גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק של אבו דאבי והפניקס: המספרים, המכשולים והמרוויחים הגדולים

קרנות ההשקעה של ממשלת אבו דאבי פועלות לרכוש את השליטה בחברת הביטוח הישראלית החולשת על כ־370 מיליארד שקל ● בדרך מחכות ועדה ממשלתית הבוחנת היבטי ביטחון לאומי ורשות שוק ההון שבעבר הסתייגה מקרנות הנשלטות בידי ממשלות זרות ● וגם - מי המרוויחים הגדולים מהעסקה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי
אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

מהיום בו רכשו קרנות ההשקעה האמריקאיות סנטרברידג' וגלטין את השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס בנובמבר 2019, היה ברור שהם לא יחזיקו בה מעבר לשנים ספורות, כפי שעושות קרנות מסוגן כמעט בכל השקעה שהן מבצעות.

הערכות: הממשלה החדשה תדחוף לאישור עסקת ממשלת אבו דאבי-הפניקס | ניתוח
לא רק ביטוח ופיננסים: הפניקס מספקת גישה לכלכלה הישראלית

ואכן, חלפו שלוש שנים בלבד מאז רכשו הקרנות את השליטה בהפניקס מידי קבוצת דלק של יצחק תשובה. כעת, הן בדרך למכירת רוב החזקותיהן לידי קרן השקעות של ממשלת אבו דאבי, ADQ, תמורת 2.3 מיליארד שקל. העסקה מבטיחה להן רווח עצום של יותר מ־150% על השקעתן בחברה.

העסקה המתוכננת למכירת 25% ממניות הפניקס משקפת לחברה שווי של 9.2 מיליארד שקל - נמוך מעט משווי השוק הנוכחי של החברה, מה שהוביל לירידה יומית של כ־3% במניית החברה, אך משקף תשואה של 100% למניה בשלוש השנים האחרונות.

 

המגעים למכירת השליטה בקבוצת הביטוח בעלת השווי הגדול בישראל החלו בתקופה מהסוערות שידעו שוקי ההון הגלובליים בעשורים האחרונים. הריבית העולה הפילה מדדים ושוויי חברות נחתך בעשרות אחוזים, בהחלט לא תנאים מאקרו כלכליים אופטימליים לעסקאות מהסוג הזה. כך, עצם העסקה מהווה הבעת אמון במשק הישראלי בכללותו ובהפניקס בפרט, שבלטה אל מול יתר חברות הביטוח המקומיות גם בתקופה זו.

שאלת המפתח: האם העסקה תאושר?

הגורמים המעורבים בעסקה הפגינו אופטימיות עם פרסום מזכר ההבנות, אך עד לחתימת ההסכם יש להם עוד דרך ארוכה לעבור, מספר חודשים לפחות, והיא כרוכה בעיקר באישור הגורמים הממשלתיים והרגולטוריים בישראל.

למעשה, הענקת השליטה בחברת ביטוח, שמנהלת גם קרנות פנסיה וקופות גמל והשתלמות, מעניקה לגוף חיצוני שליטה על כספי החיסכון ארוך הטווח של מאות אלפי ישראלים.

נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה, ניהלה הפניקס סכום של 364 מיליארד שקל בנכסים, רובו הגדול כספים של הציבור. בנוסף, לאחר תום הרבעון סך הכנסים עוד צמח בעקבות עליות בשוקי ההון ורכישת בית ההשקעות אפסילון המנהל נכסים בסך כ־11 מיליארד שקל נוספים בקרנות נאמנות אקטיביות ותיקים.

הגורמים שיצטרכו להחליט אם לתת את השליטה על כספי הציבור לקרנות הזרות מתחלקים לשניים. הראשון הוא ועדת ההשקעות הזרות, או בשמה הרשמי: "הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות". השני, הוא הרגולטור המפקח על הפניקס - רשות שוק ההון.

חברי ועדת ההשקעות הזרות יצטרכו לבחון האם להעניק אישור שליטה בחברה הישראלית לקרן ממשלתית של מדינה זרה. בין השיקולים הרבים שייבחנו: סיכונים ביטחוניים או אסטרטגיים, שעשויים לקבל משנה תוקף, כיוון שמדובר על קרנות השקעה אמירתיות, על כל המשתמע מכך מבחינה ביטחונית ומדינית.

יהיה הגורם הממשלתי המאשר את העסקה אשר יהיה, הוא לא יוכל להתעלם מאישור שניתן אשתקד לקרן ממשלתית אחרת מאבו דאבי, מובאדאלה, לרכוש 22% ממאגר הגז תמר, בתמורה ל־1.1 מיליארד שקל.

רק לאחר שיתקבל אישורו של הגוף ממשלתי, יהיה למעשה תוקף אמיתי להחלטת רשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על הפניקס, שידרוש כתנאי מקדמי שכל דרישותיו יכובדו ע"י הצד הרוכש, מה שעלול לייצר פתח לתקרית דיפלומטית, אם למשל תרצה הרוכשת מאבו דאבי למנות דירקטור מטעמה בהפניקס שאליו תתנגד הרשות.

הסינים ניסו להשתלט ונכשלו

עוד יצטרך הרגולטור להבטיח כי לא תהיה שום התערבות חיצונית של המדינה השולטת בהתנהלות הפניקס: "בטווח הקרוב, אני לא רואה את העסקה הזו מאושרת על ידי מישהו", אומר בכיר בשוק ההון. "אני לא יודע אם היא תעבור בוועדת ההשקעות הזרות, אבל אם הוועדה תחליט שהכל מאושר מבחינתה, הרגולטור צריך לעבוד על מתווה שייצר חוצץ בין השליטה של הממשלה בקרן לבין הגורמים שמייצגים את השליטה בהפניקס, ואז אולי הוא יאשר אותה. אבל זה דבר שבדרך כלל לא קורה. האם הקרנות הזרות יסכימו לכך? לא בטוח. צריך לזכור שלייצר את הבטוחות הכרוכות במהלך כזה יש עלות והיא משנה את מחיר העסקה".

עוד לפני שהקרנות האמריקאיות השולטות כיום בהפניקס רכשו את השליטה, מי שניסו לעשות זאת ללא הצלחה היו קרנות השקעה סיניות, גם הן בבעלות ממשלתית. במקרה הזכור ביותר, הערימה יו"ר רשות שוק ההון דאז, דורית סלינגר, קשיים על הענקת היתר השליטה לקרן הסינית פוסון, בשל ההחזקה של המשטר הסיני בה. לאחר חודשים ארוכים הועברה לפוסון טיוטת היתר שליטה, אך העסקה נפלה לבסוף לאחר שיו"ר פוסון נעלם, וכעבור כמה ימים התברר כי הוא נעצר.

מי שבכל מקרה לא יהיה צד משפיע על אישור העסקה היא רשות התחרות. זאת מאחר שבעסקה החדשה אין היבט שיכול לפגוע בתחרות, בעוד הפניקס כבר קיבלה אישורים לכל אחזקותיה הקיימות.

העסקת שבמסגרתה עשוי קונסורציום הקרנות מאבו דאבי לרכוש את השליטה בהפניקס תניב רווחים לשורה של מעורבים בה, ובראשם הקרנות האמריקאיות, סנטרברידג וגלטין, אך גם לבעלי תפקידים בחברה, למדינה שתקבל סכום ניכר ממסים וגם לחלק מהנהלת החברה הבכירה, בראשות המנכ"ל אייל בן סימון והיו"ר בני גבאי, שרוכשים יחד עם מנהלים נוספים עד 2% מהחברה בראשה הם עומדים.

הרווח של המנכ"ל, היו"ר גבאי וגם של תשובה

הקרנות האמריקאיות השקיעו בנובמבר 2019 סכום של כ־1.57 מיליארד שקל ברכישת כ־33% ממניות הפניקס מידי קבוצת דלק, בעסקה שהעניקה אז להפניקס שווי של 4.8 מיליארד שקל. מאז, צמח שווי החברה וכיום היא נסחרת בשווי של 9.7 מיליארד שקל, זינוק של פי שניים בשווי.

מזכר ההבנות למכירת השליטה שנחתם לפי שווי חברה של 9.2 מיליארד שקל, משקף לשתי הקרנות תשואה של בין פי 2.5 ל־2.7 על ההשקעה הכוללת דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים שהן קיבלו לאורך שלוש השנים האחרונות. בסה"כ, ירשמו שתי הקרנות רווח של כ־1.4 מיליארד שקל. קרן גלטין צפויה להישאר חלק מגרעין השליטה עם אחזקה של כ־6% ממניות הפניקס, בשווי של כ־550 מיליון שקל.

מתוך הסכום ששולם לדלק כדי לרכוש את השליטה בהפניקס, סנטרברידג' ולגטין השקיעו 750-800 מיליון שקל מכספן, ואת היתר נטלו כהלוואת מוכר מקבוצת דלק של יצחק תשובה ומאחד הבנקים, כשעל פי רוב בעסקאות כאלה מדובר במינוף בסכום דומה.

דלק ותשובה הם נהנים נוספים מהעסקה כשהקבוצה תקבל החזרי ריבית על החוב בסך של כ־235 מיליון, ותוספת של כ־150 מיליון שקל שישולם לה כאפסייד מהרווח שירשמו הקרנות על המכירה.

במקביל אליה, מי שיראו רווח גדול מהעסקה הם בן סימון וגבאי, לצד מנהלים נוספים בחברה. החזקה של 2% מהמניות על פי השווי בו נחתמה העסקה משקף מחיר של 184 מיליון שקל. לגלובס נודע, כי חלק מהסכום יושקע על ידי קבוצת המנהלים מתוך אמונה בעתיד החברה, אך כנהוג בעסקאות מסוג זה החלק הניכר מההשקעה מגיע מהלוואה שניתנת למנהלים ע"י בעלת השליטה, או כהטבה. בכל מקרה, פרטי המימון הכוללים גם את הגורמים המממנים טרם נדונו ולכן גם טרם סוכמו.

אגב, המנכ"ל בן סימון, התייחס בשבוע שעבר להתנהלות תחת קרנות ההשקעה הזרות. "קודם כל צריך לעבוד באנגלית. אנשים חושבים שזה שינוי פשוט כי כולם מדברים אנגלית בצורה כזו או אחרת, אבל למעשה אנגלית זה תרבות. הכל נמדד. מילה שנאמרת בסוף היום צריכה להתאמת עם המציאות ולהיות נכונה. זו תרבות של להסתכל על דברים בצורה הרבה יותר מחודדת ומדויקת. הפניקס עשתה מהפך בדרך הניהול שלה", אמר בוועידה של גוף התקשורת עדיף.

בהתייחס לכך שקרנות ההשקעה הזרות באות להשביח את הנכס, הסביר בן סימון כי זה אכן נכון וטוב. "כשאתה מתכנן לטווח הקצר בסוף היום אתה פוגש את המדיניות שלך. אם אתה מתכנן קצר ובנית משהו לא יציב אתה זה שצריך לתקן את הבעיות. מראש תבנה לטווח ארוך נכון, יכול להיות שמישהו אחר ימשיך את הדרך. אותו דבר נכון גם לחברות אחרות עם משקיעים אמריקאים. ההסתכלות היא לא על האקזיט של השנה הקרובה. גם הם מבינים שהמוניטין שלהם יושב על שזה שהחברה שתקנה מהם את הנכס תגיד שהשאירו לה חברה מצוינת".

עוד כתבות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות