גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש הבדל בין מדיניות כלכלית ממשית לבין תיאוריה התקועה באקדמיה

כלכלנים, שהם גם אנשי מעשה, המבקשים לרתום את הידע הכלכלי לטובת עולם המעשה, מבלי לשכוח שזה כולל גם בני אדם - הם אלה שיודעים לשנות את המצב בפועל ● תגובה למבקרי התוכנית הכלכלית של המפלגה הכלכלית החדשה

פרופ' ירון זליכה / צילום: שלומי יוסף
פרופ' ירון זליכה / צילום: שלומי יוסף

המאמר בגלובס של הפרופ' לתורת המשחקים עדי פוזנר לגבי התכנית המאקרו כלכלית שלי, כמו גם תגובות נוספות של פרופסורים אחרים, משקפים את ההבדל בין תיאוריה כלכלית שהם למדו מספרים לבין מדיניות כלכלית שכבר נוסתה בהצלחה רבה בפועל, בין אנשים המבקשים לכפות על העולם הפוליטי הלא מושלם לעבוד לפי הנוסחאות שלהם לבין אנשי מעשה, המבקשים לרתום את הידע הכלכלי לטובת עולם המעשה, מבלי לשכוח שזה כולל גם בני אדם.

מה הבעיה, צועק פרופ' פוזנר מקומה 10 במגדל השן, מחירי הדירות גבוהים מדי? תגדילו את היצע הדירות. זה כמו כיסאות מוסיקליים, הוא אומר, חסר כיסאות? תוסיפו כיסאות ואז לכולם יהיה מקום לשבת. וברוב חוסר היכרותו עם העולם האמיתי הוא עוד מכנה את התוכנית שלי "הוקוס פוקוס". הפרופ' שוכח שדירות זה לא תפוחי אדמה. ודירה בישראל, מה לעשות, לוקח לתכנן, לפנות קרקעות ולבנות למעלה מעשר שנים במקרה הטוב. בישראל נבנות מדי שנה 50,000 או 60,000 דירות. כאשר המדינה מותחת שרירים והופכת עולמות היא מצליחה להגדיל את התחלות הבנייה בעוד 10,000 דירות. זו טיפה בים, זה לא יספיק להרגיע את שוק הדיור בישראל. זה העולם האמיתי, שמי שלא ניהל מדיניות מאקרו כלכלית לעולם לא יבין. מה מציעים הפרופסורים המכובדים לעשות בינתיים? להמתין 50 שנה עד שתיווצר קונסטלציה פוליטית שתאפשר לבנות דירה ב-5 שנים בלבד? או שמא לייבא דירות לארץ כמו שמייבאים כסאות?

באין ברירה, במציאות הפוליטית הכלכלית הישראלית, ואחרי שנבקש סליחה מהתיאוריה הכלכלית, אין מנוס אלא להתערב גם בצד הביקוש. כלומר, לסלק משוק הדיור את עשרות אלפי המשקיעים, שבתנאים של צמיחה נמוכה, הגורמת לתשואות נמוכות על השקעות סולידיות, לא מוצאים אפיקי השקעה סבירים. היעדר אלטרנטיבות להשקעה יחד עם הריבית הנמוכה הם הדלק שמבעיר את שוק הדיור בישראל. אם נאמץ את משל הכיסאות המוסיקליים של פרופ' פוזנר, צריך לפתות שלושה שחקנים לשחק במשחק אחר, וכך ימצא כסא לכל שחקן.

משקיעים יצאו מן השוק ברגע שהצמיחה תעלה ותצליח לייצר הזדמנויות השקעה נאותות. או אז הם ייקחו את ההון שלהם ויתורו אחר אפיקי השקעה סולידיים אחרים. בכך הם יפנו את הדרך לזוגות צעירים ויניחו ל-60,000 הדירות החדשות לרדוף אחרי 50,000 הזוגות הצעירים ולהוריד את מחירי הדיור. אני לא מציע לעלות את ריבית באופן מלאכותי, אלא לנהל מדיניות צמיחה אגרסיבית הגורמת לעלייה בריבית. אין מהלך כלכלי שאין לו מחיר, ולכן צודק פרופ' פוזנר, העלייה בריבית אכן תוביל לעלייה בתשלומי המשכנתה, אלא שהעלייה בשכר שתבוא עם הצמיחה תהיה גבוהה יותר, כך שהלכה למעשה מחיר הדירה עבור אותו משק בית ירד.

ישראל מסוכנת להשקעה יותר ממדינות המערב

ועכשיו ללב העניין. איך הריבית בישראל יכולה להיות גבוהה מהריבית הנהוגה בעולם, מזהירים אותנו הפרופסורים, הרי בשוק גלובאלי עם תנועות הון חופשיות, ריבית גבוהה יותר בישראל תזרים מיליארדי דולרים שירצו ליהנות מריבית עדיפה. רגע! הם צופרים לנו בהיסטריה, זה בכלל ארביטראז', זה הרי לא ייתכן! ובכן, נוחו פרופסורים, קנו בקבוק מים מהמנזה, הירגעו. גובה הריבית משקף את הסיכון הכרוך באותה השקעה. נכון, הריבית בישראל תהיה גבוהה יותר ממדינות המערב, אבל זה רק בגלל שישראל היא מסלול השקעה מסוכן יותר.

מדינת ישראל היא המדינה עם שיעורי העוני הגבוהים במערב. רמת ההכנסה לנפש המותאמת למחירים אצלנו היא 52% בלבד מההכנסה לנפש בארה"ב. המשמעות היא שישראל מסוכנת יותר להשקעה ממדינות המערב. שאלו את עצמכם: מה אתם מעדיפים אג"ח של 2% של ממשלת ארצות הברית או אג"ח של 3% של ממשלת ישראל? מה אתם מעדיפים אג"ח של 4% של ממשלת אנגולה או אג"ח של 2% של ממשלת ישראל? התשובה ברורה, גובה הריבית לכשעצמה איננה אומרת הרבה, אלא אם נדע מה הסיכון הכרוך בה.

ולראיה, בהיותי החשב הכלכלי באוצר בשנים 2003-2007, ניהלנו בחלקה הראשון של כהונתי מדיניות כלכלית בדיוק כזו: צמיחה אגרסיבית שגררה עימה פערי ריבית לעומת ארצות הברית. וראו זה פלא, לישראל לא זרמו מיליארדי דולרים של משקיעים ואף אחד לא דיווח על פעולות ארביטראז'.לעומת זאת, בחלק השני של כהונתי ניסתה ממשלת ארה"ב בעצמה להעלות את הריבית כדי להילחם בבועה הפיננסית שהלכה והתפתחה שם. למרבה הצער, ללא הצלחה. האמריקאים העלו את הריבית מאוחר מדי וכתוצאה התנפחה הבועה עד שהתפוצצה בשנת 2008.

אני מקווה מאוד שתשובה זו תספק הפעם את הפרופסורים המכובדים, אך אני בספק.

הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית החדשה

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים