שליח של Buyk בניו יורק. צרה כפולה
אחרי שהעסיק בשיא מעל 800 עובדים, סטארט-אפ משלוחי מוצרי המכולת והצריכה הישראלי אבו (AVO), מפטר כשני שלישים ממצבת כוח האדם הנוכחית שלו בארה"ב ובישראל ויורד ל־250 עובדים בלבד. אבו, שמובל על ידי אלוף ישראל בטניס לשעבר, דקל ולצר, פיטר במסגרת המהלך הנוכחי 350 מתוך 500 העובדים שלו בישראל.
מהלך הפיטורים הדרמטי מגיע לאחר שהסטארט-אפ לא הצליח לגייס מימון גדול נוסף, והוא הסתפק בסבב פנימי קטן יותר שהובילו המשקיעים הקיימים.
במהלך ימי הקורונה, התרחבה פעילות החברה ונוסף למשלוחים לבנייני משרדים, היא עשתה גם משלוחים לבנייני מגורים. כעת, בעצה אחת עם המשקיעים, החליטו באבו לחזור לתוכנית של טרום ימי הקורונה ולהתמקד אך ורק בבנייני משרדים, מה שהוביל לפיטורים משמעותיים של עובדי אופרציה (כמו נהגים ומחסנאים) ומטה.
הביקוש למשלוחים חוזר לנורמליות
מודל הפעילות של אבו ייחודי. החברה מתמקדת בריכוז משלוחים של לקוחות הנמצאים באותה יחידה גיאוגרפית - עובדים באותו משרד או שכנים בבניין גדול - ומספקת אותם יחד. מודל זה אמור להקטין את העלויות הלוגיסטיות ואף להפחית את עלויות השיווק. בעוד שחברות רגילות חייבות לפנות ללקוחות בודדים, אבו חותמת הסכמים עם החברות שלעובדיהם היא מספקת את צורכיהם.
אלא שעל אף המודל הייחודי, הפיטורים באבו מבטאים מגמה כללית של התכווצות בקרב חברות העוסקות במשלוחים מכל הסוגים. בימי שיא הקורונה, כזכור, הביקוש לאספקת מוצרי צריכה, אוכל ממסעדות ומוצרים מהמכולת טיפס לשיא. כעת, בתקופת הפוסט קורונה, כאשר מדיניות הסגרים מתחלפת במדיניות של חיים לצד הנגיף, גם הביקוש למשלוחים חוזר לנורמליות. בארה"ב לדוגמה, טיפס לשיא מספר הסועדים שהגיעו פיזית למסעדות ברבעון הראשון של 2022, מה שבא לידי ביטוי בירידה בביקוש למשלוחים עד הבית.
מגמה זו באה לידי ביטוי אפילו בדוח הכספי האחרון של מלכת המשלוחים הבלתי מעורערת - אמזון. ברבעון הראשון של 2022 רשמה אמזון הכנסות של 51.1 מיליארד דולר ממסחר מקוון, ירידה נדירה של 3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מה שחיפה על כך במעט הייתה עלייה של 17% בהכנסות ממכירות בחנויות פיזיות, עסק קטן יותר של אמזון, מגמה שביטאה את החזרה לאופן הצריכה של לפני המגפה.
מניות חברות משלוחי המזון האמריקאיות הגדולות טיפסו לשיא בשנה שעברה, אך מאז הן חוו ירידות חדות על רקע ההאטה בצמיחה. כך לדוגמה, מניית דורדאש טיפסה לשיא של 252 דולר בנובמבר, אך מאז ירדה ב-67%. מניית אובר (שפועלת בתחום משלוחי המזון דרך אובר איטס) ירדה באותה התקופה במעל ל-30%.
התחום שהכי נפגע: המשלוחים המהירים
כל זה משפיע משמעותית גם על סטארט-אפים בתחום המשלוחים הפועלים בשוק הפרטי. על רקע הצמיחה בביקוש למשלוחים בימי הקורונה, ביחד עם הריבית הנמוכה שתורגמה לכסף זול, זכו סטארט-אפים אלו למיליארדי דולרים בהשקעות מקרנות הון סיכון, והשווי שלהם טיפס מעלה. אלא שכעת נראה שמציאות זו הסתיימה.
חברת משלוחי המכולת אינסטקארט הייתה שווה 17.7 מיליארד דולר בגיוס מימון ב-2020. שנה לאחר מכן, ב-2021, כבר טיפס השווי שלה ל-39 מיליארד דולר. אולם השנה הודיעה החברה כי הערכת שווי פנימית שביצעה הורידה את השווי שלה ל-24 מיליארד דולר. לפי הדיווחים, החברה ניסתה להציע את עצמה למכירה לדורדאש ולאובר ללא הצלחה. במרץ היא הודיעה כי תתחיל למכור תוכנה לקמעונאים, כדי להגדיל את המכירות שלה בימים של האטה בצמיחה.
התחום שספג את המהלומות המשמעותיות ביותר בחודשים האחרונים הוא המשלוחים הסופר מהירים של מוצרי מכולת. בחסות גיוסי הענק של הקורונה, צצו יותר ויותר שחקנים בעולם הזה שהציעו להביא עד הבית חלב וחטיפים בתוך 30 דקות ולפעמים תוך 15 דקות בלבד. שורה של חברות הפעילות בתחום, כמו 1520 ו־Buyk, כבר נסגרו בחודשים האחרונים. במקרה של Buyk הצרה הייתה כפולה כאשר העובדה שהיא נתמכה על ידי משקיעים רוסיים, לא אפשרה הזרמת עוד כספים אליה.
גו-פאף האמריקאית, שהוקמה על ידי בן לישראלי לשעבר ויהודי יוצא רוסיה, החלה כאפליקציה למשלוחי נרגילות, טבק וחטיפים בתחומי הקולג’ בפילדלפיה בו למדו המייסדים. זאת, לפני שהתרחבה לחלקים גדולים בארה"ב. בימי הקורונה החברה נסקה לשווי של 15 מיליארד דולר, אך השנה התחילו הבעיות. גו-פאף ביצעה השנה שני סבבי פיטורים כאשר באחרון שבהם היא שלחה הביתה כ-400 עובדים, 3% מכוח האדם שלה. לפי הדיווחים, גו-פאף מנסה כעת לגייס הלוואה של מיליארד דולר כדי שלא להיקלע למערבולת שפגעה בחברות אחרות.
מתמודדים עם נושאים רגולטוריים כבדים
תחום המשלוחים נחשב תמיד לכזה ששולי הרווח בו נמוכים מאוד והסיכון גדול, עובדה שמשקיעים רבים כנראה שכחו בימי האופוריה של הקורונה. זה נכון במיוחד בכל הנוגע לסטארט-אפים המבטיחים לספק משלוחים בתוך דקות, שם העלויות הלוגיסטיות אפילו פחות הגיוניות.
במקביל, תעשיית המשלוחים מתמודדת עם נושאים רגולטוריים ומשפטיים כבדים הנוגעים למודל ההעסקה של עובדים, כאשר השליחים ברוב החברות מועסקים כקבלנים חיצוניים ואינם זוכים לתנאים סוציאליים. השליחים של גו-פאף כבר השביתו את העבודה בעבר וגם בחברות אחרות מתרחשים צעדים דומים. מועצת העיר ניו יורק בוחנת בימים אלו החלטה שתאסור על חברות לשווק משלוחים תוך 15 דקות, מתוך הערכה שזמן אספקה כזה כמעט מחייב ביצוע עבירות תנועה.
לכאורה, המודל של אבו הפוך מזה של חברות המשלוחים הסופר מהירים. אבו דווקא מתחייבת על משלוחים פעם או פעמיים ביום בלבד, מה שמקטין עלויות לוגיסטיות. "אצלנו המודל יעיל", אמר לגלובס מייסד משותף ומנכ"ל Avo, דקל ולצר. "אני חושב שהמודל העסקי של אפליקציות שמבטיחות להביא לך פחית קולה הביתה תוך 10 דקות הוא לא בר-קיימא".
עם זאת, בניגוד לחברות כמו דורדאש או אינסטקארט, שמשמשות כמתווך בין הלקוח לבין הקמעונאי, אבו מחזיקה מחסנים משלה וקונה בעצמה סחורה שאותה היא מוכרת ללקוח. תומכי מודל זה טוענים שהוא מאפשר מרווחי רווח גדולים יותר מאשר עמלת משלוח. אולם הסיכון הגלום במודל כזה גם הוא גדול יותר כתוצאה מאפשרות לאובדן מלאי.
גם אם המודל של אבו אכן יעיל ויכול להיות רווחי, נראה שהיא זקוקה ליותר זמן כדי לעשות זאת. הבעיה היא ששינוי הסנטימנט הנוכחי כלפי שוק המשלוחים, יקשה עליה לגייס את המימון הדרוש. בעוד שבימי הקורונה המשקיעים הסכימו לזרום עם כל מודל פעילות יצירתי לעולם המשלוחים, עכשיו הם הופכים לבררנים יותר.