פטריק דרהי / צילום: Gettyimages ישראל
אם מחפשים היגיון כלשהו בעולם, אז אולי אפשר למצוא אחד טרי דווקא בעולם האמנות: בראש שני בתי המכירות הפומביות הגדולים בעולם, שסוחרים ביצירות המופת של המאסטרים הגדולים ושל כוכבי האמנות העכשוויים, עומדים היום שני מיליארדרים צרפתיים. גם כשהשנה 2019, ומטה החברות שנוסדו בלונדון ממוקם בכלל בניו יורק והכול גלובלי ומעורבב, מי מתאים יותר מהצרפתים להוביל את עולם האמנות והחיים הטובים? כך, בראש כריסטי'ס עומד פרנסואה פינו, ולאחרונה רכש פטריק דרהי את סותבי'ס, תמורת 3.7 מיליארד דולר, במה שמסתמנת כעסקת השנה בעולם האמנות.
שוק האמנות הופתע ביוני האחרון, עם הפרסום על הרכישה של דרהי, גם משום שהמיליארדר הצרפתי-יהודי כלל לא היה מוכר כאספן אמנות משמעותי או בעל זיקה מיוחדת לתחום. דרהי ממוקם במקום החמישי בין עשירי צרפת והונו מוערך ב-10.7 מיליארד דולר לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. באירופה מוכר דרהי דרך תאגיד התקשורת אלטיס שבבעלותו אשר עוסק בתחום התקשורת. בישראל מוכר דרהי כמי שמחזיק בחברת HOT משנת 2009, ובשנת 2013 השקיע בחברת החדשות בשלוש שפות i24. מבין שלל תאריו ועיסוקיו, אספנות של אמנות לא היה הידוע שבהם.
"הפתיע אותי מאוד לקרוא שיש לדרהי אוסף אמנות, לא הייתי מודע כלל לזה שהוא אספן", אומר סרג' תירוש, מבעלי בית המכירות תירוש ואחד האספנים המשמעותיים בישראל. "כריסטי'ס, לעומת זאת, נמצאת בבעלות פרנסואה פינו שנחשב לאספן מאוד משמעותי ומוכר בעולם האמנות".
על-פי אתר artnet, דרהי ממוקם במקום ה-252 ברשימת האספנים הגדולים בעולם, לא מיקום מזהיר. האוסף שלו, כך פורסם, מאופיין באמנות אימפרסיוניסטית ומודרנית, והוא מחבב בעיקר את האמן מארק שאגאל. ברובו, האוסף של דרהי מאופיין בעבודות אמנות שמתומחרות בפחות מ-5 מיליון דולר - לא כסף גדול במונחי שוק האמנות, או כפי שמגדיר גורם המעורה בשוק: "לקנות אמנות בפחות מ-5 מיליון דולר זאת בדיחה ביחס לאספנים הגדולים בעולם".
לעומת מרימי הגבה למיניהם, מקורב לדרהי אמר עליו לסוכנות החדשות AFP כי "דרהי הוא בעל ידע אנציקלופדי בכל הקשור למוזיקה קלאסית ואמנות. הוא יודע בעל-פה מתי נעשו יצירות ובאיזה מוזיאון הן מוצגות". מקורב אחר אמר ל-G כי "לפטריק יש ידע עמוק ומרשים בתרבות ואמנות. הוא החל לאסוף אמנות לפני 15 שנים. הוא אוסף גם עבודות של אמנים ישראלים צעירים כדי לעזור להם לפרוץ".
לא הכול עבר חלק ברכישת סותבי'ס, ובחודש האחרון העסקה נתקלה בקשיים. דיווחים על העסקה גלשו ממדורי האמנות הנלהבים לגלות את דמותו של השחקן החדש בשוק, אל דיווחים חשבונאיים במדורי הכלכלה והעסקים, ולהיפך.
החריקות החלו כשהקרן הבריטית RWC Partners, המחזיקה ב-2.5% ממניותיה של סותבי'ס, תהתה האם החברה דנה בהצעות נוספות מלבד זו של דרהי, והאם היא פעלה על מנת למקסם את המחיר בעסקה. מלבדה, בעל המניות הרביעי בגודלו, פיליפ סטיבנס, הגיש באוגוסט האחרון תביעה נגד בית המכירות הפומביות בניסיון לעצור את הליך המכירה לדרהי. בכך סטיבנס הצטרף לבעלי המניות מייקל קנט, אלי גופמנה ושיווה שטיין, אשר טוענים כי המידע שהגישה סותבי'ס לקראת המכירה לגבי תזרים המזומנים החזוי והיבטים כספיים אחרים, אינו מספק.
בכל אחד מהמקרים, בעלי המניות ביקשו לחסום את המכירה לחברת BidFair USA של דרהי, לפחות עד שיהיו גילויים נוספים שלדבריהם יאפשרו החלטה מושכלת לגבי העסקה. עם זאת, בדוחות הרבעון השני של השנה שפורסמו בשבוע שעבר, סותבי'ס דחתה בכל תוקף את הטענות של התובעים וכתבה כי מדובר בהליך שבשגרה בארה"ב.
להסתכל על כריסטי'ס ולהבין
דרהי היה אחד מתשעה גורמים שהתעניינו במיזוג עם בית המכירות הפומביות. על אף הטענות והקשיים המשפטיים, לפני שבועיים התכנסו בניו יורק בעלי המניות של סותבי'ס לישיבה מיוחדת, ואישרו ברוב מוחץ של 91% את ההצעה שהגיש דרהי - הצעה שהיה קשה מאוד לסרב לה.
ההצעה משקפת לסותבי'ס 57 דולר למניה - מחיר הגבוה ב-61% מזה שתמחר שוק ההון לפני הדיווח על העסקה - כך שקשה לקבל את הטענה כי החברה לא פעלה למקסם את השווי של בית המכירות, שנחתך בכמחצית בשנה שקדמה לעסקה. שווי העסקה כולל בתוכו חוב של בית המכירות בגובה מיליארד דולר. לשני הצדדים, לסותבי'ס ולדרהי, יש את הזכות לסיים את ההסכם אם הוא לא יושלם לפני ה-13 בדצמבר השנה. במקרה שבו חברת BidFair USA של דרהי תבטל את העסקה בגלל היעדר יכולת לגייס מימון לטובתה, היא תצטרך לשלם לסותבי'ס פיצוי בגובה של 221.7 מיליון דולר. עם זאת, לפי הדיווחים, דרהי כבר הבטיח את המימון מחברת נקסט אלט, אחת מחברות ההחזקות הפרטיות שלו, ומהבנק הצרפתי BNP פאריבה.
מניית סותבי'ס, שהתרסקה ב-40% במהלך 12 החודשים שלפני ההודעה על המכירה, נסחרת כעת בשווי דומה לזה שהציע דרהי, מה שמשקף את האמון בקרב המשקיעים כי העסקה תיסגר במחיר שהציע הטייקון. אולם חובות החברה ומצבה מעלים שאלות אחרות, כמו מהי המוטיבציה של דרהי בכניסה לשוק האמנות, כיצד ישתנה שוק האמנות בעקבות הרכישה, והאם הקשר הישראלי יתרום או ישפיע במשהו גם על שוק האמנות המקומי.
על-פי תירוש, העסקה צפויה לשנות את שוק האמנות העולמי, אבל בישראל לא צפויים להיות מורגשים הדים: "אני בספק שזה ישנה משהו בשוק המקומי. לסותבי'ס ישראל יש מכירה אחת בשנה שמתקיימת בניו יורק, וההשפעה שלה על השוק הישראלי אפסית. כמובן שנשמח אם הכניסה של דרהי תצליח לקדם את האמנות הישראלית, כי יש פה אמנים נפלאים וגלריות טובות ומספר אספנים טובים, וצריך לעורר פה את השוק כדי שיקרה משהו. האמנים הישראלים היחידים שמחזיקים שוק הם אלה שעברו לחו"ל, מצאו גלריות בינלאומיות ונסחרים בשוק הבינלאומי לאו דווקא כאמנים ישראלים".
סותבי'ס הוא מוסד ותיק בן 275 שנים שנוסד בלונדון בשנת 1744. בשנת 2011 הוא נחשב לעסק האמנות הגדול בעולם, עם מכירות גלובליות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר. אלא שבשנים האחרונות, כריסטי'ס, המתחרה, נחשב למוביל השוק. כריסטי'ס הוקם בשנת 1766, גם כן בלונדון. בשנות ה-90 רכש את השליטה בחברה המיליארדר פרנסואה פינו, שסירב לחשוף כמה שילם עבור 29% ממניות בית המכירות.
מאז ועד היום, כריסטי'ס היא חברה פרטית שאינה מחויבת בדיווח. סותבי'ס, לעומתה, הונפקה בשנת 1988, ועכשיו, במסגרת עסקת הרכישה, היא תהפוך לחברה פרטית והמניות יימחקו מהבורסה הראשית של ניו יורק (NYSE).
מחזור המכירות של סותבי'ס עמד בשנת 2018 על יותר מ-6.4 מיליארד דולר בשנה. מחזור המכירות של כריסטי'ס עמד בשנת 2018 על 7 מיליארד דולר, עלייה של 6% מהשנה הקודמת. שני בתי המכירות חולשים ביחד על 80% משוק האמנות.
"לכן, כדי לענות על השאלה מה הביא את דרהי לעשות עסקה כזאת, כדאי להסתכל דווקא על המתחרה של סותבי'ס - כריסטי'ס - ועל הבעלים שלה, המיליארדר פרנסואה פינו", מציע רון קונר, יועץ אמנות ואוצר.
מה אנחנו יודעים על פרנסואה פינו?
"מעבר לזה שהוא הבעלים של כריסטי'ס, הוא גם הבעלים של התאגיד קרינג, ענקית היוקרה שעומדת מאחורי מותגים כמו גוצ'י, אלכסנדר מקווין, סטלה מקרטני, בלנסיאגה ואיב סאן לורן. הוא הבעלים של אחוזת היין שאטו לאטור והוא גם הבעלים של שני מוזיאונים פרטיים בוונציה, שם מאוחסנים חלקים מהאוסף הפרטי שלו".
והוא גם בעלה של השחקנית סלמה הייק.
"והוא גם מייצג את כל המותגים שאצולת הממון צורכת. זה מראה עד כמה התחום של המכירות הפומביות קשור בסטייל ובמותגי יוקרה. כשאנחנו מסתכלים על פרנסואה פינו, אפשר להבין למה פטריק דרהי מוכן לשלם מיליארדים על סותבי'ס".
למה?
"הוא משלם את הפרמיה כדי להיכנס למעגל של אנשים שיש להם מספיק כסף עודף. הרי מה הסממן לכסף עודף? מותגי יוקרה והאמנות הכי טובה שתלויה על הקירות. המוניטין הזה חודר גם לעסקים. בשונה מפינו שירש את האימפריה שבנה אביו, דרהי הוא כסף חדש, נובוריש, שעשה את הכסף בעצמו. זאת לגמרי דוגמה של כסף חדש שקונה מוניטין כדי לקבל מעמד של כסף ישן".
דוגמה נוספת לקשר בין אופנה ואמנות אפשר למצוא אצל המולטי-מיליארדר ברנרד ארנו, הבעלים של תאגיד האופנה LVMH שבה מותגי יוקרה כמו לואי ויטון, הנחשב לאחד מאספני האמנות החשובים. "זה קשר מסורתי שמסמל סטטוס", אומר קונר, "וגם צריך לזכור שהוא לא קונה רק בית מכירות אלא כל מיני שירותים שמשיקים לבית המכירות. יש לסותבי'ס בית ספר לאמנות ועסקי יין, יהלומים ואחסון אמנות. אגב, גם לכריסטי'ס יש בית ספר לאמנות, סוכנות נדל"ן יוקרה בינלאומי ושירותי אחסון לאמנות".
ב־15 שנים האחרונות, שוק האמנות רשם מגמה כשסקטור האמנות העכשווית מקבל את מרב תשומת הלב, שובר שיאי מכירה ומניע את השוק קדימה. מה התפקיד של הדואופול כריסטי'ס־סותבי'ס במגמה הזאת?
"כריסטי'ס וסותבי'ס אחראים על המגמה באופן ישיר, לצד אספנים בולטים ועוד כמה גלריות ששולטות בשוק. הם גם אחראים לצמיחה של שווי של אמנים חיים שאנחנו רואים בשנים האחרונות. ופה זה נהיה מעניין, כי אחד מבכירי האספנים האלה הוא אותו פרנסואה פינו שהוא במקרה הבעלים של כריסטי'ס. למשל, בפאלאצו גראסי, שהוא המוזיאון הפרטי של פינו בוונציה (בשנת 2006 רכש פינו את המבנה שנבנה כארמון במאה ה-18) הוצגה התערוכה המדוברת של דמיאן הירסט ‘אוצרות מן הספינה הטרופה לא-תיאמן' - הירסט כמובן נמכר גם בכריסטי'ס, הוא אחד האמנים הנמכרים בעולם".
ואם כבר דואופול, זה המקום להזכיר את השערורייה שעברה על סותבי'ס בתחילת העשור הקודם, כשהייתה בשליטת המיליארדר אלפרד טאובמאן, שבסופו של דבר הורשע בדבר תיאום גובה העמלות עם המתחרה כריסטי'ס.
אפילו קניה ווסט נהיה אספן
מעניין לראות איזו רכישה נוספת ביצע דרהי השנה, פרט לסותבי'ס, בניסיון להבין את הקו העסקי של הטייקון: באפריל האחרון רכשה אלטיס שבבעלותו את רשת חדשות הפיננסים Cheddar שפונה לקהל היעד של המילניאלז עם שידורי סטרימינג מהבורסה ועוד, וצופים בה כ-40 מיליון צעירים, בעבור 200 מיליון דולר.
"בגלל הרשתות החברתיות נוצר חיבור וקשר חזק בין אמנות ואופנה, גם בקרב צעירים", אומר קונר, "ב-15 השנים האחרונות, גם כוכבי תרבות נהיו אספנים גדולים ומשמעותיים והקשר בין אמנות להפגנה של כסף נהיה דומיננטי בתרבות הפופולרית. למשל, קניה ווסט אספן גדול, לאונרדו דיקפריו אספן גדול ובראד פיט אספן חשוב - אלה שינויים של העשורים האחרונים".
אלא שאם על-פי פרשנויות, גם בכלי תקשורת בעולם, המוטיבציה של דרהי לרכישה של סותבי'ס היא אקט סימבולי מעט ציני לרכישת מעמד, כוח וגישה, מבחינת דרהי הסיפור אחר לגמרי, והרכישה של בית המכירות נעשתה כרכישה "משפחתית", כפי שהדגיש פעמיים בטקסט הקצר שהוציא לתקשורת אחרי פרסום העסקה ביוני האחרון: "אני גאה שמועצת המנהלים של סותבי'ס החליטה לאמץ את ההצעה שלי. סותבי'ס הוא אחד מהמותגים האלגנטיים והשאפתניים ביותר בעולם. כמשתמש ותיק ומעריץ של החברה, אני רוכש את סותבי'ס יחד עם משפחתי, ואנו מודים לחברי מועצת המנהלים על תמיכתם. אני משקיע את ההשקעה הזו עבור משפחתי, באמצעות ההחזקה האישית שלי, בפרספקטיבה ארוכת טווח. אין קשר הוני עם אלטיס אירופה או אלטיס ארה"ב".
איך ישתנה שוק האמנות בעקבות הרכישה של דרהי? "אני חושב שתהיה תחרות עוד יותר עזה", אומר תירוש, "השוק של האמנות העכשווית הוא אומנם החלק הקטן בפעילות של בתי המכירות, אבל הוא החלק הכי יוקרתי. בתחום הזה כריסטי'ס מובילים בשנים האחרונות מכיוון שהם חברה פרטית, היו יותר תחרותיים והצליחו להשיג את האוספים הכי גדולים".
כך, בשנים האחרונות נמכרו בכריסטי'ס יצירת המופת סלבטור מונדי של לאונרדו דה וינצ'י בעבור 450 מיליון דולר, נשבר השיא למכירת ציור של אמן חי כשעבודה של דיוויד הוקני נמכרה בעבור 90 מיליון דולר, ושנה לאחר מכן נשבר השיא עם עבודה של ג'ף קונס שנמכרה ב-91 מיליון דולר. כמו כן התקיימה מכירה מהאוסף של משפחת רוקפלר.
תירוש מצביע על היתרון של חברה פרטית בשוק האמנות: "לחברה פרטית יש יכולות של דיסקרטיות ולקיחת סיכונים יותר גדולים ואין שקיפות לגבי הדוחות הפיננסיים - לא ידוע מה מצב המינוף של החברה. עכשיו, כשסותבי'ס תהיה פרטית - היא תיצור יותר תחרות".
ד"ר אורנת לב-ער, שעוסקת במחקר על עסקי האמנות ומרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז הבינתחומי, מצביעה על החסרונות בהפרטה של סותבי'ס: "סותבי'ס תחזור להיות חברה פרטית אחרי 31 שנה שנסחרה בבורסה בניו יורק. בשנים האלה הייתה לנו הזדמנות נדירה להציץ מאחורי הקלעים של שוק שנחשב סודי. מבחינת ההנהלה של סותבי'ס, החזרה לידיים פרטיות תאפשר המשך של צמיחה כמו שכריסטי'ס עושים עסקאות לא הגיוניות, משיגים כותרות ולא חייבים הסברים".
ב־31 השנים שחלפו, שוק האמנות השתנה. איזה מהלכים סותבי'ס תעשה לדעתך?
"הם יוכלו להיות הרבה יותר גמישים ולהתאים את עצמם לדרישות הדילרים, הקונים והמוכרים. שוק האמנות גדל בשנים האלה והגיע זרם של אספנים חדשים מאסיה ומהמזרח התיכון. יש עלייה במכירות און-ליין ומכירות טובות באסיה. גם ההוצאות על שיווק, מיתוג ומכירות והשגת לקוחות חדשים עלו דרמטית. לסותבי'ס יהיה הרבה יותר חופש כחברה פרטית. חברות פרטיות מעדיפות ליצור רווחים לטווח קצר במקום צמיחה ויציבות לטווח ארוך. סותבי'ס יכולה כעת להתרכז במטרותיה".
שוק שפועל בחוסר שקיפות
"מעט מאוד תעשיות בעולם עובדות בכזה חוסר שקיפות ועמימות כמו שפועל שוק האמנות", מסבירה ד"ר לב-ער. "את הסודיות דורשים האספנים שמעממים את מה שקורה בחדרי-חדרים של ירידים, גלריות וכל מי שפעיל בשוק המשני. יצירות מופת מחליפות ידיים בעסקאות שתוכננו היטב על-ידי יועצים למיניהם רחוק מעיני הקהל. הדוחות הרבעוניים של סותבי'ס היו מקור אור מהימן בזמן שכריסטי'ס ופיליפס (בית המכירות השלישי בגודלו), שניהם בבעלות פרטית ולא היו מחויבים לפתיחת ספרים - יכלו לתת את הסודיות הנדרשת על-ידי קליינטים כבדים".
אם כך, לתקופה הקרובה אפשר להכריז על סוף השקיפות של המכירות הפומביות בעולם.
"עם ההפרטה ייעלמו גם מסמכי ההסבר שהתלוו לדוחות, כולל הערות שיכולות היו לטלטל את השוק. למשל, באוגוסט 2018 צללה המניה של סותבי'ס אחרי שהם נאלצו לחשוף שהבטוחות שניתנו על שני ציורים עלו לבית המכירות כמיליון דולר, היות שלא הגיעו למינימום שהובטח. שגיאה כזו, גם אם תקרה בעתיד, לא תיחשף שוב".
האם דרהי צפוי לעשות טלטלות במבנה הארגון?
"הוא הצהיר שלא, ועל-פי הערכות, טד סמית' יישאר המנכ"ל. עד עכשיו הגישה של סמית' הייתה עיקשות מחמירה ליצור אינטגרציה אנכית וכך להבטיח לסותבי'ס חלק גדול יותר בשוק האמצעי. הוא הרחיב את הפעילות של בית המכירות מעבר למכירות עצמן. בשנים האחרונות סותבי'ס רכשו את Art Agency, Partners - חברת ייעוץ חזקה מאוד שהוקמה על-ידי שלוש דמויות חזקות מאוד בשוק האמנות, בכירה לשעבר בכריסטי'ס, מבקר אמנות ואספן ובנקאי השקעות. סמית' התעקש שהצעד הזה יביא לרווחים.
"צעד נוסף שהפך את סותבי'ס ל-one stop shop עבור הצרכים השונים הוא שירות של תהליך הדמיה - סימולקרום של כל השוק. בשנתיים שעברו הם קנו את Mei Moses Art Indices, כלי סטטיסטי מחקרי המנתח את שוק האמנות, ואת Orion Analytical, חברה המתמחה באיתור זיופים. ב-2018 הם קנו את Thread Genius, סט של אלגוריתמים שיכול להמליץ על עבודות אמנות בהתבסס על טעם.
"בולמוס הקניות היה מתוכנן כדי להתמקד בשוק האמצעי היות שכריסטי'ס מחזיקה באספני הקצה. בעלי המניות יצאו באופן פומבי נגד סמית' בביקורת על ניהול האסטרטגיה הזאת. כעת, כשסותבי'ס יכולה לשחק את המשחק כחברה פרטית, אין כבר צורך באינטגרציה אנכית מהסוג שסמית' קידם".
עכשיו גם סותבי'ס יכול להציע סביבה של פרטיות.
"סותבי'ס יכול להציע מחסה של סודיות לקונים שקודם לכן פנו רק לכריסתי'ס בגללו: פרטי הסכמי הבטוחות, שמירה על סודיות מוחלטת באשר לזהות הקונה הפרטי, ועוד. כל זה יקרה אם אכן דרהי יראה בסותבי'ס חלק מהתיק הפרטי שלו לטווח ארוך. אף אחד לא מבטיח שדרהי לא יחזיר אותה לשוק המניות".
יש משמעות לפרסונה שעומדת בראש בית המכירות, לדמותו של דרהי?
"דרהי לא דומה לפינו, אבל עדיין יש יתרונות לבית המכירות כאשר מיליארדר יחיד הוא הגב של העסק. זה נותן סוג של תחושה משפחתית. אספנים מיליארדרים אוהבים לעשות עסקים עם אספנים מיליארדרים. לכן, בקרוב, כאשר אספן יחליט להיפרד מיצירות אמנות חשובות ולמכור אותן, הוא יצטרך לבחור אם ללכת אל טייקון צרפתי אחד או לבחור בטייקון צרפתי אחר".