בנימין נתניהו ואהוד אולמרט / צילום: שלומי יוסף, אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
בשנים האחרונות תביעות לשון הרע הפכו חלק מהנוף המשפטי. כמות התביעות המשפטיות יותר מהכפילה את עצמה, ולעתים נראה כי אין אדם שהמחשבה להגיש תביעת לשון הרע לא חלפה בראשו. גם אישי ציבור בכירים לא טומנים ידם בצלחת ונוקטים הליך זה לא אחת.
אחת התביעות היותר מסקרנות שהוגשה לאחרונה היא תביעתו של ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, נגד קודמו בתפקיד, אהוד אולמרט. בתביעה זו, שהוגשה לבית המשפט במאי האחרון, טוען נתניהו כי אולמרט הוציא את דיבתו, כאשר ייחס לו (ולמשפחתו) מחלות נפש ואף הגדיל וטען כי הם זקוקים לטיפול פסיכיאטרי.
הביטוי "חולה נפש" מהווה לשון הרע בהתאם להוראות החוק והפסיקה - כך נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין. למעשה, גם ביטויים קיצוניים פחות מאלה המיוחסים לאולמרט, כגון "לא נורמלי" ו"חולה הזקוק לבדיקה רפואית", הוכרו ככאלה המהווים לשון הרע (ראו למשל ת"א 5220/05 פלדמן חיים נ' רויטמן דוד).
בכתב ההגנה שהוגש לאחרונה על-ידי אולמרט, אנחנו רואים כי אולמרט אינו חוזר בו מאמירותיו הקשות, ואף מגדיל לעשות בעודו דורש כי בני משפחת נתניהו - ראש הממשלה לשעבר, אשתו שרה ובנו יאיר - יעברו בדיקה פסיכיאטרית על-מנת להוכיח את טענותיו בעניינם.
אלא שמדובר על לא יותר מקוריוז והתגרות שלא לצורך, המהווים המשך ישיר להתנהגותו של אולמרט, אשר תגובתו הראשונית לקבלת התביעה הייתה כזכור כי הוא "משועשע מחבורת המופרעים".
אין ציפייה סבירה שבית המשפט ייעתר לדרישה זו, ואולמרט יודע זאת היטב. דרישה כי התובעים, נתניהו ומשפחתו, יסייעו לאולמרט להוכיח את הגנתו, היא בלתי סבירה בעליל. לא ניתן לצפות כי נתניהו יעשה בדיקה פסיכיאטרית, רק על-מנת להוכיח כי אינו חולה נפש, כפי שמייחס לו אולמרט. מדובר על היפוך מוחלט של נטל ההוכחה והראיה בתביעות לשון הרע.
נזכיר: בהתאם לסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, ובהתאם לפסיקת בתי המשפט, הנטל להוכיח הגנת "אמת דיברתי" מוטל על מי שפרסם את האמירה הדיבתית, קרי אולמרט עצמו. זאת בניגוד לתביעות רגילות, בהן הנטל מוטל על התובע. משמעות הדבר היא שאולמרט, הנתבע, צריך להוכיח, בכלים הרגילים העומדים לרשותו, שבני משפחת נתניהו אכן סובלים ממחלת נפש כדבריו. התובעים, נתניהו ומשפחתו, אינם מחויבים להעמיד את עצמם לבדיקה על-מנת לסייע לאולמרט.
דרישתו של אולמרט אבסורדית עוד יותר, שכן בדיקה כאמור תוביל לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בפרטיותם של נתניהו ומשפחתו. למעשה, אם יינתן צו כאמור, ניתן להניח בסבירות גבוהה כי נתניהו ומשפחתו יעדיפו לוותר על התביעה, רק כדי להימנע מההשפלה הכרוכה בבדיקה כאמור, העברתה לידיו של אולמרט ופרסומה.
היעתרות לדרישתו של אולמרט עשויה להוות תקדים ולהביא למצב בו בכל פעם שפלוני מייחס לאחר מחלת נפש (או כל אמירה פוגענית אחר), ניתן יהיה להרתיע את הנפגע מבירור תביעתו, על-ידי דרישה להעמיד אותו לבדיקה.
אין ספק כי בית המשפט לא ייתן לכך יד, ואולמרט יודע זאת. אם הוא לא יכול להוכיח את טענותיו בדרך הרגילה, על-ידי ראיות, מסמכים או עדים, כפי שנעשה בכל תביעת לשון הרע - תמיד ישנה האפשרות להכות על חטא ולחזור בו מהדברים.
ואולי זו אכן התוצאה הרצויה, חלף התקוטטות של שני ראשי ממשלה לשעבר בזירת המשפט.
הכותב עומד בראש משרד שנפ ושות' עורכי דין, המתמחה בדיני תקשורת, לשון הרע והגנת הפרטיות