שיש קצת צורך בו לדברים מעשיים כמו יזמות והוצאות תעסוקה, ישנה רזרבה לא קטנה של מזומנים כבר קיימת. וכך, דווקא כאשר הייתה ריבית בסיס אפסית, ניתן היה לגבות הפרש טוב, כי אז הביקוש היה יותר גדול מאשר היום כאשר ההפרש מתבסס על רף גבוה יותר, אך יש ביקוש קטן יותר לכספים.
וכאן אנו מגיעים לעניין הצמיחה וההגעה של הביקושים לבנקים הגדולים דווקא. הנה גרף מ-בלומברג המתאר את השינוי באחוזי האשראי הניתן על ידי בנקים קטנים, או גופים חוץ בנקים, כחלק מן הנוף המימוני הכללי.
ב-2010 הגופים החוץ-בנקאים-גדולים אחזו בכ-20% מן השוק כאשר השנה הם כבר נמצאים סביב ה-46%! זו תופעה מעניינת הנובעת משני גורמים: ראשית, הבנקים הגדולים מחויבים למדיניות הרבה יותר קפדנית של בטוחות לגבי מתן אשראי, ובדיקה רצינית של יכולת הלווה להחזר. שנית, גודל הסכומים קובע, והרבה מאוד הלוואות קטנות נדחות מחוסר עניין מצד הבנקים הגדולים. הניירת האינסופית, והרגולציה המכבידה, מונעת מן הגדולים לבצע את העבודה מול לקוחות הרוצים את אותם סכומים קטנים.
אחרי כל הנאמר על הגורמים השליליים שהשפיעו, ברור שהשוק החליט לתת אמון מחודש לסקטור, כפי שמניית JPM הראתה לנו לעיל. האם משהו מן הגורמים המתוארים לעיל השתנה? לא, אבל לכל נכס פיננסי יש גם מצב של תיקון טכני, ויש להניח שגם לבנקים האמריקאיים הגדולים מגיע כזה. ולבסוף נזכור שבורסות אינן יכולות לייצר שוק שורי ארוך טווח כאשר החלק הפיננסי אינו משתתף בחגיגה. לדעתי, אם ימשיך התיקון ואולי יהפוך למשהו יציב ומגמתי יש סיכוי שנראה את המדדים הגדולים להגיע שוב, ואולי לפרוץ, את שיאי כל הזמנים שלהם.
■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.