משרדי מטא בקליפורניה / צילום: Associated Press, Tony Avelar
ד"ר מרים שוורץ-זיו היא מרצה וחוקרת בכירה באוניברסיטה העברית ומנהלת מכון קרוגר. היא מתמחה במימון ובממשל תאגידי
שלומי שוב הוא מומחה IFRS, ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן
החשיבות של אחריות תאגידית בעולם העסקי גדלה בקצב אקספוננציאלי. בארה"ב משקיעים מזרימים סכומים אדירים לקרנות המשקיעות בהשקעות אחראיות, כלומר קרנות המשקיעות בחברות שמחובות לאחראית תאגידית: הן ידידותיות לסביבה, יוצרת רווחה חברתית, ובעלות ממשל תאגידי איכותי (ESG - environment, social, and governance). לפי דוח של חברת Morningstar, הגיוסים של קרנות האחראיות צומחות מדי שנה בממדים משמעותיים, ובשנת 2021 זרמו בארה"ב לקרנות אחריות 69.2 מיליארד דולר. נתון עוד יותר דרמטי (המופיע בדוח US SIF) הוא ששליש מהכספים המנוהלים כיום בקרנות נאמנות אמריקאיות מנוהלים בקרנות המשקיעות בהשקעות אחריות.
מצב זה יוצר ביקושים אדירים לחברות שעל פניו חזקות בנושאי ESG. כיצד ניתן לדעת מי הן אותן חברות? מספר גופים פיננסיים-מחקריים (לדוגמה MSCI) מעבדים את המידע הקיים על חברות בנושאי ESG ומנפיקים לכל חברה ציונים על הנושאים הנופלים תחת ESG. קרנות הנאמנות המשקיעות בהשקעות אחראיות משתמשות בציונים הללו בבואם להחליט באלו חברות להשקיע. בשל מנגנון זה, קיים לחץ רב על החברות להשתפר בתחומי ה-ESG, או לכל הפחות, לתקשר כלפי חוץ שהן חזקות בתחומים אלו. החברות משקיעות זמן ומשאבים רבים על מנת לשקף כלפי חוץ שהן חזקות בנושאי ה-ESG. בשנים האחרונות הן החלו לפרסם מספר גדול של דוחות שמאירים זרקור על פעילות החברה בנושאי ESG, והחברות מקיימות דיאלוג עם המשקיעים הגדולים על נושאים אלו.
על פניו המנגנון האמור נשמע מצוין. אולם קיימות בעיות. לכל גוף שמנפיק ציונים בנושאי ESG יש מודל שונה למתן הציונים. כל אחד מהמודלים כולל בתוכו תתי נושאים שהוגדרו על ידי אותו גוף, ובהחלט קיימת שונות בין הנושאים שקיימים בכל מודל ומודל. כמו כן, על מנת לאסוף את הנתונים, כל אחד מהגופים שמנפיק ציוני ESG משתמש במקורות מידע שאינם בהכרח חופפים, ומשתמש במתודולוגיה שונה על מנת לתרגם את המידע האיכותי והכמותי שנאסף לכדי ציון מספרי. לבסוף, בכל דירוג ESG תתי-הנושאים הכלולים בדירוג יכולים לקבל משקולת שונים.
ראוי לציין כי מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי לעיתים הביצועים הפיננסיים של קרנות אחריות אינם טובים יותר בהשוואה לביצועים של קרנות "רגילות", ולעיתים הביצועים של קרנות אחריות אפילו טובים פחות. ובכל זאת, למשקיעים היום חשוב להשקיע בחברות שמתנהלות באופן חיובי ביחס לסביבה, חברה, והממשל התאגידי, ולעיתים משקיעים מוכנים אפילו לספוג פגיעה מסוימת בתשואה על מנת להשקיע בחברה שידידותית בענייני ESG.
פייסבוק: טובה או רעה?
מה המשמעות של השונות הקיימת בין מדדי ה-ESG השונים? דוח של Research Affiliates מ-2020 ממחיש את ההשלכות: מטא (או בשמה הקודם, פייסבוק) קיבלה ציון גבוה בנושאי ESG מגוף אחד שמנפיק ציונים בנושאי ESG, אך קיבלה ציון נמוך מגוף אחר. המשמעות היא שקרן אחראיות שמשתמשת בדירוגי ESG של הגוף הראשון ככל הנראה תחליט להשקיע במטא, ואילו קרן אחראיות שמשתמשת בדירוג ESG של הגוף השני ככל הנראה תחליט לא להשקיע במטא.
מיכל ארלוזורוב, סמנכ"לית בכירה, ומנהלת הקיימות באדמה המחישה בדיון פורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן כיצד דירוג ESG יכול להשפיע באופן ישיר על ההחלטה של משקיע פוטנציאלי אם להשקיע בחברה ואמרה שכשהיא באה לחתום חוזה עם אחת החברות הרב לאומיות הן דורשות ממנה לראות את הדירוג שלה ב- Ecovadisשזו חברה שמדרגת את השפעת הפעילות של ה-ESG ובכדי שתסגור עסקה נדרש ממנה ציון מינימלי.
מאז כתיבת הדוח של Research Affiliates, הביקורת על מטא לא דועכת. בין השאר נטען שהחברה אפשרה הפצה נרחבת של מידע מוטעה בנוגע לחיסוני קורונה, פוגעת בבריאות הנפשית של המשתמשים, משתמשת בכוחה המונופוליסטי בכך שחוסמת חשבונות של משתמשים ומותירה אותם ללא מענה בנושא, ואפילו שימשה כפלטפורמה לצורך קידום זנות. נושאים אלו נוגעים לנושאים חברתיים (Social) ולממשל התאגידי של החברה (Governance). אם נסתכל על עשרות (!) הדוחות שחברת מטא מפרסמת באתר שלה בנושאי ESG, ניווכח במלל רב עם כל האמירות ה"נכונות" ביחס לנושאי ESG. לדוגמה, החברה מצהירה שהיא מקדמת Well-being של המשתמשים, מורידה באופן אוטומטי דברי שנאה ופייק-ניוז, מחויבת לכבד זכויות אדם לפי כללי האו"ם, מחויבת לגיוון חברתי, מחויבת לממשל תאגידי איכותי, ופועלת למען איכות הסביבה.
האם האמירות היפות הללו יספיקו כדי לשכנע את חברות דירוג ה-ESG שמטא חזקה בנושאי אחריות תאגידית? את חברת Just 100 הן לא שכנעו. בדירוג ESG של Just 100 מטא נפלה לאחרונה מהמקום ה-21 למקום ה- 712, וזאת בשל התמודדות החברה עם סוגיות כגון דיבור-שנאה ברשת, פייק-ניוז, קידום אפליה וכיו"ב. כמו כן, כבר בשנת 2020 MSCI הורידה את דירוג ה- ESG של מטא ל-B, ומטא לא הצליחה מאז לחזור לדירוג הגבוה יותר שהיה לה בעבר.
גוף תקינה בינלאומי חדש
נראה כי הרשות לני"ע בארה"ב כבר לא רוצה להסתפק במילים, והיא מעוניינת שהחברות יתנו גילוי למידע מוצק ומדיד. לפני מספר ימים הרשות לני"ע בארה"ב דרשה כי חברות יתנו גילוי מפורט על האופן בו פעילות החברה משפיעה על משבר האקלים. כך לדוגמה, החברות יצטרכו מעתה לספק נתונים מספריים ברורים על פליטות הפחמן שנובעות מפעילות החברה. גילוי נתונים מסוג זה יאפשר למשקיעים לקבל תמונה ברורה יותר על המידה בה החברה מזהמת, ויקשה על החברות להסתתר מאחורי תמונות ומילים יפות. כבר ב-2011 הוקם ה-Sustainability Accounting Standards Board (SASB) במטרה לייצר מדדי ESG אחידים, והארגון הצליח לקדם מטרה זו. ב-2021 הקים המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות, ה-IFRS, גוף תקינה ייעודי שפועל תחתיו, ה-International Sustainability Standards Board (ISSB) שמטרתו לקדם את הסטנדרטיזציה של הגילויים בנושאי ה-ESG. לא טריוויאלי שהחשבונאים ייקחו את עולם ה-ESG תחת חסותם, והקמת ה-ISSB מעידה על כובד המשקל של ESG, שיכול להשליך, בין השאר, על סיכוני החברה, והדוחות שלה. מעבר לכך, גם ה-Task Force on climate-related financial disclosures (TCFD) ו- The Sustainable Finance Disclosure Regulation (SFDR) קדמו מאוד את המטרה שחברות יספקו מידע רב ומפורט בנוגע ל- ESG, אם כי המידע הזה לא תמיד בר השוואה בין חברה לחברה ובין מדינה למדינה.
אצלנו בישראל הרשות לניירות ערך החלה לעודד חברות להגיש דוחות אחריות תאגידית (ESG). בנק לאומי, אי. בי. אי, שופרסל, ושטראוס הן רק חלק מהחברות שמפרסמות כיום דוחות כאלו. אבל גם אצלנו בישראל, הדוחות מלאים בתמונות יפות ובמסרים חברתיים חיוביים שלא תמיד ברור עד כמה הם משקפים נאמנה את המציאות בשטח.
אמנם, קיים ערך בעצם ההתעסקות של החברות בנושאי אחריות תאגידית, ובנכונות של החברות להתחייב באופן פומבי על ערכים כגון הוגנות, שוויון, שמירה על איכות הסביבה, אתיקה, ואחראיות חברתית. התעסקות זו מגדילה את המודעות והמחויבות של החברה לנושאי ESG, אך לא די בכך. מילים יפות לא מספיקות, כאשר אין פורמט אחיד ומדיד בנושאי ESG. יתרה מכך, לעיתים קרובות דוחות אחריות תאגידית אינם כוללים נתונים ויעדים מספרים.
שקיפות מוסדית
למדדים אחידים מספריים יש כוח כיון שהם מאפשרים השוואה בין חברות, ובחינה של מגמות לאורך זמן. בהמשך לצעדים שהרשות לני"ע בארה"ב נקטה, יש לקבוע פרמטרים ברורים ומדידים בנושאים שבאמת מעניינים בהקשר שלESG -. לדוגמא, לתת גילוי ברור ל: אחוז הנשים והגברים בכל דרג בחברה והשכר הממוצע לפי מין בכל דרג, אחוז העובדים בעלי נכות פיזית בחברה, אחוז העובדים שמועסקים כעובדי קבלן, כמות הזבל שהחברה מייצרת בשנה, אחוז האנרגיה הירוקה שהחברה צורכת מכלל האנרגיה שהיא צורכת, וכיו"ב. התקווה היא שגם בישראל, לאור התפתחות התקינה הבינלאומית, יצליחו הרגולטורים, ובפרט הרשות לניירות ערך, להכניס לשימוש מדדי ESG מספריים אחידים, כך שמשקיע שחשוב לו להשקיע בחברות שבאמת עושות טוב בנושאי ESG ידע מיהן באמת אותן חברות. ניתן לשקול להשתמש, בין היתר, במדדים שהוצעו על ידי אחד מהגופים הבינלאומיים שהוזכרו לעיל, כגון ה-TCFD או ה-SFDR.
המהלך הזה יסייע בהסדרת ההשקעות של כספי הציבור באמצעות הגופים המוסדיים השונים שנותנים לאחרונה דגש ל-ESG. במקביל ועל רקע השונות בין המוסדיים נדרש לשפר את השקיפות של השקעות הגופים המוסדיים. ראוי גם שקרנות אחריות יתנו גילוי מלא למשקל שהם נותנים ל־ESG בהשוואה למשקל שהם נותנים לתשואה ולביצועים פיננסים כדי שהמשקיעים ידעו באיזו מוצר פיננסי הם משקיעים את כספם.