ח''כ דוד ביטן בדיון בוועדת הכלכלה על יוקר המחיה, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכלכלה בנושא "יוקר המחיה בישראל - הגברת התחרות בין רשתות השיווק", דרש יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן מנציגי האוצר לתת מענה בחוק ההסדרים ליוקר המחיה.
● דיון סוער בכנסת: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר לקריאה ראשונה
● במשרדי הממשלה בוחנים מחדש את נוסחת המס על מכוניות. התוצאה המסתמנת: המחירים לא יירדו
במהלך הדיון ביקש ביטן התייחסות לאפשרות להפחית מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, לטיפול בסימון המחירים ומתן אפשרות לקמעונאים לנהל משא-ומתן מול הספקים הגדולים. עוד הוא ביקש מנציגי האוצר, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ועוד לחשוב על צעדים נוספים, בהם צעדים שיסייעו לספקים הקטנים מבלי לפגוע בהנחות לצרכן.
המע"מ והמותג הפרטי
המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, איתן יוחננוף, אמר כי התחרות עושה את העבודה, וכי צריך להאיץ אותה. לדבריו, אם המדינה תוריד מחר 5% במע"מ, התחרות תעשה את שלה, והצרכן ירגיש זאת.
היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר כי אם הממשלה תקבל החלטה לבטל את המע"מ על המוצרים המפוקחים, הדבר ישפיע על הצרכנים הכי חלשים.
בין היתר עלה נושא המותג הפרטי, כשביטן שאל כיצד מותגי הבית של הרשתות משפיעים על המחירים. ראש תחום מזון וקמעונאות ברשות התחרות, צחי ברקוביץ', התייחס לרגולציה שמונעת מהספקים הגדולים לתת הנחה על קבוצת מוצרים או הנחה בגלל פתיחת סניף חדש ומגבילה את ההנחה רק ליחידת מוצר, ואמר כי בצורה זו ההנחות מתגלגלות לצרכן. מאירי ויוחננוף טענו מנגד כי הדבר מונע מהם להשיג הנחות גדולות יותר מהספקים הגדולים ולהוריד מחירים.
עו"ד מאירי, היועץ המשפטי של שופרסל, הוסיף כי "שופרסל לקחה על עצמה לא פעם ולא פעמיים להיות חלוצה בנושא המותג הפרטי. נכשלנו במספר מקרים כמו במותג הפרטי לקולה, תמ"ל לתינוקות, מוצרי חלב ובשר. בכל תחום שאליו נכנסנו, ראינו הורדת מחיר אצל המתחרים, שלא הייתה להם ברירה אלא להוריד מחירים.
"לצערנו, עם ישראל אוהב מאוד מותגים, ובזמן שמכרנו את מותג הקולה בהנחות רציניות, עם ישראל לא הרים אותה. הרמנו ידיים ויצאנו מזה. גם במזון לתינוקות עשינו עבודה מטורפת בהשקעה של מיליונים רבים והבאנו תמ"ל מתחרה. החזקנו מעמד 3-4 שנים, אבל בסוף עם ישראל אמר שיש את שני המותגים שהוא רוצה וזהו".
"נבחרנו כדי לטפל ביוקר המחיה"
ח"כ ביטן התייחס להוראת השעה בחוק המזון שפקעה, לפיה היה צריך להקצות שטח מדף לספקים הקטנים. נציג רשות התחרות ברקוביץ' אמר כי הוראת השעה נאכפה, ולאחר שהרשות ראתה שכל הקמעונאים עומדים בה, היא פגה ולא חודשה. היו"ר ביטן ציין כי הוועדה תדון בכך בהרחבה בשבוע הבא.
נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי הכוונה למנוע הנחות רוחביות לא תעלה את המחיר, ותאפשר למנוע מספק גדול לקשור הנחות בצורה שתרום לרשתות השיווק להעדיף אותו על פני ספק קטן יותר.
ח"כ ביטן התייחס לעלייה הצפויה במחיר העוף וקרא לאוצר לטפל בכך בחוק ההסדרים. ח"כ שלום דנינו הוסיף כי האוצר צריך למצוא את הפתרונות לכך.
בעקבות זאת הבהיר היו"ר ביטן כי "אם לא יהיה מענה, לא נצביע בעד התקציב, גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו כדי לטפל ביוקר המחיה, והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה. אנחנו באנו על יוקר המחיה, וזה אחד הדברים המשמעותיים לאזרח הקטן. אני אארגן חברי כנסת שלא יהיה תקציב. אתם יודעים שבסוף אתם תתקפלו, כי אני יכול לארגן חברי קואליציה וגם אופוזיציה". הוא הוסיף כי ועדת הכלכלה תקים צוות שיבחן את הנושא ויגיש המלצות.
קשיים רגולטוריים
איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת יוחננוף, ציין כי היבוא בישראל הוא קשה ומסובך. "המדינה הזו החליטה לסגור את עצמה לכמה מוצרים. כמות המוצרים האיכותיים על המדף פחותה, בעוד שבעולם יש מגוון ענק. יש צורך לפתוח את חסמי היבוא", אמר.
אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, התייחס גם הוא לקשיים הרגולטוריים, ואמר לח"כ ביטן כי על-מנת להוריד מחירים, יש לקבוע מע"מ דיפרנציאלי. "קח את המוצרים הבסיסיים ואת מוצרי הפרימיום, ושם תיקח מע"מ אגרסיבי. בשורה התחתונה ישראל לא תיפגע בהכנסות המע"מ, והצרכן שקורס תחת הנטל יקבל את מוצרי הבסיס בזול".
עוד הציע רביד לפתוח את המכסות כפי שנהוג באירופה ולסבסד את החקלאים. נקודה נוספת אליה התייחס נגעה לעובדה שבפריפריה אין מבחר גדול של רשתות שיווק, בעוד שבערים הגדולות קיים ריכוז גדול של סניפים לא רחוק זה מזה - נקודה אליה התייחס גם ביטן, שהורה לגבש הצעת חוק לגבי פרסום מכרזי נדל"ן מיועדים לסופרמרקטים. "בירוחם יש שטחים להשכרה, ואף אחד לא רוצה לבוא", ציין רביד. "תנו תמריצים, יבואו. כנ"ל לגבי מצפה רמון", הוסיף.
נמרוד הגלילי, מנהל תחום ענפי באיגוד לשכות המסחר, אמר בדיון: "תחום הרשתות הוא המקטע התחרותי ביותר בשרשרת המזון של מוצרי הצריכה, בטח לעומת הספקים. בנוסף, ישנה רגולציה בלתי נגמרת שבה צריך לטפל. רגולציה צרכנית - שינוי שיטת סימון המוצרים; רגולציה סביבתית - ההכבדה של הרחבת חוק הפיקדון; הבירוקרטיה הנוראית על תהליכי רשות ופיקוח של מרכולים ואיטליזים מול משרד הבריאות - והרשימה עוד ארוכה".
המחירים ימשיכו לעלות
פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שתחום מחקרו מתמקד ביוקר המחיה, לקח חלק בדיון ונתן תחזית קודרת, לפיה בשנת 2023 המחירים עומדים להמשיך לעלות. הוא הוסיף כי העיסוק התקשורתי ברפורמה המשפטית דחק את תשומת-הלב מסוגיית העלאות המחירים ויוקר המחיה, שהייתה במוקד הכותרות עד לאחרונה.
לדברי פרופ' אטר, "בחודש האחרון מחירי מוצרי אסם ברשתות השיווק עלו בכ-14%, מחירי מוצרי יוניליוור עלו בכ-7%, וזו רק ההתחלה. אם ב-2022 הייתה יכולת לעצור את הדברים, ב-2023 זה יהיה יותר גרוע. אחת הסיבות המרכזיות של פריצת הסכר היא העובדה שתשומת-הלב הציבורית הלכה למקום אחר. העובדה שלא מדברים על זה מאפשרת במידה רבה ליצרנים ולרשתות להעלות מחירים".
על כך הגיב ח"כ ביתן ואמר: "אני לא אשם שהתקשורת מצלמת רק את ועדת החוקה".
בסיום הדיון סיכם ביטן ואמר כי ועדת הכלכלה למדה את הסוגיות. הוא ביקש מחברי הכנסת אליהו ברוכי, שלום דנינו ואברהם בצלאל לדון ולהגיש המלצות לוועדה. בנוסף הוא ביקש להכין הצעת חוק שתגביל את המחיר של הספקים למכולות הקטנות. כמו כן, בכוונתו לקיים דיון יחד עם מנהל רשות מקרקעי ישראל ושר הבינוי והשיכון או מנכ"ל משרדו באשר לפתיחת סניפי רשתות שיווק בפריפריה, וביקש לבחון הורדת מע"מ על המוצרים המפוקחים. עוד ציין ביטן כי הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא עליית מחירי העוף.