בני גנץ / צילום: רויטרס, Andreas Gebert
מינוי בני גנץ לראשות ממשלה הוא מהלך מסוכן לנו ולמדינה. לא חלילה בגלל שאינו ראוי או בגלל שבנימין נתניהו טוב ממנו. רב-אלוף גנץ היה מפקד שלד"ג, יק"ל, אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד צפון וזרוע היבשה, נספח צה"ל בארה"ב, רמטכ"ל צבא הגנה לישראל ואפילו כיהן בכמה דירקטוריונים ועמד בראש חברה עסקית, רקורד עשיר שעומד לזכותו.
אבל עם כל הכבוד לרזומה הצבאי וההתנסות העסקית, גנץ הוא טירון פוליטי, טוראי שרק קיבל את המדים באפסנאות ולא יודע איך להדק את הכומתה לכותפת ולהצדיע נכון, ולכן, לתת לו עכשיו את ההגה של המדינה, זה סיכון שאני לא בטוחה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקחת. אף אחד לא היה ממנה מאבטח של בנק לנהל סניף או בוגר תואר שני להיות נגד בנק ישראל ואפילו איש עסקים גדול וכוכב טלוויזיה להיות נשיא ארה"ב. תראו את דונלד טראמפ.
כדי להגיע לכל תפקיד בכיר, בכל תחום - צבאי, עסקי, פוליטי, אקדמאי - צריך לעבור דרך, תהליך של למידה, בנייה של לבנה על לבנה. לטוס מאפס עד מאה ברגע זה לא נכון ולא בריא, גם לארגון - ובעיקר לטייס שמדלג על שלבים קריטיים בבנייה שלו לרוחב.
להיות ראש ממשלה זאת לא חלטורה, אלא תפקיד קשה, מורכב, שבנוי על 3 רבדים: לפני הכול - הבנה לעומק של עבודת הכנסת. ראש ממשלה חייב לדעת איך מחוקקים חוק, להבין איך עובדות ועדות הכנסת, לשלוט בטריקים פרלמנטריים שיכולים להבטיח את ביצוע המדיניות שלו. לגנץ אין מושג ירוק איך המנגנונים האלה עובדים. הוא גם עדיין לא שולט בקונייקטורות הפוליטיות. תגידו, גם בצבא יש הרבה פוליטיקה. נכון, אבל היא לגמרי אחרת.
הצבא הוא מערכת היררכית, המושתתת על ציות, נהלים ופקודות וטווח המשחק הפוליטי מוגבל. העבודה בכנסת ובממשלה מבוססת על משחק פוליטי של הסכמות, וולנטריות, ניואנסים, גם אלה שחתומים אתך על הסכמים קואליציוניים, יכולים להפר אותם ברגע. ולגנץ, עד כמה שהוא מהיר תפיסה, ייקח זמן כדי להגיע לדרגת האומנות הפוליטית, נגיד של נתניהו אחרי כל-כך הרבה שנים.
המרכיב השלישי, שקשור לשניהם, היא יכולת השליטה על המפלגה שלך, ו"כחול לבן" היא מפלגה המורכבת מריבוי דעות ורמטכ"לים לשעבר. לא מספיק להיות נחמד ורגיש. צריך לגרום לאחרים לרצות ציית לך, ולא לציית כי צריך, כי אחרת לא תוכל לתפקד, וגם את זה צריך ללמוד.
ניסיון אינו חזות הכול, זה נכון. ובכל זאת, מעולם לא כיהן בישראל ראש ממשלה ללא ניסיון פרלמנטרי בכלל, וכנראה שהייתה לזה סיבה. המיאוס מנתניהו גדול, אבל בעבור שליחתו הביתה לא צריך להקריב את המדינה, שכולנו נסכים שהיא מאוד מורכבת לניהול.
הפתרון לכשל הניסיון היה מונח לפני גנץ, שמשום מה לא השכיל לתפוס אותו בשתי ידיים. באיחוד בין "יש עתיד" ו"חוסן לישראל" סוכם על רוטציה. גנץ יכהן שנתיים וחצי, ואז יאיר לפיד יחליף אותו. לפיד היה חבר כנסת בקואליציה ובאופוזיציה וכיהן כשר בכיר, כהונה לא פשוטה בגלל חוסר ניסיון פוליטי. אפשר היה לתת לו לעמוד בראשות הממשלה בשנה-שנתיים הראשונות, כדי שגנץ יוכל ללמוד את השטח. אבל האגו של הרמטכ"ל לשעבר וחבורת יועציו היה חזק מההיגיון. נקווה שהוא ואנחנו לא נשלם עליו מחיר יקר.