בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
בעוד כחצי שנה יסיים נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את כהונתו בת חמש השנים, כשהכלכלה העולמית והמשק הישראלי שונים לחלוטין מאלו שהיו כאשר הוא נכנס לתפקיד. ירון הספיק לעבור מגפה עולמית, אינפלציה גבוהה, סבב העלאות ריבית אגרסיבי שטרם הסתיים, ולחץ פוליטי שלא בטוח שמי מקודמיו בתפקיד "זכה" לו.
● שינוי מגמה בשוק המט"ח: השקל מתחזק מול הדולר והאירו
● "לא פראייר אבל גם לא עסוק בתככים ובמזימות": מי אתה מנכ"ל דיסקונט החדש
ירון עצמו אמר בריאיון לגלובס בחודש שעבר כי הוא טרם החליט אם ירצה להמשיך לקדנציה נוספת. בשוק גוברות ההערכות כי הוא לא ימשיך, בעיקר נוכח הביקורת שהשמיע, גם בתקשורת העולמית, כלפי מדיניות הממשלה והנזקים שגורמת החקיקה המשפטית. גם אם הוא ירצה להמשיך לחמש שנים נוספות, הוא יצטרך לקבל את אישור ראש הממשלה ושר האוצר, שני האנשים שמובילים את המדיניות הכלכלית הישראלית שזכתה לביקורת של הנגיד.
מי שצפוי להיות גורם משמעותי בסוגיית הנגיד הבא, הוא יועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון. שמחון היה זה שהמליץ לנתניהו ולשר האוצר דאז משה כחלון על ירון, והוא צפוי להיות מעורב גם בקביעת זהותו של הנגיד הבא.
"מקרה מבחן משמעותי"
במערכת הפוליטית אומרים שכיום, כחצי שנה לפני תום הקדנציה של ירון, עדיין לא החלו לעסוק בשאלה והתהליך הרשמי יתחיל רק בעוד 3־4 חודשים. עם זאת, ההכרעה לגבי המשך תפקידו של ירון צריכה להתקבל בתקופה הקרובה, כדי שניתן יהיה להתחיל בהליך איתור המועמדים.
לאור אי הוודאות הגדולה בשווקים המקומיים בשל השינויים המתוכננים במערכת המשפט, יש בשוק גם מי שחושב שדווקא הארכת הכהונה של ירון תשדר מסר של רגיעה לשווקים, והסרת החשש מפני התערבות בעצמאותו של בנק ישראל. זאת, מאחר שמי שעוקב אחרי כלכלת ישראל באופן שוטף, צפוי לעקוב גם אחר דרך הפעולה של הממשלה הנוכחית בסוגיית הנגיד הבא.
"זהו מקרה מבחן מאוד משמעותי, בין המשמעותיים ביותר של הממשלה", אומר גורם בעולם הפיננסי. "השווקים יסתכלו בשבע עיניים על המינוי ויחפשו לראות מה לא בסדר בו. אם הממשלה לא תציג מינוי טהור באופן כמעט מושלם זה יכול להיות מסוכן לשווקים. החשש וההערכות שמישהו לא יתאפק ויכניס שיקולים זרים לתהליך הוא חשש כבד".
גורם נוסף בעולם הפיננסי מציין גם הוא את הרגישות הרבה במינוי, בשל הסיטואציה שנוצרה סביב המהפכה המשפטית. הוא מזכיר בין היתר את דברי הנגיד, שציין לאחרונה במפורש את הפגיעה שגרמו שינויי החקיקה לכלכלה, כמו הקביעה כי אלו גרמו לפיחות של 10% בשער השקל אל מול הדולר, מה שתרם לדבריו לעלייה של 1% באינפלציה.
"שמענו את הנגיד מתבטא בצורה מאוד עצמאית וללא חשש להביע דעה. זה מבורך וחשוב אך הופך את המינוי לרגיש. אם הוא לא ימשיך העזיבה עשויה להיתפס כניסיון להזיז אותו בגלל הביקורת שהוא הטיח בחקיקה, ואז נראה תגובה חריפה בשווקים. אם הוא ימשיך, אלה יהיו חדשות טובות", הוא מסביר.
מי יהיה המחליף?
באשר למחליף אפשרי, ההליך עדיין בראשיתו אך מסגרת הזמן המצומצמת שהוקדשה לאיתור נגיד עלולה להקשות על איוש המשרה. בשנים האחרונות מקובל שנגידים מגיעים מהאקדמיה, בעלי תואר דוקטור או פרופסור. אם ירון לא יישאר לכהונה נוספת, בממשלה מתכוונים כנראה לשמור על המנהג הזה.
בשוק מעריכים כי אדם דעתן לא יחשוש להתמנות לתפקיד, גם עם רעשי הרקע הפוליטיים וגם כאשר הוא נתפס לא פעם בציבור כאיש הרע שמעלה את הריבית.
במקביל, מתוך בנק ישראל בולט שם אחד במיוחד, זה של המשנה לנגיד, אנדרו אביר. "ברור שמישהו כמו אנדרו, מקצוען ברמה הכי גבוהה, ייתפס כמינוי חזק מאוד. השוק מכיר אותו ויודע שהוא לא ייתן לאף אחד לכופף אותו. הוא איש מוערך שאם הנגיד הנוכחי לא ימשיך השווקים יקבלו ויאהבו", אומר גורם פיננסי.
סיטואציה לא חדשה
סיטואציה בה נגיד עוזב בתום קדנציה, בעקבות ביקורת שמתח על המדיניות הכלכלית של הממשלה, אינה דבר חדש. קרנית פלוג, אותה החליף ירון, לא המשיכה לקדנציה נוספת לאחר שביקרה את המדיניות הפיסקלית של כחלון, בעיקר על רקע תוכנית הדגל שלו - מחיר למשתכן. בסביבתו של שר האוצר דאז העבירו מסרים שאין בכוונתם להאריך את כהונתה של פלוג, וזו הקדימה תרופה למכה ושלחה מכתב תקיף לנתניהו בו הודיעה כי אין בכוונתה לגשת לכהונה נוספת.
פלוג אגב כיהנה כמ"מ הנגידה לאחר פרישתו של סטנלי פישר, סיטואציה שייתכן שנראה שוב אם ירון לא יזכה לקדנציה נוספת ולא יבחר מחליף עד לפרישתו. גם נדין בודו טרכטנברג כיהנה כמ"מ לפני מינויו של ירון. כהונה כמ"מ מתרחשת משום שבממשלה מאחרים לקבל החלטה, והיא אינה בריאה למערכת.
בתקופה הנוכחית, המאופיינת בחוסר ודאות גבוהה, אי החלטה על מינוי יכולה להוסיף שמן למדורה ולהגביר את הנזקים הכלכליים עליהם הצביעו ירון עצמו ואנשי מקצוע הן בכלכלה והן באקדמיה. נכון להיום אין פרקטיקה מוסדרת להליך הבחירה של הנגיד, אך המינויים האחרונים הוכיחו כי האנשים שנבחרו היו מקצועיים ללא הטיות פוליטיות.